האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו המבקשים האחרים לא נתנו תצהיר מטעמם, וממילא גם לא התייצבו למתן עדות.
194. אי גילוי של עובדות ומסמכים אלה, מעורר סימני שאלה של ממש באשר לתום הלב של המבקשים.
תום הלב – התנהלות המבקשים בהליך
195. מצאתי את התמונה אשר אותה ביקשו המבקשים להציג, וזאת הן לעניין המידע שנמסר להם במהלך השנים והן לעניין השימוש בכספי החברה, כתמונה חלקית ולא מדויקת.
196. לעניין זה לא ניתן היה להתעלם מכך שלצד המחדלים והחסרים אשר לכאורה אותרו בהתנהלות בעלי מניות הרוב, אותר גם פוטנציאל כלכלי , כזה שלכאורה אינו מבוטל, ואשר היה ויש בו כדי להיטיב עם כלל בעלי המניות.
197. זאת ועוד; הגם כי המבקשים הרבו להפנות אצבע מאשימה כלפי המשיבים, הם נמנעו באופן מובהק מלתאר או לכלול במסגרת טענותיהם גם התייחסות לפעולות אשר ננקטו על ידם בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
198. כך לדוגמא עלה מהראיות אשר הובאו בפני, כי מר עיני עצמו, ניהל משא ומתן עם קרדן וחירם, תוך כדי ניהול ההליכים מולם, למכירת זכויות החברה במקרקעין – צעד אשר בדיעבד התברר כי לא היה כדאי כלכלית. משא ומתן זה נוהל מאחורי גבה של החברה, מבלי לקבל את הסכמתה, ומבלי שהחברה קיבלה החלטה כדין ביחס לכך.
מעבר לכך, מעדותו של מר עיני עלה, כי הוא עצמו, אינו יודע ואינו זוכר פרטים מהותיים, עדותו הייתה רצופת "חורים", סימני שאלה וסתירות, ואף מצבו הבריאותי אינו שפיר (ר' לדוג' בע' 8 ש' 18-20, ע' 9 ש' 1-3, ע' 10 ש' 10-26, ע' 17 ש' 3-19, ע' 18 ש' 1-6 ו- 27-28 , ע' 19 ש' 1-7לפרוטוקול הדיון).
מר עיני העיד, לגבי עצמו כי: "... במסמכים אני לא מתמצא, אני לא מבין מה כתוב פה, הוא מראה לי מסמכים אני לא קורא אותם טוב. אם זה הגיע לפה אז כנראה עזרו לי (הכוונה למסמך). זה לא מסמך שזייפנו והבאנו. אני לא מתמצא בנתונים האלה וכל מה שכתוב שם. אני לא זוכר". וכשנשאל אם עבר על המסמכים השיב: "כן הסבירו לי אותם, אבל אני לא זוכר. אני לא זוכר מה היה אתמול. כשישבו הסבירו לי אבל אחרי שיצאתי אני כבר לא זוכר"; וכן: "... אני לא מתמצא במסמכים, אני לא יודע על מה מדברים ולא יודע לקרוא אותם"; ובנוסף: "מי אמר לי? אני לא יודע מי אמר לי. מאיפה אני זוכר, אני הייתי ב-4 חודשים אחרונים ב-4 צינתורים והראש שלי היה במקום אחר בכלל. הוא אומר לי נספח כז' אני לא יודע על מה מדובר. אני מדבר ביושר" (ר' ע' 19 ש' 9-15, ו- 23-27 לפרוטוקול הדיון).
כמו כן, על אף עדותו של מר עיני לפיה בידיו הקלטות, המעידות כי הפרוטוקולים שנערכו לא משקפים את מה שנאמר באסיפות, הוא לא מצא לנכון לצרף את אותן הקלטות (ר' ע' 18 ש' 28-32 לפרוטוקול הדיון).
199. ביחס למבקש 2, מר מנשה עיני, המבקש עצמו העיד כי : "מנשה מה שאני אומר לו הוא עושה. אני הייתי הראש, המוביל" (ר' ע' 5 ש' 5 לפרוטוקול הדיון) וכן: "... מנשה לא יעשה משהו אם אני לא אומר לו לעשות אותו" (ע' 17 ש' 8 לפרוטוקול הדיון).
200. באשר למנהל העיזבון, קשה היה להשתחרר מן הרושם כי הוא נמנע במכוון ממתן עדות, על אף מעורבותו הרבה לאורך השנים, כמו גם מצבו הרפואי של מר עיני, כפי שפורט לעיל. האמור לעיל מקבל משנה תוקף מקום בו מנהל העיזבון נכח בכל הדיונים (למעט דיון ההוכחות), וכעולה מעדותו של מר עיני אף ערך לעצמו תרשומות, אך לא מצא לשתף את מר עיני בתוכנן (ר' עדות מר עיני בע' 19, ש' 19-21 לפרוטוקול הדיון).
201. לכל אלה מצטרפת הימנעותם של המבקשים מהבאת עדותה של עוה"ד כהן, על אף מעורבותה הרבה משך השנים. מר עיני העיד ביחס לכך כי "הבת שלי עובדת בפרקליטות המדינה והיא לא רצתה" (ר' ע' 19 ש' 18 לפרוטוקול הדיון).
זהות הגורם אשר יפעל בשם החברה לצורך הגשתה של התביעה.
202. בשיהוי המשמעותי, בחסרי המידע ובעדות החסרה היה כדי להשליך, באופן מובהק, על שאלת היות המבקשים אלו שנכון וראוי, בהיבט של ניהול התביעה וטובתה, כי ימונו על ידי בית המשפט לפעול לצורך מיצוי זכויותיה של החברה ביחס לסוגיות שנמנו לעיל, וזאת אף וככל ויימצא כי קיימת הצדקה לעשות כן.
203. על אלו יש להוסיף ולציין כי מקום בו מדובר בחברת מעטים, יכול ויתקיים עירוב בין האינטרסים של החברה, מנהליה ובעלי מניותיה. במקרים כאלה, רשאי בעל מניות לבחור בין הגשת תביעה אישית לבין הגשת תביעה נגזרת, גם כאשר הוא טוען לנזק שנגרם לחברה. בכך אין כדי למנוע את הצורך להוכיח את התקיימות התנאי של טובת החברה (ר' תנ"ג (ת"א) 53969-0-13 שלם נ' בר ניב (8.7.2015); תנ"ג (ת"א) 41138-11-12 נעים נ' רגב (10.10.2013)).
204. האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו עלה מעדותו של מר עיני, כי האינטרס שלו, בסופו של דבר, היה לקבל את הכסף ממכירת הקרקע, וכאמור הוא אף ניסה למכור את זכויות החברה במקרקעין לקרדן וחירם. בנסיבות אלו, כלל לא ברור האם האינטרסים של החברה והאינטרסים של המבקשים, כלל דרים בכפיפה אחת.
"ש. זאת אומרת, אם גני הנשיא היתה מוכרת לקרדן וחירם בתמורה 20 מיליון שח אז הכל בסדר ולא הינו כאן היום.
ת. אם הכל היה בסדר אז מי שהגיע לו היה לוקח, היו צריכים לבדוק בחשבונות
...
ש. ... אם במקום שוייצמן סנטר הייתה קונה את הייתם מוכרים את ה- 70% החוצה לחירם ולקרדן, זה מבחינתך היה בסדר?
ת. אני לא יודע לענות על זה..."
(ר' ע' 23 ש' 23-31 לפרוטוקול הדיון; ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
וכן:
"ש.... מה שהדאיג אותם זה שתקבלו את הכסף שמגיע לכם במקרה וגני הנשיא תמכור את החלק שלה?
...
ת. אני לא יכול להגיד שזה נכון כי מה שמגיע לנו זה ביושר, מה זה לא לגיטימי? זה לגיטימי, אני רוצה לקבל את הכסף. זה נכון כי אני רוצה לקבל את הכסף שלי ומה שמגיע לי" (ע' 25 ש' 12-18 לפרוטוקול הדיון; ההדגשה אינה במקור – ה.ס.).
205. בכל אלו היה כדי לכרסם במידה לא מבוטלת בטענתם של המבקשים בדבר התאמתם לשמש כמוציא והמביא בשם החברה, אם וככל וימצא כי קיימת הצדקה באישור הגשתה של תביעה נגזרת.
סיכום והכרעה
206. בבואי לבחון את עתירת המבקשים למתן הצו לגילוי מסמכים מכוח הוראות סעיף 198א' לחוק החברות, נתתי דעתי להוראות הדין כמו גם לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון.
207. כל אלו מכוונים למסקנה על פיה ככל והייתה עתירת המבקשים נבחנת, אך על בסיס הראיות המונחות כיום בתיק בית המשפט, ספק של ממש באם הייתה הצדקה להיעתר לה, וודאי על דרך של מינוי המבקשים לפעול להגשתה של התביעה בהתייחס לאובדן ההזדמנות העסקית בשל המחאת זכות ההשתתפות של ויצמן סנטר בהתמחרות עם קרדן חירם.
לעניין זה, לא ניתן היה להשתחרר מהרושם כי לצד האפשרות כי אכן יכול ונפלו בהתנהלות בעלי מניות הרוב בחברה פגמים אלו ואחרים, והגם שלא ניתן היה להתעלם מהעובדה כי חלק מטענות החברה נטענו מבלי שצורפו לתשובה או לתיק בית המשפט ראיות רלוונטיות אשר ניתן היה להגישן בפשטות יתרה, התמונה העובדתית אותה ביקשו המבקשים לצייר בפני, לעניין זה, הייתה חלקית מאוד ומגמתית.
208. עת שב כב' בית המשפט העליון ופסק כי הוראות הדין הכללי החלות על הליכי גילוי מסמכים, יחולו גם על בקשה לגילוי מסמכים מכוח הוראות סעיף 198א' לחוק החברות, וכי הרף הראייתי הנדרש הוא נמוך וקל בעיקרו, איני מוצאת לחסום את דרכם של המבקשים לקבלת חלק מהמסמכים, ובלבד שנמצא כי המדובר במסמכים רלוונטיים לצורך הגשת הבקשה לאישורה של התביעה הנגזרת, ואלו בלבד.
בהתייחס לכך, מלמד עיון בדרישת המבקשים לגילוי מסמכים, כי המדובר ברשימה ארוכה ורחבה עד סתמית, ולמעשה, חלק לא מבוטל מהמסמכים אשר התבקש גילוים, כלל אינו רלוונטי לצורך הגשתה של בקשה לאישורה של תביעה נגזרת, וחלק לא מבוטל שלהם, דומה כי עניינו במערך היחסים שבין בעלי המניות של החברה לבין עצמם.
לצד הרצון שלא לחסום מקדמית את דרכם של המבקשים בפני הגשתה של בקשה לאישורה של תביעה נגזרת, והגם המשוכות הגבוהות לכאורה העומדות בפניהם, כפי שהובהר לעיל, לעניין אותה בקשה, יש להוסיף ולהבטיח כי העברת המידע תשמש לצורך מימושה של המטרה הנקובה בגוף הבקשה.
209. לבסוף, ותוך שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין אני מוצאת להורות כי החברה תמציא לידי המבקשים את המסמכים הבאים , ואלו בלבד:
א. דוחות כספיים מבוקרים של החברה לשנים 2015-2018.
ב. תדפיסי חשבון הבנק של החברה לשנים 2015-2018.
ג. אסמכתאות בדבר תשלומים של החברה לחב' תל-דר, וכן פרוטוקולים של הדירקטוריון, והאסיפה הכללית ביחס לכך.
ד. נתונים בדבר תשלומי מיסים של החברה לשנים 2015-2018.
ה. אסמכתאות בדבר ביצוע התשלומים בגין הוצאותיו המשפטיות של מר גבאי בהליך שהתנהל בינו לבין מי מהמבקשים, וכן כל החלטה של דירקטוריון החברה לעניין זה.
ו. אסמכתאות בדבר העברת כספים בין החברה לוויצמן סנטר לרבות הבהרה באשר למהות ומטרת הכספים שהועברו, ותאריכי העברה, כמו גם חשבוניות וקבלות שהועברו כפועל יוצא של ביצוע תשלומים אלו.
ז. כלל הפרוטוקולים של האספות הכלליות של החברה משנת 2015 ועד למועד הגשת התביעה.
ח. חוות דעת מקצועיות שנמסרו לחברה בקשר עם רכישת הקרקע של קרדן וחירם, ככל וקיימות כאלה;
המסמכים הנקובים לעיל, יומצאו לידי המבקשים, באמצעות ב"כ, בתוך 30 יום מהיום.
בהינתן תוכן החלטתי זו, והיקף המידע אשר נקבע כי יומצא, אל מול זה אשר התבקש, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.
בשולי פסק הדין, ונוכח התרשמותי באשר לעומק הסכסוך בין הצדדים, והשלכותיו הלא פשוטות על החברה כמו גם על בעלי המניות, אני שבה ופונה לצדדים בהצעה על פיה, ככל ותתקבל הסכמתם, ייקבע מועד לדיון במעמד הצדדים וב"כ, אשר מטרתו הגעה להסדר כולל, הטומן בחובו היפרדות של הצדדים, זה ממשנהו. ככל ותתקבל הסכמה (לרבות על ידי כלל בעלי המניות בחברה), ייקבע מועד בהקדם האפשרי.
המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים באמצעות הדואר.
ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ג, 26 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.