128. באשר לצורת הפרסום נכתב כי: "החוק המצוי כיום בישראל אינו מבחין בין דרכי פרסום שונות, והוא קובע כי פרסום לשון הרע יכול להיעשות בכל דרך שהיא... אין להבחין בין פרסום בכתב לפרסום בעל-פה בבדיקת קיום העוולה, שכן הפגיעה בכבוד יכול שתיעשה בכל התנהגות שהיא. ייתכן אמנם שיהיו הבדלים בין אמצעי פרסום שונים מבחינת כמות האנשים שאליהם תגיע לשון הרע, או מבחינת השפעת הפרסום על כבודו של הנפגע, אך הבדלים אלה צריכים להשפיע רק במישור קביעת הסעדים ולא במישור עצם קביעת העוולה" (ראו: חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור, לשון הרע – הדין המצוי והרצוי, עמ' 213-214).
129. בהקשר זה אפנה לסעיף 2 (ב) לחוק וכן לסעיף 7 המורה כי "פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית". משמעות הדבר, שעל מנת שיתקיים יסוד הפרסום, על תובע הנטל להוכיח כי הפרסום הגיע לאדם נוסף זולתו. בכל הקשור ליסוד ה"פרסום", אין מחלוקת כי הפרסומים עליהם נחקר הנתבע אכן פורסמו על ידו, משלא הכחיש את אלה כאמור להלן. פרסומים אשר הובאו לידיעת אדם נוסף זולת הנפגע, כגון אלה המפורסמים בקבוצות ברשת החברתית Facebook, וכן בקבוצות ה-WhatsApp בהן יש יותר ממשתמש אחד, עונים על יסוד זה.
הפרסומים כפי שעלו בשלב שמיעת הראיות:
130. הנתבע הופנה בחקירתו הנגדית לפרסום מעמ' 6 לתביעה בו נרשם: "אסור למנהלת מחלקה בעיריה לכאורה לנצל את תפקידה ואת הכסף הציבורי לטובתה ולהפלות מוסדות חינוך ואף כיתות באותו מוסד בעיר ! זו שחיתות ציבורית". (עמ' 31, שורה 13).
131. אף שהנתבע הלין כי עסקינן ב"פוסט חצוי", הוא אישר את תוכנו, אישר כי התכוון לתובעת, למחלקת הנוער שבניהולה, והביע את הלך רוחו שעה, כפי שחש את הדברים לשיטתו, כאשר פרסם את שפרסם:
"יש פה דברים שהם ברי ביקורת על התפקוד הציבורי של מנהלת מחלקת הנוער בעיריית קריית מוצקין, זה כנראה מתייחס לפעילות של המצוינת וכנראה יש לא מעט שאלות "מדוע פרויקט מצוינת כזה מגיע דווקא לבית ספר מסוים בעיר שהוא בית ספר מצפה" ,מדוע מחלקת נוער נכנסת לבית ספר יסודי כי יש אגף חינוך ויש אגפים אחרים, מחלקת נוער אמורה לטפל בנוער ולא ביסודי. זה הורים אחרים פנו אליי כנציג ציבור ואחד שפעיל חברתית. כל מיני הורים בכיתה פנו אליי, הם פנו אליי בעל פה הורים מכיתה ד' שנוצר מרמור כי גם חלק מהבנות נבחרו לפרויקט וחלק לא. גם שלא הבינו את הקריטריון כי ראו שבנות חלשות כן נבחרו והן לא. ההורים לא הציגו לי תעודות, אני ביררתי שזה לא נמצא בבית ספר אחרים עם חברים בבתי ספר אחרים ורואים שזה כיתה מסוימת. יש 6 – 7 בתי ספר יסודיים בערך בקריית מוצקין, דיברתי עם שני חברים מבתי ספר חילונים אם יש להם את הפרויקט הזה וגם עם מחברת מטיילת. לכל ילד המחברת צריכה להגיע וזה לא פרויקט שמפספסים". (עמ' 31, שורות 20-30).