לשלמות התמונה יצוין כי לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגיש המערער בקשה "להשלמת פסק הדין" בה טען כי נשמטה ממנו התייחסות לחלק מעילות התביעה שהתבקשו. זאת בהתייחס לטענתו כי המשיבה לקחה שלא כדין את כל המידע שפרסם ולדרישתו לקבלת עותק מכל פרסומיו. ביום 15.2.2021 נדחתה הבקשה תוך שהובהר כי המערער נקלע לכלל טעות שכן בפסק הדין ניתנה התייחסות מפורשת לטענות אלו.
מכאן הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים
10. לטענת המערער, פסק דינו של בית המשפט המחוזי פגע קשות בזכות היסוד שלו לחופש הביטוי, בחן את ההסכם במסגרת החוקית הלא נכונה, שגה בהבנת תכני הפוסטים והממד הסאטירי שלהם ועיוות לחלוטין את מושג ה"נזק" לציבור בקבעו כי התכנים שפרסם היו עלולים לגרום לנזק. עם זאת, עיקר הנפח בערעורו של המערער הוקדש לטענה כי יש להכיר במשיבה כ"גוף דו-מהותי", למצער ביחס להחלטותיה להסרת תוכן וחסימת משתמשים. בהקשר זה נטען כי נוכח מאפייניה הייחודיים של זירת האינטרנט, כוחה העצום של המשיבה, תפקידה המרכזי בעיצוב עמדותיהם וחשיבתם של המשתמשים, השלכותיה של הסרת תכנים על זכויותיהם של המשתמשים והסכנות הטמונות בהתנהלותה של המשיבה בנוגע להסרת תכנים – מצדיקים לעשות שימוש בכלי הנתון לבית המשפט להכיר בגוף פרטי כגוף דו-מהותי שיש להחיל עליו בהקשרים מסוימים את עקרונות המשפט הציבורי. הכרה במשיבה כגוף דו-מהותי לעניין הסרת תכנית תחייב אותה לקיים הליך הוגן ולפעול בשקיפות ובאחריות כלפי ציבור המשתמשים, ליתן הזדמנות לתקן הפרות ולנמק את החלטותיה. סיווג המשיבה כגוף דו-מהותי גם יחייב אותה לנהוג בשוויון כלפי המשתמשים ולהימנע ממדיניות האכיפה הבררנית הננקטת כלפי המערער, אשר פרסומיו מצונזרים שעה שפרסומים אחרים קיצוניים ואלימים אינם מצונזרים. המערער הצביע גם על פסיקה זרה הנוקטת לטענתו בגישה הפוכה לזו של בית המשפט המחוזי, בה הובעה ביקורת על מדיניות הסרת התכנים של המשיבה והיא חויבה לכבד את זכותם של משתמשים לחופש ביטוי בעת שהיא מבקשת להסיר תוכן.
11. בכל מקרה לטענת המערער היה מקום לפרש את החוזה בין הצדדים כחוזה "המטיל מחויבות בעניין זכויות האדם של המשתמשים", וכי היה מקום להבהיר כי מדובר בחוזה אחיד. בהמשך לכך היה מקום לקבוע כי הסרה של חשבון או עמוד לצמיתות היא סעד קיצוני הפוגע באופן משמעותי בזכויות יסוד, ועל כן יש לנקוט בו רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב. בית המשפט התעלם לחלוטין מהמונופול של המשיבה ומפערי הכוחות בין הצדדים. בית המשפט גם התעלם מפסיקת בית משפט זה לפיה יש להחיל על תנאי השימוש את דיני החוזים האחידים, וכלל לא התייחס לכך שהם כוללים תנאים מקפחים כגון התנאי המקנה למשיבה זכות לבטל את ההסכם או להסיר חשבון.