בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 67962-06-22 Verso Israel LLC נ' פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ
ת"א 19690-08-22 פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ נ' Verso Israel LLC
לפני כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, סג"נ
המבקשת בתיק 67962-05-22
המשיבה בתיק 19690-08-20 Verso Israel LLC
ע"י ב"כ עו"ד א' קלינג ו/או ע' מור ואח'
נגד
המשיבה בתיק 67962-05-22
המבקשת בתיק 19690-08-20 פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד א' אלטשולר
פסק דין
הבקשות
1. לפניי בקשה לאישור פסק בוררות חוץ חלקי שניתן ביום 25.2.2022 ופסק בוררות מתקן שניתן ביום 22.6.2022, על ידי טריבונל הבוררות שבמחוז Broward במדינת פלורידה שבארצות הברית - International Center For Dispute Resolution International Arbitration Tribunal (להלן: "הבקשה לאישור", "פסק הבוררות" ו - "בית הדין לבוררות").
2. הבקשה לאישור הוגשה על פי סעיף 29 א' לחוק הבוררות התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), תקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט - 1968 והתקנות לביצוע אמנת ניו יורק (בוררות חוץ) תשל"ח-1978 שקובעות את סדרי הדין בבקשה לאישור פסק בוררות חוץ על פי האמנה בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ שנחתמה בניו יורק ביום 10 ביוני 1958 ושהיא בת תוקף לגבי ישראל מיום 7 ביוני 1959 (להלן: "אמנת ניו-יורק" או "האמנה").
3. המשיבה, מתנגדת לבקשה לאישור והגישה בקשה לביטול ו/או אי הכרה ואכיפה של פסק בוררות חוץ (להלן: "ההתנגדות להכרה בפסק הבוררות")
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים
4. המבקשת, Verso Israel LLC (להלן: "ורסו"), היא חברה אמריקאית בבעלות משפחת עמר שמחזיקה בזכויות על סימן המסחר הרשום בישראל של מותג המשקפיים "VERSO".
המשיבה, פי. איי. אי פרודקשן אדם אינבסמנט בע"מ (להלן: "פאי"), היא חברה ישראלית שהון מניותיה מוחזק על ידי הזמר עומר אדם (להלן: "אדם") והיא בעלת זכויות השימוש בשמו ובדמותו.
5. בנובמבר 2018 נחתם בין ורסו לפאי הסכם לשיתוף פעולה שלפיו פאי העניקה לורסו אישור לעשות שימוש בשמו ובדמותו של אדם לצורך קידום מכירות משקפי שמש של המותג "VERSO" בישראל, זאת בתמורה למחצית מהרווחים שיתקבלו מהמכירות האמורות (להלן: "הסכם הרישיון").
6. בהסכם הרישיון נקבע כי הדין שיחול על ההסכם הוא חוקי מדינת פלורידה - ארה"ב. עוד נקבע שחילוקי דעות בין הצדדים יוכרעו בבוררות על ידי הרכב בוררים שימונה על פי המנגנון שנקבע בהסכם והבוררות תתנהל בפלורידה (סעיפים 10.01 ו - 10.02 להסכם הרשיון, להלן: "תניית הבוררות הזרה")
7. שיתוף הפעולה בין ורסו לבין פאי שהתמקד במכירת משקפי המותג "VERSO", באמצעות האינטרנט, לא עלה יפה.
8. במאי 2019 נחתם בין ורסו לבין אופטיקנה - האופטיסטור הראשון בע"מ (להלן: "אופטיקנה"), הסכם הפצה בלעדית שלפיו משקפי המותג "VERSO" יימכרו בחנויות אופטיקנה (להלן: "הסכם אופטיקנה"). בנספח להסכם אופטיקנה נקבע שאדם ישמש כפרזנטור של המותג "VERSO".
9. לאחר שלא הושגו התוצאות העסקיות המקוות על פי הסכם אופטיקנה, התנהל משא ומתן לחתימת הסכם משולש בין הצדדים - ורסו, פאי ואופטיקנה (להלן: "ההסכם המשולש"). ורסו לא חתמה על ההסכם המשולש. פאי ואופטיקנה טוענות במסגרת הליכים מקבילים שמתנהלים בין הצדדים כי ההסכם המשולש מחייב את ורסו, מה שמוכחש על ידי ורסו.
10. חילוקי הדעות שנוגעים בין היתר להסכם אופטיקנה ולהסכם המשולש הולידו תביעות הדדיות שמתנהלות בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפני כב' סגן הנשיא, השופט א' בכר, כדלקמן:
ת"א 23375-08-20 - תביעה ובקשה לסעדים זמניים שהוגשה ביום 11.8.2020 על ידי ורסו נגד אופטיקנה. במסגרת תביעה זו ורסו עתרה לסעד זמני שימנע מאופטיקנה לעשות שימוש בסימן המסחר "VERSO". כן נתבעו סעדים כספיים בגין הפרה נטענת של "הסכם אופטיקנה" וצווי מניעה קבועים (להלן: "תביעת ורסו - אופטיקנה").
ת"א 855-10-20 - תביעה שהוגשה בלילה שבין 30.9.2020 ל- 1.10.2020 על ידי פאי נגד ורסו ודיוויד עמר. במסגרת תביעה זו פאי ביקשה סעדים הצהרתיים בעניין בעלות של 33% ולחלופין 50% במותג "VERSO" וסעדים כספיים בשל פגיעה במוניטין ואבדן רווחים (להלן: "תביעת פאי").
11. בין לבין ובמקביל להגשת התביעות ההדדיות האמורות, ורסו פתחה ביום 30.9.2020, שעות ספורות לפני הגשת תביעת פאי, בהליכי בוררות בפלורידה כנגד פאי זאת מכוח תניית הבוררות הזרה שבהסכם הרישיון (להלן: "הליכי הבוררות").
12. ביום 20.10.2020 אופטיקנה הגישה בקשה לצירופה של פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה. ורסו התנגדה לבקשה זו בעיקר מהטעם שבהסכם הרישיון שבינה לבין פאי קיימת תניית בוררות זרה.
באותו יום, 20.10.2020, ורסו הגישה בקשה לעיכוב ההליכים בתביעת פאי מחמת הליך תלוי ועומד ותניית הבוררות הזרה שבהסכם הרישיון.
שתי הבקשות האמורות נדונו והוכרעו בהחלטת כב' השופט בכר מיום 6.1.2021. בקשת אופטיקנה לצירוף פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה, התקבלה. בקשת ורסו לסעדים זמניים התקבלה אף היא וניתן צו מניעה זמני שאוסר על אופטיקנה לעשות שימוש במותג "VERSO" (להלן: "ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים")
13. בהחלטה נוספת מיום 19.1.2021 הורה כב' השופט בכר על איחוד הדיון בתביעות ההדדיות.
14. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי אופטיקנה על ההחלטה בבקשה לסעדים זמניים נמחקה בהסכמה תוך שהובהר כי :
"...צו המניעה הזמני איננו מונע מאופטיקנה שיווק מסגרות שאינן ממותגות או מוצגות לציבור כ-Verso, וכי אין בו התייחסות, לא לחיוב ולא לשלילה, לאפשרות של אופטיקנה להיעזר בשירותיו של מר עומר אדם, או של המשיבה 3, פי. איי. אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ... וזאת בהקשרים שאינם נוגעים לשיווק משקפיים תחת המותג" (החלטת כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 626/21 אופטיקה - האופטיסטור הראשון בע"מ נ' verso America, LLC (17.3.2021)).
15. ורסו הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לצרף את פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה. הבקשה לרשות ערעור נדחתה כמפורט בהחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 1895/21 Verso America LLC נ' פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ (13.4.2021), תוך שנקבע כי מבחינה מעשית אין טעם בבקשה התוקפת את ההחלטה לצרף את פאי כנתבעת נוספת בתביעת ורסו - אופטיקנה, שכן משאוחדו הדיונים בתביעות ההדדיות, פאי הפכה בהכרח לצד בהליך המאוחד. מבחינה עיונית, משאחד הסעדים המבוקשים בתביעת ורסו -אופטיקנה הוא צו מניעה שיאסור על התקשרות בין אופטיקנה לבין פאי ואדם, "הרי שפשיטא כי PAI היא בגדר "אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה..." (פסקה 5 בהחלטה).
עם זאת הובהר כי: "צירוף PAI להליך דנן איננו מונע דיון בבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך הבוררות הזר, והיא אכן ממשיכה להתברר לפני בית המשפט קמא...לעומת זאת אי צירופה של PAI להליך במסגרתו מתבקש צו המניעה היה מאפשר ל-Verso, אלמלא איחוד התיקים, לנקוט בטקטיקה של "הפרד ומשול" – להתדיין באותו עניין עצמו (זכותה של Verso למנוע את ההתקשרות בין עומר אדם לבין אופטיקנה) במקביל בשני הליכים שונים ונגד שני צדדים שונים: בהליך הבוררות הזר נגד PAI בלבד, ובהליך דנן נגד אופטיקנה בלבד. לכך לא ניתן להסכים..." (פסקה 6 בהחלטה).
16. ביום 28.4.2021, ניתנה על ידי כב' השופט בכר החלטה בבקשת ורסו לעיכוב ההליכים בתביעת פאי בשל תניית הבוררות הזרה ובשל הליך תלוי ועומד. כן הוכרעה במסגרת החלטה זו בקשה שהוגשה על ידי פאי להורות לורסו שלא לקדם את הליכי הבוררות עד ההכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים (להלן: "ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים").
הבקשה לעיכוב ההליכים בתביעת פאי נדחתה תוך שנקבע כי לא מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות את עיכוב ההליכים, גם בהתחשב בתחולת סעיף 6 לחוק הבוררות, וכדברי כב' השופט בכר:
"... אמנם ישנה תניית בוררות הקבועה בהסכם פאי. אולם, לאחר חתימת הסכם זה, חלו שינויים משמעותיים במערכת היחסים בין הצדדים שהביאו לסיכול רצונם המקורי של הצדדים להעברת הסכסוך שביניהם לבוררות.... ההסכם בין פאי לורסו הקובע את תניית הבוררות, נחתם בעת שסברו כי יוכלו לקדם ולנהל את המותג במשותף ללא צורך בגורמים נוספים. ברם, בהמשך נכנסה אופטיקנה למערכת היחסים העסקית בין הצדדים, ביוזמה משותפת של ורסו... המעורבות של צד ג' (אופטיקנה) לא הייתה צפויה במועד חתימת הסכם הבוררות, ובהסכמים מול אופטיקנה לא קיימת תניית בוררות דומה, אלא הוחל הדין הישראלי בישראל. התנהלותה המאוחרת של ורסו מלמדת על "סיכול" הכוונה להעביר את הסכסוך לבוררות בפלורידה...לאור האמור לעיל מצאתי כי במקרה דנן השיקול כי יש לכבד את רצון ורסו ופאי בהסכם המקורי לקיים בוררות בפלורידה הוא שיקול בעל משקל נמוך שכן רצון זה סוכל עם כניסת שותפה חדשה למערכת היחסים עליה לא חלה תניית הבוררות..." (פסקאות 23-24 ו-26 בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים).
עוד נקבע כי בנסיבות העניין קיימת נחיצות דיונית ונחיצות מהותית בקיום הליך אחד בבית משפט שכן "במצב דברים זה יש חשש ממשי מקביעות סותרות - כגון מצב בו בית משפט זה יקבע שההסכם המשולש בתוקף ומכאן לכל צד זכויות במותג ולפיכך לא נעשה שימוש מפר בסימן המסחר, ואילו בבוררות יקבע שלפאי אין זכויות במותג והיא הפרה את הסכם פאי. אופיה של המחלוקת בענייננו רחבה יותר מהשאלה האם הופר או לא הופר הסכם פאי, ועניינה בשאלת תוקפה של מערכת היחסים המשולשת - לא ניתן להפריד בין עניינה של אופטיקנה (עליה לא חל הסכם הבוררות) לעניינה של פאי. מכאן, ועל מנת שפאי ואופטיקנה יוכלו לזכות בסעד אפקטיבי בנושא זכויותיהן במותג, חיוני שהדיון לא יפוצל אלא יתנהל כמקשה אחת... זאת ועוד – ורסו היא שבחרה איזה הליך "יפתח" את הסכסוך המשפטי בין הצדדים והיא בחרה להגיש תביעה נגד אופטיקנה בבית משפט זה, בה התבקשו גם סעדים הרלוונטיים לזכויות פאי, וזאת כחודשיים קודם להגשת דרישת הבוררות נגד פאי. התנהלות זו מחזקת את הטעם בניהול הדיון בבית המשפט בישראל... הבקשה לצווים זמניים נגד אופטיקנה הוגשה ביום 11.8.2020, לאחר שורסו כבר ידעה כי יש לה טענות גם כלפי פאי, וזאת גם בגין אותה מסכת עובדתית... דרישת הבוררות נגד פאי הוגשה רק ביום 30.9.2020, לאחר שהיו אמורים להתקיים דיונים בבקשה לסעדים זמניים בתביעת ורסו... התנהלות זו של ורסו מחזקת את המסקנה כי בנסיבות העניין דנן אין מקום לעיכוב הליכים" (פסקה 29-28 בהחלטה).
מנגד, בקשתה של פאי להורות לורסו שלא לקדם את הליכי הבוררות, נדחתה תוך שנקבע כי: "בשאלת עיכוב הליך הבוררות לגופו, מצאתי כי אכן מבוקש למעשה צו חוסם. טענות פאי כי אין מדובר בצו חוסם אלא בצו מניעה זמני היו אולי יכולות להישמע ככל שבפני בית המשפט היה הליך עיקרי הנוגע לבוררות גופה... ברם, בענייננו, בית משפט זה אינו דן בהסכם הבוררות, סמכות הבורר וכיו"ב, ופאי עצמה קשרה את בקשתה לבקשת עיכוב ההליכים מטעם ורסו ולא לכל הליך אחר." (פסקה 45 בהחלטה). בסיכום הדברים נקבע והובהר כי "אין צו המונע מורסו לקדם את הליך הבוררות, וכל צד יפעל על פי חכמתו בעניין זה." (פסקה 46 בהחלטה).
עיקרי פסק הבוררות
17. פאי לא נטלה חלק בהליך הבוררות. בפתח פסק הבוררות צוין כי "למרות החלטתם שלא ליטול חלק בהליכים אלה, שני המשיבים בבוררות זו פאי ואדם, קיבלו בעקביות מידע רב על אודות ההליכים המתנהלים. למשיבים היתה גם הזדמנות להשיב לכל כתבי בי-הדין – המהותיים החיוניים שהגישה ורסו".
עוד צוין כי "...באי כוחם של פאי ואדם ביקשו להיגרע מרשימת מקבלי ההודעות בהליך בוררות זה... בית הדין כיבד בקשה זו. אולם, בית הדין המשיך לשלוח הודעות – אך כעת ישירות לפאי ולאדם – על אודות כל הליך מהותי וכן על אפשרותם להשיב ..."(עמ' 2-1 לפסק הבוררות המתורגם שהוגש על ידי ורסו).
18. נקבע כי מכוח תניית הבוררות שבהסכם הרישיון לבית הדין לבוררות יש סמכות שיפוט ביחס למחלוקת שבין ורסו לבין פאי.
אשר למעמדו של אדם - לבית הדין לבוררות אין סמכות שיפוט שחלה על אדם אישית, והוא אינו מוסמך לדרוש מאדם לקבל עליו את מרותה של הבוררות. לפיכך התביעה החוזית האישית נגד אדם נדחתה תוך שנקבע כי "התביעה החוזית נגד אדם... נדחית ואדם נגרע מתיק זה. חלקה הנותר של החלטה זו יתייחס אך ורק לחבות המשפטית של פאי" (עמ' 5 לפסק הבוררות המתורגם).
19. אשר לתביעה נגד פאי נקבע כי פאי זכתה להליך הוגן בכל אחד משלבי הליך הבוררות, לרבות בהליך המקוצר. הסכם הרישיון הוא אכיף. ורסו הוכיחה כי פאי ביצעה הפרות יסודיות של הסכם הרישיון. ההפרות גרמו לנזקים. ורסו עמדה בחובותיה החוזיות בהסכם הרישיון לפני ההפרות שביצעה פאי.
בסיכומם של דברים ניתן צו שלפיו: "פאי תחדול באופן מידי מכל מעורבות בשותפות קטלייה עם אופטיקנה, או מכל עסק תחרותי אחר כמותווה בהסכם הרישיון. בנוסף, פאי תמלא אחר הוראות תניית אי-התחרות שבהסכם הרישיון עד ל-1 ביולי 2022, המוגבלת בזאת לכל התנהלות ופעילות בתחומיה הגיאוגרפיים של מדינת ישראל, וכל המחוזות והשטחים הישראליים. צו מניעה זה חל גם על מכירות באינטרנט באמצעות שרתים המצויים בתוך אותו תחום גיאוגרפי..." .
20. ביום 22.6.2022 ניתן פסק בוררות מתוקן, זאת בעקבות בקשתה של ורסו לדחות את תחילת תוקפו של צו המניעה לאור המשך הפרות של תניית אי התחרות על ידי פאי וטענת ורסו שהיא זכאית למלוא תקופת אי התחרות בת השנתיים שנקבעה בהסכם הרישיון.
טריבונל הבוררות קיבל את הבקשה ותיקן את צו המניעה הקבוע כך שנקבע בו כדלקמן:
"פאי תחדול באופן מידי כל מעורבות בשותפות Cattleya עם Opticana או כל עסק תחרותי כמותווה בהסכם הרישיון. בנוסף, פאי תמלא אחר הוראות תניית אי-התחרות שבהסכם עד ל-5 באוגוסט 2023, המוגבלת בזאת לכל התנהלות ופעילות בתחומיה הגיאוגרפיים של מדינת ישראל וכל המחוזות והשטחים הישראליים. צו מניעה זה חל גם על מכירות באינטרנט באמצעות שרתים המצויים בתוך אותו תחום גיאוגרפי."
ההתנגדות להכרה בפסק הבוררות - תמצית טענות פאי
21. פאי טוענת כי פסק הבוררות בטל מעיקרו כך שלא ניתן לאכוף אותו בישראל.
לחלופין נטען כי פסק הבוררות אינו ניתן להכרה או לאכיפה בישראל בהיותו סותר ומפר החלטות של בית המשפט הישראלי שמהוות "מעשה בית דין".
נוכח הקביעה הפוזיטיבית בהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים שלפיה הסכם הבוררות "סוכל", אין יותר תוקף להסכם הבוררות ולא ניתן לאכוף בישראל את פסק הבוררות שניתן ללא הסכם בוררות תקף.
ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכים והחלטות בית המשפט העליון במסגרת בקשות רשות הערעור שומטות את הקרקע בכל הקשור להליכי הבוררות הזרה שנוהלו במעמד צד אחד, זאת בשים לב לעקרונות משפטיים ברורים של "מעשה בית דין".