בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 15743-09-19 עיני ואח' נ' גני הנשיא הראשון בע"מ
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת הלית סילש
מבקשים
1. משה עיני ע"י ב"כ עוה"ד
2. מנשה עיני ע"י ב"כ עוה"ד
3. עזבון עמי עיני (המנוח)
ע"י ב"כ עוה"ד ברוריה לקנר ואח'
נגד
משיבה גני הנשיא הראשון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד הורביץ, אבן אוזן ושות'
החלטה
עתירת המבקשים, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לס' 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ויורה למשיבה - גני הנשיא הראשון בע"מ (להלן: "החברה") לגלות את המסמכים המפורטים להלן ולאפשר עיון והעתקה שלהם:
א. דוחות כספיים מבוקרים של החברה מינואר 2015 ואילך;
ב. מאזני בוחן של החברה משנת 2015 ואילך;
ג. תדפיסי חשבונות בנק של החברה או חשבונות בנק שהחברה שותפה בהם עם אחרים, משנת 2015 ואילך;
ד. כרטסת הנה"ח של החברה, לרבות של בעלי המניות של החברה וחברות קשורות לה, לתקופה של שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה;
ה. אסמכתאות לתשלומים של החברה לבעלי המניות ולדירקטורים או לחברות הקשורות אליהם, המתייחסות לשבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה;
ו. קבלות, וחשבוניות מס הנוגעות לתשלומים אשר שולמו לעורכי דין בקשר עם הבוררות עם חב' קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ והשותפות חותם חירם שותפות מוגבלת (שתיהן ביחד להלן: "קרדן וחירם");
ז. קבלות וחשבוניות מס בגין תשלומים למשרד עו"ד הורוביץ-אוזן במהלך שבע השנים שקדמו לפתיחתו של ההליך;
ח. כל הפרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה, החלטות הדירקטוריון והאספות הכלליות של החברה, מינואר 2015;
ט. דוחות ודיווחים של החברה לרשויות המס, החל מינואר 2015;
י. חוות דעת מקצועיות שנמסרו לחברה בקשר עם רכישת הקרקע של קרדן וחירם;
יא. הודעה מיום 11.5.2015, שנמסרה לבורר – כב' השופט (בדימוס) בעז אוקון;
יב. כל ההסכמים בהם התקשרה החברה החל מינואר 2015, לרבות מסמכי ההתקשרות ותכתובות עם חב' ויצמן סנטר בע"מ (להלן: "ויצמן סנטר");
יג. כל הקבלות וחשבוניות המס שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר;
יד. תיעוד מלא של כל הקבלות, החשבוניות וההעברות הכספיות שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר, מאז הקמתה;
טו. כל המידע והמסמכים הנוגעים להלוואות לחברות קשורות או יתרות חוב של חברות קשורות עליהן דובר באסיפה הכללית מיום 16.12.2018;
טז. פרטים מלאים בדבר פעולות "המיזוג" שנעשו בין החברה לבין ויצמן סנטר;
יז. כל הדיווחים שנמסרו לרשם החברות ולרשויות המס בקשר לשינוי במבנה הארגוני של החברה בעקבות האסיפה הכללית מיום 16.12.2018;
יח. חוות דעת מקצועיות שהתקבלו על ידי החברה קודם לקבלת ההחלטה על המהלכים הנזכרים באסיפה הכללית מיום 16.12.2018;
יט. תוצאות בדיקת נאותות שנעשו קודם לקבלת ההחלטה על המיזוג או לביצוע השינויים על פי ההחלטה מיום 16.12.2018;
נימוקי הבקשה:
1. המבקשים הם בעלי מניות המחזיקים בשיעור של 25% מההון המונפק והנפרע של החברה.
2. לטענת המבקשים, המשיבים, בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, פוגעים בחברה, בנכסיה, בזכויותיה ובאינטרסים שלה, מפרים את חובות האמון והזהירות שלהם כלפיה, מקבלים החלטות מהותיות שלא כדין ובחוסר סמכות, פועלים בניגוד עניינים מובהק מול החברה, נוטלים מכיסה, מתחרים בעסקיה ומנצלים הזדמנויות עסקיות שלה.
3. מגוף הבקשה עלה כי לשיטת המבקשים, פגיעתם של בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, באה לידי ביטוי בשני מישורים מרכזיים:
3.1. גזלת הזדמנות עסקית של החברה – זכותה להתמחרות בנוגע לרכישת נכס מקרקעין עליו עתיד לקום פרויקט מסחרי רחב היקף בעיר רחובות בקרקע הידועה כגוש 5908 חלקה 85 (להלן: "המקרקעין") , לרבות גזלה של פירות ההתמחרות – העסקה לרכישת המקרקעין.
3.2. גזלת כספים מקופת החברה, ונטילתם לכיסם, או העברתם לידי צדדים שלישיים.
גזילת ההזדמנות העסקית
4. בהתייחס לשאלת קיומה של תשתית ראייתית לכאורה, לתמיכה בטענה בדבר גזלת הזדמנות עסקית, נטען על ידי המבקשים, בתמצית, כי החברה הייתה בעלים של 70% מהזכויות במקרקעין, עליהם עתיד היה לקום מרכז מסחרי, כאשר 30% הנוספים של הזכויות היו בבעלות קרדן וחירם.
5. בין החברה לבין קרדן וחירם התגלע סכסוך לעניין אותה זכות במקרקעין, אשר התברר בהליך בוררות בפני כב' השופט (בדימוס) בעז אוקון.
6. ביום 11.8.2014 ניתן פסק ביניים במסגרת הליך הבוררות, במסגרתו הוחלט על פירוק השיתוף במקרקעין, בדרך של מכירה סגורה (התמחרות), כאשר הזוכה בהתמחרות יהא זכאי לרכוש את זכויותיו של משנהו.
7. על אף שהחברה הייתה זו אשר יזמה את הליך פירוק השיתוף במקרקעין ומימנה אותו, היא לא הייתה זו אשר נהנתה מפירות אותה התמחרות, דהיינו רכישת חלקן של קרדן וחירם במקרקעין עליהם עתיד לקום הפרויקט המסחרי.
חלף זאת נרכש חלקם של קרדן וחירם במקרקעין על ידי ויצמן סנטר, חברה בבעלותם ובניהולם של בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, אשר הוקמה בסמוך לפני ההתמחרות ולצורך ההשתתפות בה. ויצמן סנטר השתתפה בהתמחרות במקום החברה, בהסכמתה ובאישורה, וזכתה בהתמחרות. כפועל יוצא, הפכה להיות שותפה של החברה במקרקעין, בשיעור של 30%.
8. לטענת המבקשים, לא התקבלה על ידי האורגנים המוסמכים בחברה, החלטה כדין, מכוחה יכולה הייתה ויצמן סנטר להשתתף בהתמחרות מטעמה או במקומה של החברה.
לכלל הדירקטורים בחברה היה עניין אישי מובהק במתן אישור כאמור לויצמן סנטר והם היו מצויים בניגוד עניינים בעניין זה, בהיותם בעלי מניות ודירקטורים הן בחברה והן בויצמן סנטר.
עת לא קוימו הוראות הדין באשר לאופן קבלת ההחלטה, ובהיעדר הכרעה של האסיפה הכללית של החברה, אשר הנושא כלל לא הובא לאישורה, נעדרת כל החלטה בעניין זה תוקף, והיא בטלה.
9. עוד נטען, כי בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, ניצלו את המידע אשר הגיע אליהם מתוקף תפקידם בחברה, חמדו לעצמם את ההזדמנות העסקית אשר הושגה על ידי החברה בעמל רב וביקשו להשתלט עליה בעצמם, לטובתם האישית, תוך גזלת זכויותיה של החברה ופגיעה באינטרסים שלה.
10. לאחר זכייתה של ויצמן סנטר בהתמחרות כונסה אסיפה כללית של החברה, ביום 9.7.2015 והתקבלה החלטה על ידי בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה, לחתום עם ויצמן סנטר על הסכם שיתוף, להקמת המרכז המסחרי.
העברת מניות
11. ביום 16.12.2018 התקיימה אסיפה כללית של החברה. על אף שעל סדר היום עמדה הצבעה על החלטה בדבר מיזוג של החברה עם ויצמן סנטר, בפועל ננקט מהלך אחר, לפיו הפכה החברה, המחזיקה 70% מהזכויות במקרקעין, לחברת בת של ויצמן סנטר, המחזיקה ב- 30% מהזכויות. ההחלטות בנושאים אלה, אשר לא ניתנה לגביהם הודעה מראש, כי הם יועלו ויוכרעו באסיפה, התקבלו שלא כדין, בניגוד לתקנון החברה, תוך ניגוד עניינים חמור, ואין להן נפקות חוקית.
כן נטען כי בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, גייסו את עוה"ד ורואה החשבון של החברה, לביצוע האמור, והם משמשים כנותני שירותים לשתי החברות.
לטענת המבקשים, על אף דרישותיהם החוזרות ונשנות, לקבל מידע מסודר ומפורט, אשר יאפשר להם לקבל החלטות מושכלות ביחס למהלכים שמבוקש לבצע, מידע כאמור לא נמסר להם, וההחלטות שהתקבלו תוך ביצוע מחטף, נעדרות תוקף חוקי.
גזלת כספים מקופת החברה
12. לטענת המבקשים, גם אם מהלכי המיזוג בין החברה לויצמן סנטר לא הושלמו, כספים של החברות כבר מוזגו לחשבון בנק אחד, המאפשר זליגת כספים בלתי מבוקרת ביניהן (בעיקר מהחברה החוצה לויצמן סנטר) ושעבודים הדדיים. זליגת כספים זו מקימה חשש כבד לפגיעה בקופתה של החברה, המצדיקה את גילוי המסמכים גם בעניינים אלה.
13. לעניין קיומה של תשתית ראייתית לכאורה אשר יש בה כדי תמיכה בטענות המבקשים בדבר גזלת כספי החברה, טענו המבקשים כי מהנתונים החלקיים ביותר המצויים בידיהם, עולה כי במהלך תקופה של מספר חודשים, העבירה החברה ישירות לחשבון הבנק של ויצמן סנטר, קרוב ל- 500,000 ₪. לטענתם, בהיעדר תמונה של מלוא הפעילות הכספית, לא ניתן לשלול קיומן של העברות כספים נוספות.
14. בנוסף עלה, מישיבת בעלי המניות מיום 16.12.2018, כי קיימת "סימביוזה כספית" וזליגת כספים מטרידה וחמורה, בהיקפים לא ידועים ומסיבות לא ברורות, מהחברה לויצמן סנטר, וכן קיים ספק באשר לאופן סיווגם ורישומם.
15. סירובם של בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה לגלות פרטים ומסמכים ביחס להעברות אלה, מחזקת את החשד כי מדובר בפעולות בלתי כשרות.
16. עוד נטען כי כספים אותם קיבלה החברה במסגרת הסכם הפשרה עם קרדן וחירם, בסך של כ- 3,900,000 ₪ בתוספת מע"מ, הוצאו מקופתה בהסתר ושלא כדין.
בין היתר שולם סך של 1.5 מיליון ₪ לעו"ד (לא ברור בעבור אילו שירותים) וכן הועבר סך של 2 מיליון ₪ לחב' תל-דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ (חברה בשליטתו ובניהולו של יו"ר דירקטוריון החברה - מר אבשלום צומן; להלן: "תל-דר" ו- "מר צומן"), לשימושה ולצרכיה השונים, לרבות פירעון חובותיה, כאשר לא ברורה ההצדקה לכך.
בסופו של דבר כלל כספי הזכייה בבוררות, שימשו לכאורה לצורך ניהולה, וגם הזכויות במקרקעין, לא הוקנו לחברה, אלא לבעלי מניות הרוב ונושאי המשרה, אשר ניצלו את ההזדמנות העסקית של החברה.
17. עוד נטען, כי מקופת החברה שולמו, שלא כדין, החזר הוצאות ניהול הליך משפטי אשר התנהל במערך היחסים שבין אחד מבעלי מניות הרוב לבין המבקש 1 (להלן: "המבקש" או "מר עיני"), וזאת הגם שאין בין הליך זה לבין החברה, מאומה.
18. בנוסף נטען כי בניגוד לטובת החברה, בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, מינו לדירקטוריון החברה, באופן חשאי, שלא כדין וללא הליך מתאים, עבריין מורשע.
19. לטענת המבקשים, המסמכים המבוקשים כולם, אשר מצויים בחזקת החברה, דרושים להם על מנת לגשר על פערי המידע, לבחון את היתכנותה של הגשת תביעה נגזרת כנגד בעלי מניות הרוב בחברה, נושאי משרה שלה וגורמים נוספים ולהגדיל את סיכוייה.
תשובת החברה
20. החברה התנגדה לבקשה וטענה כי המדובר בניסיון לשימוש ברעה בהליכי המשפט, מקום בו כלל המסמכים המבוקשים בבקשה כבר התבקשו על ידי המבקשים, לצרכים אישיים שלהם, במסגרת הליכים אחרים המתנהלים בינם לבין בעלי המניות האחרים. עוד נטען כי המבקשים קיבלו את כלל המסמכים המגיעים להם כבעלי מניות, ואין להם זכות לקבלת מסמכים נוספים, בשים לב לכך, שכהונת המבקש בדירקטוריון החברה הופסקה עוד בשנת 2015, בשל התנהלותו אשר פגעה בחברה.
21. המבקשים מנסים להפעיל דרכי לחץ ואיומים, על מנת שבעלי מניות הרוב, או החברה, ירכשו את מניותיהם במחיר גבוה, ובין היתר הם נתנו ייפוי כוח ל"מלך השוק האפור" לפעול בשמם.
22. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, עת נטען כי על החברה לתבוע ביטול הליך של התמחרות, שהתקיים במאי 2015 ואשר קיבל תוקף בפסק בוררות, ומקום בו העברות הכספים אליהן מתייחסים המבקשים, נעשו בשנת 2016. המשיבים ביקשו להדגיש כי כלל הנתונים נושא הבקשה היו בידיעת המבקשים במשך תקופה של חמש שנים, במסגרתה לא מצאו לנכון לנקוט בהליך כלשהו, ולא העלו טענות מסוג אלו המועלות במסגרת בקשתם זו.
23. החברה הוסיפה וטענה להטעיה, הצגת מצגי שווא ואי גילוי של עובדות ומסמכים על ידי המבקשים, לרבות מסמכים בכתב ידם, המלמדים על ידיעתם על כוונת בעלי מניות הרוב להשתתף בהתמחרות באמצעות ויצמן סנטר.
24. המבקשים היו שותפים להחלטה במסגרתה הותר לבעלי העניין בחברה להשתתף בהתמחרות תוך הבאת הון עצמי, ולרבות התחייבותם לכבד את תוצאות אותה התמחרות. כל זאת, מקום בו לחברה לא הייתה יכולת כלכלית לרכוש את חלקן של קרדן וחירם במקרקעין.
25. עוד נטען כי המבקשים מסתירים את העובדה, כי לפני ובמועד עריכת ההתמחרות, מונתה באת כוחם, עו"ד רונית כהן, ככונסת נכסים על מניותיו של מר צומן, ומשכך הם שלטו, הלכה למעשה, ב- 50% ממניות החברה, כך שללא אישורם והסכמתם, כלל לא ניתן היה לקיים את ההתמחרות כפי שבוצעה.
הגם ידיעת המבקשים על כוונתה של ויצמן סנטר להשתתף בהתמחרות ולזכות בה, הם, ובאת כוחם, עו"ד כהן, לא טענו, בזמן אמת, כי מדובר במהלך פסול של בעלי המניות או פעולה הנעשית תוך ניגוד עניינים. למעשה, כל עניינם של המבקשים היה במימוש מהיר של המקרקעין וקבלת התמורה לכיסם, והם אף פעלו בעצמם, ללא סמכות, לצורך השגת תכלית זו.
26. זאת ועוד; ביום 9.7.2015, התקיימה אסיפה כללית מיוחדת של החברה, בנוכחות כלל בעלי המניות או נציגיהם, לרבות המבקש. במסגרת אסיפה זו, נדונו עקרונות הסכם השיתוף בין החברה לויצמן סנטר, לאחר זכייתה בהתמחרות. גם באסיפה זו לא הובעה כל מחאה מצד המבקשים, ולא נטען לפסילת השתתפותה של ויצמן סנטר בהתמחרות, והלכה למעשה אושררה ההתקשרות עמה.
לגוף ההסכם נטען על ידי החברה כי המדובר בהסכם הוגן ומאוזן, המביא למימוש מיטבי של זכויות הצדדים במקרקעין, לרבות זכויותיה שלה.
27. החברה הוסיפה וטענה, כי גם בהתעלם מחוסר תום הלב הקיצוני של המבקשים אין לה כל עילת תביעה, וזאת הן מאחר והתקבלו האישורים הנדרשים על פי דין, והן מאחר ולא הייתה לחברה אפשרות כלכלית לזכות בהתמחרות, וכפועל יוצא ממילא אין המדובר באירוע של נטילת "הזדמנות עסקית" של החברה.
28. לשיטת החברה, המבקשים הם אלו אשר פגעו בחברה והעדיפו את טובתם שלהם על פניה, כמו גם את נסיבות הפסקת כהונתו של המבקש כדירקטור בחברה, ואת העובדה כי הם איימו אינספור פעמים כי יגישו תביעה בגין עושק וקיפוח המיעוט אך נמנעו מלעשות כן.
29. בהתייחס לטענות הנוגעות לגזלת כספי החברה, נטען כי המבקשים נטלו חלק בהחלטות אשר התקבלו, בהן נקבעו ואושרו דמי הניהול לתל-דר ולמר צומן, בהיקפים גבוהים בהרבה מאלה אשר שולמו בפועל, וזאת בגין העבודה הרבה לאורך עשרות שנים של ניהול הפרויקט, לרבות הליך הבוררות, משנת 2010.
30. פעילות החשבון המשותף של החברה ושל ויצמן סנטר, החלה עוד בשנת 2017, בשל העובדה כי כלל התשלומים עבור הפרויקט המשותף נעשו מתוך חשבון אחד, כאשר כל אחד מן הצדדים מזרים לחשבון כספים על פי חלקו היחסי בפרויקט, וכלל העברות הכספים מבוקרות ומפוקחות ע"י רו"ח.
31. לטענת החברה אף ככל ויימצא כי המדובר בהתקשרות בעסקה אשר לרוב הדירקטורים בחברה עניין אישי בה, הם רשאים להשתתף בישיבה ולהצביע, אלא שנדרש להביא את ההחלטה שהתקבלה, לאישור האסיפה הכללית, אשר יכולה להכשיר פגמים שנפלו בהחלטות של גופים אחרים בחברה (ס' 278(ב) ו-(ג) לחוק החברות).
32. בהתייחס לטענות המבקשים לעניין התשלומים אשר בוצעו לנותני השירותים לחברה, עו"ד כהן וחב' תל-דר, טענה החברה כי אין ממש בעתירת המבקשים. עו"ד כהן מונה ע"י הנהלת החברה לטפל בבוררות, בהסכמת המבקש, בישיבת הנהלת החברה מיום 24.6.2010, ושכרו שולם לאורך השנים, על בסיס שעתי מוסכם. הוא הדין ביחס לזכאותה של תל-דר לדמי ניהול תמורת השירותים שהעניקה לחברה, בניהול פרויקט מגורים בהיקף עצום, משך למעלה מ- 20 שנה, העולה גם מהחלטות דירקטוריון החברה מיום 7.12.2001 (בהסכמת כל הדירקטורים, לרבות המבקש), 2.8.2013 ו- 1.12.2013.
33. באשר לטענות בדבר מינויו של מר אלי גבאי לדירקטור בחברה על אף היותו "עבריין מורשע", נטען כי הן נטענו בחוסר תום לב, מקום בו מר גבאי נדון לעבודות שירות וקנס, ואילו המבקשים מצדם, הביאו לחברה צד שלישי אשר הורשע בעבירות משמעותיות, ריצה עונשי מאסר של שנים ארוכות ונשא בקנסות בהיקפים של מיליוני ₪. מכל מקום, לא קיים איסור כלשהו ביחס לכהונתו של מר גבאי כדירקטור בחברה, וממילא, עילה זו, אינה רלוונטית ואינה יכולה להצדיק את גילוי המסמכים המבוקשים.
34. אף בהתייחס לסוגית המיזוג בין החברה לויצמן סנטר נטען כי אין לחברה עילת תביעה בגין אותם אירועים, אין לה מעמד בשאלה מי יהיו בעלי מניותיה, וממילא המדובר בהחלפת בעלי מניות אשר הוצעה לכל בעלי המניות, משיקולים לגיטימיים, ולא היה בה כדי לפגוע בחברה.
35. המבקשים לא פרטו, ביחס לכל מסמך שהתבקש, את הרלוונטיות שלו לעילת התביעה הנטענת. מדובר ברשימה ארוכה ומכבידה של מסמכים ובניסיון דיג פסול.
36. לטענת החברה, בנסיבות העניין אין כל סיכוי לאישור הגשתה של תביעה נגזרת, בהיותה הליך חריג המחייב נקיטת משנה זהירות ובחינה מדוקדקת של התקיימות התנאים להגשתה. די באי גילוי כל העובדות הרלוונטיות, בהסתרת המניעים של המבקשים, ובשיהוי הרב בנקיטת ההליכים (אשר נחשב כשלעצמו, כחוסר תום לב בהגשת הבקשה) כדי לדחות את הבקשה להגשת תביעה נגזרת, ככל שתוגש, ומקל וחומר, את הבקשה לגילוי מסמכים מקדים.
התגובה לתשובה
37. לטענת המבקשים, בתשובת החברה יש כדי ליתן משנה תוקף להצדקה לקבלת הבקשה, עת יש בתוכנה כדי ללמד על קיומו של ניגוד עניינים, בין החברה לבעלי מניות הרוב, מקום בו עולה כי היא משקפת את עמדתם, ולא את עמדתה של החברה.
38. לשיטתם, אין לייחס להם חוסר תום לב בהגשת הבקשה שכן הם לא הסתירו והבהירו מפורשות כי יש בפיהם גם טענות של קיפוח, אולם אלה לא יידונו במסגרת התביעה הנגזרת. אין בעובדה כי אותה מסכת עובדתית, יכולה לבסס הן עילת תביעה אישית והן עילת תביעה נגזרת, כדי לשלול את זכותם הנטענת של המבקשים להגשת תביעה נגזרת או כדי לייחס להם חוסר תום לב, בשל עצם בחירתם במסלול זה, וגם היתרונות שעשויים לצמוח להם מבחירה במסלול זה, אינם רלוונטיים לבחינת תום לבם.
39. באשר לטענת השיהוי, נטען כי ההסתרה השיטתית של מידע ומסמכים, מפני המבקשים, היא זו אשר מנעה מהם לקבל את התמונה המלאה המקימה להם עילת תביעה, ומשכך מנועים בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה ומושתקים מלהעלות טענות אלה.
40. לטענת המבקשים יש לדחות את טענות החברה לפיה הם ידעו והסכימו למהלכי ההשתלטות של נושאי המשרה בחברה על הפרויקט. בניגוד לאופן בו מוצגים הדברים על ידי החברה, לא התקבלה על ידה כל החלטה לוותר על ההתמחרות ולאפשר לויצמן סנטר להשתתף בה במקומה (ולא בנוסף אליה), וגם שאלת רכישת הקרקע מקרדן וחירם (להבדיל ממכירת הקרקע על ידי החברה) כלל לא נדונה ולא הוכרעה. בנסיבות אלה, ממילא לא הייתה יכולה להינתן הסכמתם של המבקשים או מי מהם למהלכים שננקטו.
41. בהיבט המשפטי נטען כי אין בתשובה כל מענה לטענתם המפורטת של המבקשים, לפיה אסור היה לבעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה להעמיד עצמם במצב של ניגוד עניינים ולנצל הזדמנות עסקית של החברה, וזאת ללא כל קשר לשאלת יכולתה הכלכלית של החברה להתקשר בעסקה בעצמה או לשאלת הנזק אשר נגרם לה.
42. בניגוד לנטען על ידי החברה, קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה אם מצבה הכלכלי של החברה אפשר לה להשתתף בהתמחרות. יתרה מכך, קיימים סימני שאלה מטרידים ביחס להתנהלות החברה, ודומה כי לא בוצעו הבדיקות המקצועיות הנדרשות ולא נבחנו החלופות האפשריות בקשר עם עסקה כה מהותית. כן עולה כי נושאי המשרה פעלו מאחורי הקלעים בחוסר שקיפות תוך שהם מסתירים את כוונתם להשתלט על מקרקעי הפרויקט, באמצעות חברה בבעלותם.
43. באשר לטענות הנוגעות למיזוג החברה עם ויצמן סנטר, נטען כי הן היוו חלק, ממהלך מרמתי כולל, שהתבצע בשלבים, להשתלטות על זכויותיה ונכסיה של החברה. בניגוד לנטען על ידי החברה, לפיה העברת המניות אינה מעניינה, אלא מעניינם של בעלי המניות בינם לבין עצמם, מפרוטוקול האסיפה מיום 16.12.2018, כמו גם מהתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים, עלה כי עורך הדין ורואה החשבון של החברה, פעלו בשמה של החברה מכוח החלטות אלה, וביצעו מספר רב של פעולות, לרבות דיווח לרשויות המס. לא ברור אפוא אם טיפולם של עורך הדין ורו"ח החברה, לכאורה בעניינם הפרטי של בעלי המניות, נעשה על חשבון החברה ובמימונה.
44. יתרה מכך, מהמסמכים שצורפו לתגובת החברה עלה, כי על אף שהעברת המניות לויצמן סנטר בוצעה כשבועיים לאחר האסיפה מיום 16.12.2018, היא דווחה לרשם החברות רק כשנה לאחר מכן, ביום 30.10.2019, לאחר הגשת הבקשה, ותוך שהעובדות החדשות בשטח מוצגות כנימוק נוסף לדחיית הבקשה.
45. יתרה מכך, העברת המניות בוצעה, בניגוד לתקנון החברה, מבלי שהמניות הוצעו תחילה ליתר בעלי המניות בחברה ומבלי שניתנה הסכמתם לביצוע ההעברה (כאשר בגין התנהלות דומה הוגשה כנגד המבקש תביעה בשנת 2015, על ידי אחד מבעלי מניות הרוב, המיוצג ע"י ב"כ החברה בהליך הנוכחי). למען השלמת התמונה יצוין כי תביעה זו נמחקה, במסגרת הסדר כולל שהושג בין הצדדים.
46. המבקשים הוסיפו וטענו כי גם ביחס לטענות בדבר פגיעה כלכלית בחברה באמצעות נטילת כספיה לא ניתן מענה. למעשה, החברה הודתה בעובדות שפורטו בבקשה, לרבות השתתפותה בהוצאות המשפטיות הנוגעות לתביעה שהוגשה ע"י אחד מבעלי מניות הרב בחברה, כנגד המבקש, בעניין פרטי. בעניין זה אין משמעות להיקף הסכום שנגזל, אלא לדפוס המשתקף בהתנהלות בעלי מניות הרוב ונושאי המשרה בחברה, אשר אינם מהססים לשלוח יד לקופתה. די בכך על מנת להצדיק את הסעד המבוקש ולאפשר למבקשים לעיין במסמכים על מנת לעמוד על היקף התופעה.
47. כמו כן לא ניתן מענה לטענות הנוגעות להעברות כספים בהיקפים משמעותיים מהחברה לויצמן סנטר, כאשר היועץ אותו שכרה החברה, למתן ייעוץ בעניין המיזוג, היה זה אשר הצביע על ספק לגבי מהותן, אופן סיווגן ורישומן.
48. מההסכם בין החברה, ויצמן סנטר ובנק מזרחי, מחודש יוני 2018, עולה כי גם אם לא נעשה מיזוג פורמלי בין שתי החברות, הן הפכו לישות אחת. עוד עלה מהסכם זה, שמקרקעי הפרויקט שבבעלות החברה, מבטיחים גם חובות והתחייבויות של ויצמן סנטר, גם ללא קשר לפרויקט, והכל ללא הגבלה בסכום.
49. בנוסף לא ניתן מענה לטענות בדבר תשלום הכספים לב"כ החברה ולחברת תל-דר. החברה הפנתה להחלטתה מיום 7.12.2001 (כ- 15 שנה טרם נטילת הכספים בידי מר צומן), כמו גם להחלטות מועצת המנהלים של החברה מיום 27.8.2013 ומיום 1.2.2013, אולם החלטות אלה סותרות זו את זו, והמבקש, אשר נכח בשתי הישיבות האחרונות, לא נתן הסכמתו להחלטות שהתקבלו ואינו חתום על הפרוטוקול. בנוסף, לא ניתנו כל אינדיקציה או תחשיב ביחס להיקף הסכומים אשר שולמו בעבר, לצומן או לתל-דר.
50. יתרה מכך, גם אם היה ממש בטענות המשיבה בדבר אישור התשלום למר צומן בישיבת דירקטוריון כלשהי, לא מדובר בהחלטה שהתקבלה כדין, שכן התקשרות של חברה עם דירקטור, באשר לתנאי העסקתו, טעונה הן אישור של הדירקטוריון (בהצבעה בה הדירקטור לא ייטול חלק) והן אישור של האסיפה הכללית של בעלי המניות. בהיעדר אישור כאמור, מדובר בהחלטה נטולת תוקף משפטי.
51. באשר למתן ייפוי הכח לצד השלישי, לפעול בשם המבקשים, הרי שצעד זה ננקט נוכח איומים ואלימות מילולית ופיזית, שננקטה ע"י מר צומן כנגד המבקש ומי מטעמו וכנגד הבורר, אשר בגינם אף הוגש כנגדו כתב אישום חמור. מכל מקום דובר בקשר נקודתי וקצר אשר פסק.
לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לבקשה, לתשובה ולתגובה, כמו גם לחקירת המצהירים ולסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי ומצומצם בלבד. היקף הגילוי כמו גם טעמיי ההחלטה, להלן:
52. בסעיף 198א לחוק החברות נקבע כדלהלן:
"(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.