בית הדין הארצי לעבודה
עע 000182/07
מיקרוסופט ישראל בע"מ המערערת
רוני גרושקה המשיב
בפני: השופט יגאל פליטמן, השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט ליבנה
נציג מעבידים מר יהודה שגב
בשם המערערת – עו"ד אלינור אהרונסון ועו"ד רות בודוביץ
בשם המשיב – עו"ד שמעון לביא ועו"ד ניב יוספן
פסק דין
השופט שמואל צור
1. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היתה האם זכאי המשיב לממש אופציות שניתנו לו לרכישת מניות בשתי חברות בהן הועסק והאם פיטוריו נועדו לשלול ממנו את הזכות למימוש האופציות. בית הדין האזורי בתל אביב פסק כי המשיב זכאי לממש את האופציות ומכאן ערעור המעסיקה בפנינו.
הרקע העובדתי
2. המשיב הועסק בחברת "הזנק" (סטארטאפ) ישראלית בשם PEACH NETWORKS LTD (להלן – חברת פיץ') החל מיום 22.11.99.
3. בין המשיב לבין חברת פיץ' נערך הסכם עבודה אישי (נספח 1 לתצהירו של המשיב בבית הדין האזורי) ובנספח א' שלו נקבעו תנאי השכר המיוחדים למשיב. אחד מתנאי השכר של המשיב בחברת פיץ' היה התחייבות להענקת
אופציות לרכישת 16,000 מניות של החברה. התחייבות זו השתקפה בסעיפים 6 ו-7 לנספח א' לאמור:
"6. הנהלת החברה תעניק אופציה לרכישת 16,000 מניות בהתאם לתכנית האופציות המקובלת בחברה.
7. הערות נוספות:
(1) סכום האופציות מותנה באישור דירקטוריון החברה. דבר ההחלטה יובא לידיעתו של רוני (הוא המשיב – ש.צ.) בכתב עד 7.12.99.
(2) ...
(3) ..."
4. אין חולק כי דירקטוריון חברת פיץ' לא קיבל החלטה המאשרת את סכום האופציות שהוקצו למשיב. אין גם חולק כי דירקטוריון חברת פיץ' לא קיבל כל החלטה אחרת המפרטת את תנאי תכנית האופציות שהוצעה למשיב. כך, למשל, לא נקבעו כל הוראות לעניין מחיר המניות המוצעות למשיב במסגרת האופציה, מועדים למימוש האופציה, או כל תנאי רלבנטי אחר הנוגע לכך.
5. הטעם לדבר היה שסמוך לאחר תחילת עבודתו של המשיב בחברת פיץ' התנהל מו"מ למכירת החברה לחברת מיקרוסופט העולמית ובמסגרת זו התנהל מו"מ גם בדבר גורל האופציות שניתנו לעובדי חברת פיץ'. ואומנם, ביום 2.3.00 נרכשה חברת פיץ' על ידי חברת מיקרוסופט העולמית ושולבה כחטיבה בחברת מיקרוסופט ישראל בע"מ (להלן – המערערת). בהסכם המיזוג נקבע כי האופציות שניתנו לעובדי חברת פיץ' יומרו לאופציות לרכישת מניות מיקרוסופט.
6. עם מיזוגה של חברת פיץ' במערערת, המשיך המשיב לעבוד במערערת בתנאי עבודה שפורטו בהסכם העבודה שלו עימה מיום 5.3.00 (נספח נת/1 לתצהיר מר פז). אין חולק כי אחד מתנאי עבודתו של המשיב במערערת היה זכות לרכישת אופציות חברת מיקרוסופט מכח הסדר האופציות המומרות. הסדר זה משתקף במסמך מפורט מיום 29.3.00 בו ניתנה למשיב אופציה לרכוש 4,036 מניות רגילות של חברת מיקרוסופט במחיר של 0.25 דולר למניה בהתאם לתוכנית האופציות הכללית של חברת מיקרוסופט לשנת 1991 (נספח 4 לתצהירו של מר אופיר פז; להלן – הסכם אופציות מיקרוסופט).
7. הסכם אופציות מיקרוסופט הוא מסמך מפורט הקובע את התנאים המדויקים לפיהם ניתן לממש את האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט. כתוצאה מהסכם המיזוג של חברת פיץ' במערערת, הסכם אופציות מיקרוסופט מביא בחשבון את תקופת עבודתו של המשיב בחברת פיץ' לעניין המועדים הקובעים למימוש האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט. כך, נקבע בסעיף 2 להסכם אופציות מיקרוסופט כי עומדת למשיב הזכות לרכוש מחצית מן המניות המוקצות לו (מחצית מ-4,036 מניות) ביום 22.11.01 – בדיוק שנתיים ימים לאחר תחילת עבודתו בחברת פיץ' – ושתי מנות נוספות של רבע מן המכסה בכל שנה שלאחר מכן (השוו הודעת חברת מיקרוסופט מיום 2.5.01 – נספח 2 לתצהיר המשיב), כל זאת כפוף לתנאי שהמשיב שימשיך לעבוד במערערת בהיקף עבודה מלא. עוד נקבע בהסכם אופציות מיקרוסופט כי, במקרה של סיום העסקתו של המשיב במערערת, תהיה לו זכות לממש את האופציות הניתנות למימוש ביום הפסקת העבודה, זאת תוך 3 חדשים מיום הפסקת העבודה (סעיף 4 להסכם האופציות מיקרוסופט).
8. עם מיזוגה של חברת פיץ' במערערת, מונה המשיב לתפקיד "מנהל פיתוח" (ראו נספח נת/1 לתצהיר מר פז). עם זאת בתקופה הראשונה (מארס 2000 – ינואר 2001) היה המשיב אחראי על העברת פעילות חברת פיץ' למערערת ומילא תפקיד זה לשביעות רצונו המלאה של מר פז (סעיף 32 לתצהיר מר פז). בחודש ינואר 2001 החל המשיב למלא את התפקיד שיועד לו מלכתחילה כמנהל מחלקת פריסה בכפיפות ישירה למר פז (סעיף 33 לתצהיר מר פז). בתפקיד זה, כך לפי עדותו של מר פז, התגלו ליקויים משמעותיים בתפקודו המקצועי של המשיב וביחסי אנוש עם עובדי ומנהלי החטיבה (סעיפים 40 לתצהירו של מר פז). על רקע זה החליט מר פז לבטל את מחלקת הפריסה ולסיים את עבודת המשיב במערערת. החלטה זו התקבלה ביום 22.5.01 והיא משתקפת במכתב הפיטורים מאותו יום שניתן למשיב (נספח 5 לתצהיר המשיב).
9. סמוך לאחר שפוטר המשיב (יוני 2001) הציע לו מר פז להמשיך לעבוד בחטיבה שבניהולו בתפקיד טכני שאינו כרוך בניהול. המשיב שקל הצעה זו ודחה אותה (סעיף 49 לתצהירו של מר פז). עם זאת ביקש המשיב להאריך את תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לו בחודש נוסף והמערערת הסכימה לכך. בהתאם, הסתיימה עבודתו של המשיב במערערת ביום 31.7.01 (סעיף 48 לתצהירו של מר פז).
הדיון בבית הדין האזורי
10. לאחר סיום עבודתו של המשיב במערערת, הוא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לחייב את המערערת לאפשר לו לממש את האופציה לרכישת 4,036 מניות של חברת מיקרוסופט במחיר של 0.25 דולר לכל מניה. לטענתו, תוכנית האופציה של חברת פיץ' הייתה תקפה ומחייבת. לטענתו, עם הפסקת עבודתו במערערת קמה לו הזכות לממש את האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט מכח אימוץ תכנית האופציה של חברת פיץ'. לטענתו, נודע לו על תכנית האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט רק לאחר תום עבודתו במערערת ורק אז נודע לו, לראשונה, על התנאים הקבועים למימוש האופציה ובהם, בעיקר, מגבלת הזמן והתנאי בדבר הפסקת עבודה מוקדמת. לטענתו, תנאים אלה לא חלים עליו.
11. המערערת טענה כי תכנית האופציה לרכישת מניות פיץ' לא אושרה ולא באה לעולם. לטענתה, תכנית זו הומרה לתכנית לרכישת מניות מיקרוסופט ותכנית זו היא המחייבת. לפי תכנית האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט לא קמה למשיב הזכות למימוש האופציה. לטענתה, עבודתו של המשיב במערערת הופסקה מסיבות ענייניות של כשל מקצועי ויחסי אנוש לא תקינים ולא נועדה לסכל את זכותו לממש את אופציות מיקרוסופט.
12. בית הדין האזורי (השופטת דינה אפרתי ונציג ציבור מר אריה ביטון; תיק 9000/01) קיבל את תביעת המשיב. בית הדין האזורי סקר את הסדרי האופציה שחלו בעניינו של המשיב וקבע כי תכנית האופציה לרכישת מניות פיץ' תקפה ומחייבת. תימוכין למסקנה זו מצא בית הדין האזורי באישור מטעם רשויות מס הכנסה לתכנית זו, במסמך המפרט את רשימת העובדים שקיבלו אופציה לרכישת מניות פיץ' שהומרו לאופציה לרכישת מניות מיקרוסופט - ובהם המשיב - ובהוראות הסכם העסקה של המשיב במערערת מיום 5.3.00. בית הדין האזורי סבר כי מר אופיר פז עצמו אישר למשיב תכנית לרכישת מניות פיץ' ומכאן שתכנית שכזו היתה קיימת ומחייבת.
מעבר לכך קבע בית הדין האזורי כי הסכם אופציות מיקרוסופט הוא המקור הנורמטיבי להשלמת התנאים החסרים בתכנית האופציות של חברת פיץ' וכי התנאים הקבועים בו הם התנאים למימוש מניות פיץ'.
13. אשר לנסיבות סיום עבודתו של המשיב במערערת, קבע בית הדין האזורי כי טענות המערערת בעניין תפקודו של המשיב אינן עולות בקנה אחד עם מכתבים המשבחים את עבודתו. בית הדין האזורי מצא כי אין תימוכין לטענותיו של מר פז על תפקודו של המשיב. בית הדין הגיע למסקנה כי המשיב פוטר לא בשל שינויים ארגוניים במערערת או בשל יחסי אנוש לא תקינים אלא כדי למנוע ממנו לממש את האופציה לרכישת מניות. בית הדין קבע כי תכנית האופציה הותנתה בתנאי מתלה שעיקרו הוא המועד הראשון למימוש האופציה (22.11.01). בית הדין קבע כי המשיב היה זכאי לממש את האופציה תוך 3 חדשים מיום סיום עבודתו (היינו – עד 31.10.01) ומכאן שהוא החמיץ זכות זו ב- 22 ימים בלבד ואילו ידע זאת היה מקבל את הצעתו של מר פז להשאר בעבודה בתפקיד אחר. בית הדין האזורי קבע כי מר פז נמנע מלהודיע למשיב על האפשרות שיאבד את זכותו למימוש האופציה אם לא ימשיך בעבודתו במערערת. בית הדין קבע כי פיטוריו של המשיב נעשו שלא בתום לב, בסמיכות למועד הקבוע למימוש האופציה ומכאן שהם נעשו על מנת למנוע מן המשיב לממש את האופציה. בית הדין הצהיר על זכותו של המשיב לממש מחצית מהאופציות המומרות על פי התנאים הקבועים בהסכם להמרת האופציות.
הערעור
14. בערעור בפנינו טוענת המערערת כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי המשיב פוטר כדי למנוע ממנו את מימוש האופציה. לטענתה, עצם העובדה שהמשיב דחה את ההצעה להמשיך לעבוד במערערת שומטת את הקרקע מתחת רגלי קביעה זו. לטענתה, קביעה זו של בית הדין האזורי אינה מתיישבת עם טענתו העיקרית של המשיב כי הוא זכאי לממש את מלוא האופציות במקרה של פיטורים, בלא קשר למועד הפיטורים. לטענתה, המועד הקובע לעניין הזכאות למימוש האופציה הוא מועד סיום העבודה ולא שלושה חדשים לאחר מכן. לטענתה, ההערכות החיוביות שניתנו לתפקודו של המשיב התייחסו לתקופת עבודתו הראשונה במערערת שקדמה לתקופה שלפני פיטוריו ולכן אין הן רלבנטיות. לטענתה, תכנית האופציה לרכישת מניות פיץ' לא היתה קיימת כך שלא יכלה לשמש בסיס למימוש אופציות מיקרוסופט לאחר המיזוג של פיץ' במערערת. לטענתה, לא היה בסיס לקביעה כי תכנית האופציה לרכישת מניות פיץ' המשיכה להתקיים גם לאחר המיזוג. לטענתה, המשיב פוטר כדין ואין הוא זכאי לממש את אופציות מיקרוסופט.
15. המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתו פסק הדין מבוסס על תשתית ראייתית נכונה ועל עדותו של מר פז שעשתה על בית הדין רושם בלתי אמין, ולפיכך אין להתערב בה. לטענתו, קביעתו של בית הדין האזורי כי היתה קימת תכנית של אופציה לרכישת מניות פיץ' מבוססת כראוי, בין השאר על עדותו של מר פז עצמו. לטענתו, פרטי תכנית האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט הוסתרו ממנו ואין המערערת יכולה להיבנות מכך. לטענתו, מסמך מס הכנסה אומנם תומך במסקנה בדבר קיומה של תכנית האופציה לרכישת מניות פיץ'. לטענתו, צדק בית הדין האזורי בקביעתו שיש להשלים את התכנית המקורית לרכישת מניות פיץ' בהוראת הסכם אופציות מיקרוסופט. לטענתו, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי המועד למימוש האופציות הוא שלושה חדשים לאחר מועד סיום העבודה, היינו – 1.11.01.
דיון והכרעה
16. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכתב ובעל פה הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל וכי דינה של התביעה שהגיש המשיב בבית הדין האזורי להידחות. נעמוד להלן על עיקרי טעמנו למסקנה זו העולים מן התשתית הראייתית כפי שהונחה בפני בית הדין האזורי.
אופציות פיץ'
17. הסכם העבודה של המשיב עם חברת פיץ' מיום 21.11.99 (נספח 1 לתצהירו בבית הדין האזורי), כלל הוראה בעניין הענקת אופציה לרכישת מניות פיץ'. הוראה זו משתקפת בסעיפים 6 ו-7(1) לנספח א' לחוזה העבודה אשר נוסחם הובא בסעיף 3 לעיל. למען הסדר נחזור על הוראות אלה גם כאן לאמור:
"6. הנהלת החברה תעניק אופציה לרכישת 16,000 מניות בהתאם לתכנית האופציות המקובלת בחברה.
7. הערות נוספות:
(1) סכום האופציות מותנה באישור דירקטוריון החברה. דבר ההחלטה יובא לידיעתו של רוני (הוא המשיב – ש.צ.) בכתב עד 7.12.99.
(2) ...
(3) ..."
בית הדין האזורי קבע כי בחברת פיץ' היתה קיימת תכנית אופציות (סעיף 5 לפסק הדין, על סעיפי המשנה שבו). קביעה זו של בית הדין האזורי הסתמכה על הסכם העבודה, על אישור מס הכנסה, על רשימת העובדים של חברת פיץ'
שהיו זכאים לאופציות, על הסכם ההעסקה של המשיב במערערת ועל עדותו של מר פז. קביעה זו של בית הדין האזורי אינה נכונה ועל כל פנים, אינה מדויקת והמצב המשפטי לאשורו טעון הבהרה.
18. הסדר של הענקת אופציה לעובדים לרכוש מניות של החברה המעסיקה הוא אפשרי והא נפוץ בעיקר בעולם ההיי-טק. הסדר שכזה נועד להעניק לעובד הטבה כלכלית תוך יצירת זיקה בינו לבין מקום עבודתו לאורך זמן. הסדר שכזה הוא תנאי מתנאי הסכם ההעסקה של העובד ועיקרו הוא מתן אפשרות לעובד לרכוש מניות בחברה המעסיקה במחיר קבוע ובכפוף לתנאים כאלה ואחרים. תנאי האופציה הם מעיקרו של דבר ופירוט התנאים הוא חיוני. כך, למשל, יש לקבוע מהי כמות המניות המוקצית לעובד במסגרת האופציה, מה המחיר שעל העובד לשלם עבור המניה והאם מתן האופציה מותנה בתנאים מיוחדים כגון – תקופת עבודה מינימלית אצל המעסיק או הצלחה בעבודה או כל תנאי אחר. תכנית למתן אופציה לעובדים לרכוש מניות בחברה המעסיקה אינה עניין של מה בכך והיא טעונה לא רק החלטה מוסמכת של הנהלת החברה המעסיקה אלא גם טעונה פירוט והבהרה לגבי תנאיה. לא הרי תכנית אופציה בחברה פלונית כהרי תכנית אופציה בחברה אלמונית וכל מעסיק משרטט לעצמו את מסגרת התכנית על פי צרכיו, מטרותיו ויכולותיו.
19. תכנית של אופציה להענקת מניות לעובד יכולה לבוא לידי ביטוי בחוזה העבודה ויכולה גם לבוא לידי ביטוי במסמך נפרד החיצוני לחוזה העבודה. קיומה של תכנית שכזו, היקפה ותנאיה יילמדו מן המקור המשפטי ממנו נולדה מן הראיות הנוגעות לדבר ומכלל נסיבות העניין.
20. במקרה הנדון, עיון בהוראות חוזה העבודה של המשיב בחברת פיץ' מלמד כי אותה חברה התחייבה בפני המשיב להעניק לו אופציה לרכישת 16,000 מניות "בהתאם לתכנית האופציות המקובלת בחברה" (סעיף 6 לנספח א' להסכם העבודה). עוד נקבע כי "סכום האופציות מותנה באישור דריקטוריון החברה" וכי דבר ההחלטה יובא לידיעתו של המשיב עד ליום 7.12.99 (סעיף 7(1) לנספח א' לחוזה העבודה).
הוראות אלה בחוזה העבודה - על פי לשונן ותכליתן – אינן משקפות הסדר כולל של הענקת אופציות למשיב אלא משקפות התחייבות להענקת אופציות על פי תכנית שפרטיה אמורים להיקבע בעתיד ולבוא לידיעתו.
21. אין חולק כי תכנית האופציות של חברת פיץ' לא גובשה, לא קיבלה אישור הדירקטוריון ולא הובאה לידיעתו של המשיב (סעיף 5.3 לפסק הדין של בית הדין האזורי). יותר מכך, מר פז, שהיה מנכ"ל חברת פיץ' העיד כי לא היתה תכנית שכזו וכי לא הוקצו מניות לעובדים על פיה (סעיף 5.4 לפסק הדין). אכן, ייתכן שחברת פיץ' נערכה להענקת אופציות לעובדיה לרכוש את מניות החברה. ייתכן אף שהוכנה תכנית כזו או אחרת אך נעלה מספק שגם אם כך, הרי ה"תכנית" לא הגיעה לכלל הבשלה ולא קיבלה תוקף מחייב על ידי הגורם המוסמך בחברה. וקיים גם הסבר לדבר: מר פז, מנכ"ל חברת פיץ', אשר הוביל את המהלך למיזוגה במערערת העיד כי –
"נוכח המשא ומתן עם מיקרוסופט, שהבשיל למיזוג בין החברות, לא אושרה ולא הופעלה בפיץ' תכנית אופציות לרכישת מניות לעובדי החברה. ממילא, לא דן ולא אישר דירקטוריון פיץ' הקצאת אופציות למניות לתובע ולא נמסרה לו הודעה כאמור בנספח א' להסכם העבודה".
(סעיף 12 לתצהירו).
משמעות הדברים היא שהתחייבות חברת פיץ' כלפי המשיב בהסכם העבודה שנערך עימו לא קוימה. לכל היותר יש בכך משום הפרת הסכם. אך מכאן ועד לקביעה שהיתה בחברת פיץ' תכנית מחייבת להענקת אופציה לעובדים – ובהם המשיב – לרכוש את מניות החברה רחוקה הדרך.
22. בית הדין האזורי מצא תימוכין לקיומה של תכנית להענקת אופציה לעובדי חברת פיץ' לרכוש את מניות החברה באישור מס הכנסה מיום 29.3.00 (נספח 4 לתצהירו של המשיב). מדובר במכתב של מס הכנסה המאשר המרת אופציות של עובדי חברת פיץ' באופציות של חברת מיקרוסופט בלא שפעולת ההמרה תחשב כ"אירוע מס". לפי האישור, אירוע המס יחשב רק מימוש האופציות לרכישת מניות מיקרוסופט לאחר ההמרה. אכן, ממכתב אישור זה של מס הכנסה עולה כי בפני רשויות המס הוצגה תכנית כלשהי להקצאת מניות חברת פיץ' לעובדי החברה (ראו במיוחד האמור בסעיף 1.4 למכתב), אך אין אנו יודעים כיצד הוצגה התכנית לרשויות המס ומה הפרטים שבה. לא ניתן ללמוד על קיומה של תכנית למחויבות הענקת אופציות – במיוחד על טיבה ופרטיה – מאיזכורה על ידי כלי שני. יש לזכור כי רשויות המס אינן מוסמכות לאשר את עצם התכנית אלא רק לבחון אותה בהיבט המיסויי. במקרה זה, אישור רשויות המס לעניין התנאים לקיומו של "אירוע מס" אינו יכול ללמד על קיומם של התנאים הקבועים בחוזה העבודה לעניין תוקפה, קיומה או תוכנה המדוייק של תכנית הקצאת מניות לעובדים בחברת פיץ'.
23. בית הדין האזורי הסתמך גם על רשימה שהציג המשיב של עובדי חברת פיץ' שנכללו בתוכנית האופציה לרכישת מניות החברה (סעיף 5.5(ד)(ה) לפסק הדין). מסמך זה נערך במסגרת המשא ומתן למיזוגה של חברת פיץ'
במערערת, הוא משקף את התחייבות חברת פיץ' להעניק אופציה לרכישת מניות לעובדים – ובהם למשיב – אך אין בו כל תימוכין לכך שהתחייבות זו אושרה ומומשה וכי האופציות אכן הוקצו והוענקו לעובדים על פי תכנית מאושרת ומסודרת ועל פי תנאים ברורים ומוגדרים.
24. גם אם היינו מקבלים את קביעת בית הדין האזורי כי הייתה קיימת בחברת פיץ' תכנית מוסמכת ומחייבת להקצאת מניות החברה לעובדים, לא היה בכך כדי להועיל למשיב:
ראשית – אין ולא הוצגו כל תנאים רלבנטיים הכרחיים ב"תכנית" היכולים לגבש זכות תביעה על פיה, כגון – המחיר בו מתאפשר לעובד לרכוש את המניות במסגרת האופציה, לוח הזמנים לרכישה ותנאים אחרים לפיהם ניתן לממש את הזכות או תנאים השוללים את הזכות.
שנית – מדובר ב"תכנית" המתייחסת לרכישת מניות חברת פיץ' והרי מניות אלה חדלו מלהתקיים עם מיזוגה של החברה במערערת.
שלישית – וזה העיקר - כפי שנראה להלן, תכנית "אופציות פיץ'" הומרה לתכנית אופציות מיקרוסופט וגם אם הייתה קיימת הרי היא חלפה עברה לה מן העולם. המרת תכניות האופציה נעשתה בידיעת עובדי חברת פיץ' – ובהם המשיב – ובהסכמתם המפורשת או המשתמעת ועל כל פנים, בלא כל התנגדות מצידם. יש מקום לציין כי גם המשיב לא תבע לממש את מניות חברת פיץ' אלא את מניות מיקרוסופט, כך שנדמה שכל הדיון בדבר קיומה של תכנית להענקת אופציה לרכישת מניות פיץ' הוא תאורטי ונטול נפקות מעשית.
אופציות מיקרוסופט
25. בחודש מארס 2000 נרכשה חברת פיץ' על ידי חברת מיקרוסופט העולמית ומוזגה כחטיבה במערערת. כתוצאה ממהלך זה חדלה חברת פיץ' מלהתקיים, מנהלה מר פז הפך למנהל חטיבה במערערת ועובדיה עברו לעבוד במערערת. למהלך זה קדם משא ומתן בין חברת פיץ' לבין מיקרוסופט אשר חלק ממנו נסב על מעבר עובדי חברת פיץ' למערערת ושמירת זכויותיהם. במסגרת זו הוסכם להמיר את הזכויות שהיו לעובדי חברת פיץ – ובהם המשיב – לקבלת אופציות לרכישת מניות חברת פיץ' באופציות של מיקרוסופט לרכוש את מניותיה היא. הסדר זה נעשה על דעת עובדי חברת פיץ' ובהם המשיב.
26. בהתאם לכך נקלט המשיב כעובד המערערת ונערך עימו הסכם עבודה חדש מיום 5.3.00 (נספח נ/1 לתצהירו של מר פז). לעניין המרת האופציה קבע סעיף 10 להסכם העבודה של המשיב, במפורש, שאם קיבל המשיב אופציות של חברת פיץ' הרי הוא מסכים לוותר על כל זכות שיש לו באופציות אלה ותמורת זאת מוצעות לו אופציות לרכישת מניות רגילות של מיקרוסופט בשיעור המשקף את השווי המוערך של האופציות של חברת פיץ'. הסדר האופציות החדש מבוסס על הסדר האופציות הכללי של חברת מיקרוסופט משנת 1991 והוא מפורט במסמך נפרד מיום 29.3.00 שניתן למשיב (נספח נת/4 לתצהירו של מר פז; להלן – הסכם אופציות מיקרוסופט). לפי מסמך זה, ניתנה למשיב אופציה לרכוש 4,036 מניות רגילות של חברת מיקרוסופט במחיר של 0.25 דולר למניה. מעבר לכך הסכם אופציות מיקרוסופט כולל שורה ארוכה של תנאים אשר שניים מהם נוגעים לענייננו: האחד – נקבע כי הזכות לרכישת מחצית מן המניות שהוקצו למשיב במסגרת האופציה תחול ביום 22.11.01, שנתיים ימים לאחר תחילת עבודתו בחברת פיץ', רבע מן המניות יהיו ניתנות למימוש שנה לאחר מכן ורבע נוסף שנה לאחר מכן. בסך הכל נקבעה מסגרת זמן של 4 שנים (48 חדשים) למימוש כל האופציה (סעיף 2(2) להסכם אופציות מיקרוסופט).
התנאי השני בהסכם זה הנוגע לענייננו מעוגן בסעיף 4 לאותו הסכם ולפיו, במקרה של הפסקת עבודה, ניתן לממש את האופציה בשיעור הניתן למימוש ביום הפסקת העבודה ובלבד שמימוש זה יעשה תוך 3 חודשים לאחר סיום העבודה.
27. בבית הדין האזורי טען המשיב כי הסכם אופציות מיקרוסופט לא נחתם על ידו והובא לידיעתו רק לאחר פיטוריו מן המערערת. לכן, לשיטת המשיב, לא חלים עליו הסייגים שבהסכם אופציות מיקרוסופט וחל עליו רק הסדר האופציות של חברת פיץ'. לטענתו, הסדר אופציות חברת פיץ' אינו כולל תנאים מגבילים למימוש האופציה ומכח זה הוא זכאי לממש את מלוא האופציה של מיקרוסופט (סעיף 6.8 לפסק הדין). בית הדין האזורי – נאמן לפסיקתו כי הסדר האופציה לרכישת מניות חברת פיץ' היה בתוקף – היה ער לכך שהסדר זה היה בלתי שלם ולכן פסק כי יש להשלים אותו על ידי הסכם אופציות מיקרוסופט (בלשון בית הדין – "הסכם המרת האופציות") "... ובכלל זה המועדים והשיעורים שנקבעו למימוש האופציות המומרות" (סעיף 6.11 לפסק הדין).
28. הילוך דיונו של בית הדין האזורי אינו נראה לנו נכון:
(1) כפי שראינו, הסדר האופציה לרכישת מניות פיץ' לא בא לעולם. הסדר זה נכלל בחוזה העבודה של המשיב עם חברת פיץ' כהתחייבות שאמורה להתממש על פי החלטת דירקטוריון החברה. החלטה שכזו לא התקבלה ולכן "הסדר" אופציות פיץ' נותר בגדר התחייבות בלתי ממומשת.
(2) לא זו בלבד שהסדר האופציה לרכישת מניות פיץ' לא בא לעולם, אלא שגם אם היה קיים והיה בעל תוקף מחייב, הוא בוטל בהסכמת המשיב. ביטול זה בא תמורת קביעת הסדר חלופי של אופציה לרכישת מניות מיקרוסופט. ההסדר החילופי מעוגן בחוזה העבודה של המשיב עם המערערת (סעיף 26 לעיל), עליו חתום המשיב ומודע לתוכנו.
(3) עם מעברו של המשיב לעבוד במערערת, חל עליו הסדר האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט במקום "הסדר" האופציה לרכישת מניות חברת פיץ' גם אם זה האחרון היה בתוקף. אין כל יסוד לקבוע כי הסדר האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט הינו תוספת או השלמה להסדר האופציה לרכישת מניות פיץ'.
(4) הסכם אופציות מיקרוסופט מבוסס על תכנית להענקת אופציות של חברה זו לשנת 1991. כך נאמר בו במפורש. אין כל יסוד לקבוע כי על המשיב חלה תכנית הענקת אופציות של חברת מיקרוסופט לשנת 2001, כפי שנטה לקבוע בית הדין האזורי (סעיף 6.12 לפסק הדין). בקשר לכך יש לזכור כי הסכם אופציות מיקרוסופט בא לעולם בעקבות רכישת חברת פיץ' על ידי מיקרוסופט בראשית שנת 2000. במועד זה היו בתוקף תנאי חברת מיקרוסופט להענקת אופציות משנת 1991 ומה טבעי יותר להתבסס על הסדר קיים. במועד יצירת הסכם אופציות מיקרוסופט (מארס 2000) טרם באו לעולם תנאי חברת מיקרוסופט להענקת אופציה משנת 2001, כך שעל פני הדברים הסדר זה לא יכול להיות רלבנטי לענייננו.
(5) גם אם נקבל את קביעת בית הדין האזורי כי הסכם אופציות מיקרוסופט הובא לידיעת המשיב רק לאחר פיטוריו במאי 2001, אין בכך כדי להשפיע על זכויותיו: ראשית – המערער ידע שהוא זכאי לאופציה לרכישת מניות מיקרוסופט שהרי עניין זה היה תנאי מתנאי הסכם העבודה שלו מיום 5.3.00, עליו חתם. שנית – המערער היה מודע לזכויותיו ועוד טרם פיטוריו – ביום 2.5.01 – הוא ביקש לקבל מידע על התנאים לפיהם הוא זכאי לממש את האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט. בתשובה נמסר למשיב מחברת מיקורוסופט כי המועד הראשון למימוש מחצית המנה של המניות שהוקצו לו (2018 מניות) יחול ב-22.11.01 (נספח 2 לתצהירו של המערער). מכאן שגם אם הסכם אופציות מיקרוסופט הגיע לידי המשיב לאחר פיטוריו, הרי התנאי העיקרי שבו בדבר מועדי המימוש, היה בידיעתו והיה עליו לכלכל את צעדיו על פיו. שלישית – על אף שהמשיב ידע כי הוא זכאי להסדר אופציות מיקרוסופט עוד בתחילת עבודתו במערערת ועל אף שביקש וקיבל פרטים על התנאים למימוש האופציות עוד לפני פיטוריו, הוא לא עשה כל צעד כדי לקבל לידיו את הסכם אופצית מיקרוסופט עצמו (נספח נת/4 לתצהיר מר פז). במצב דברים זה לא יכול המשיב לטעון שהוא הופתע ממידע שלא היה ברשותו או שנפגעו זכויותיו כתוצאה מכך שהמסמך עצמו הגיע לידיו רק לאחר פיטוריו.
29. סיכום דברנו עד כאן הוא שעל המשיב – כעובד של המערערת – חל חוזה העסקה שלו מיום 5.3.00 המעניק לו זכות לקבלת אופציה לרכישת מניות מיקרוסופט בהתאם לתנאים המקובלים באותה חברה. תנאים אלה משתקפים בהסכם אופציות מיקרוסופט מיום 29.3.00 המבוסס על תנאי האופציה הכלליים של חברת מיקרוסופט משנת 1991. תנאים אלה באו במקום חוזה העבודה של המשיב בחברת פיץ' ובמקום ההתחייבות שניתנה לו באותו חוזה להעניק לו אופציה לרכישת מניות חברת פיץ'. על פי תנאי חוזה העבודה של המשיב במערערת ועל פי תנאי אופציות מיקרוסופט החלים עליו, זכאי היה המשיב לממש 2018 מניות רגילות של חברת מיקרוסופט ביום 22.11.01, שנתיים ימים לאחר שהחל לעבוד בחברת פיץ'. על פי אותם תנאים, במועד הפסקת עבודתו של המשיב במערערת (31.7.01), הוא לא היה זכאי לרכוש את מניות חברת מיקרוסופט בתנאי האופציה שניתנה לו.
פיטורי המשיב
30. חברת פיץ' התמזגה במערערת והפכה לחטיבת מיקרוסופט V.T ישראל (סעיף 2 לתצהיר פז). מנהל חברת פיץ' מר פז הפך למנהל החטיבה והמשיב עבד במסגרת זו. תחילה מונה המשיב כמנהל פרוייקט ההעברה של חברת פיץ' למערערת ותפקיד זה הוא ביצע לשביעות רצון הממונים עליו ובראשם מר פז (סעיף 32 לתצהירו של מר פז). בחודש ינואר 2001 הסתיים פרוייקט ההעברה והמשיב מונה לתפקיד שיועד לו מלכתחילה כמנהל מחלקת הפריסה הכפוף במישרין למר פז (סעיף 33 שם).
31. ביום 22.5.01 פוטר המשיב מעבודתו במערערת. פיטורי המשיב נעשו על ידי מר פז. הנימוק לפיטורים היה "שינויים ארגוניים במבנה הקבוצות בחברה" (נספח 5 לתצהירו של המשיב). מאחורי נוסחה זו הסתתרה סיבה אחרת שעמדה ביסוד הפיטורים והיא – אי שביעות רצון מתפקודו של המשיב ויחסי אנוש לא תקינים עם סביבת העבודה שלו (סעיפים 30 – 47 לתצהירו של מר פז).
מר פז מצא שמחלקת הפריסה בניהולו של המשיב נכשלה והוא החליט לבטלה ולשלב את עובדיה בתפקידים אחרים בחטיבה (סעיף 44 לתצהירו). לבקשת המשיב הוארכה תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לו ומועד סיום עבודתו של המשיב במערערת נקבע ליום 31.7.01 ועד מועד זה הוא המשיך בעבודתו.
32. בבית הדין האזורי טען המשיב כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב במטרה למנוע ממנו את מימוש האופציות. בית הדין האזורי מצא להעדיף את גירסת המשיב לעניין הסיבות שהובילו לפיטוריו. בית הדין האזורי עמד על כך שההנמקה המופיעה במכתב הפיטורים (שינויים ארגוניים) שונה מן הנימוקים המפורטים בתצהירו של מר פז (כשלון תפקודי ויחסי אנוש לקויים). בית הדין ציין כי הנימוקים לפיטורי המשיב אינם תואמים את התשובות שקיבל מן הממונים עליו ואת הבונוסים שניתנו לו. בית הדין ציין כי עדותו של מר פז על כך שמנהלים בחטיבה קיימו שיחות עם המשיב בעניין תפקודו הלקוי, לא נתמכו בעדויות של אותם מנהלים. עוד מציין בית הדין שהטענות כלפי המשיב אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שלאחר פיטוריו הוצע לו תפקיד אחר במערערת. בית הדין עומד על סמיכות הזמנים שבין פנייתו של המשיב למיקרוסופט על מנת לברר את זכויותיו לאופציות (1.5.01) לבין מועד פיטוריו (22.5.01) ומגיע למסקנה שהמשיב פוטר כדי למנוע ממנו לממש את האופציות .
33. בחינת העניין, על יסוד התשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי, מביאה אותנו למסקנות שונות. אשר לשוני בהנמקה העומדת ביסוד הפיטורים, אכן, ההנמקה לפיטוריו של המשיב העולה ממכתב הפיטורים (שינויים ארגוניים) שונה מזו שנפרשה בבית הדין (כשלון תפקודי ויחסי אנוש). לדעתנו, בנסיבות העניין, אין לייחס לשוני זה משקל מיוחד: ראשית – מר פז העיד על כשלון המערער בתפקידו כמנהל מחלקת הפריסה. עדות זו לא נסתרה. המשיב היה מנהל מחלקת הפריסה וכישלונו התפקודי יכול בהחלט להביא להחלטה על ביטול המחלקה, הוא ה"שינוי הארגוני" הנזכר במכתב הפיטורים. קיים אפוא קשר אפשרי, בין הכישלון התפקודי לשינוי הארגוני. שנית – טענות המערערת על כישלונו התפקודי של המשיב הובאו לידיעתו בזמן אמת (סעיף 45 לתצהירו של מר פז), כך שנימוק זה – על פני הדברים – היה אותנטי. ושלישית – מר פז הסביר כי לא פרט במכתב הפיטורים את הנימוק הנעוץ בכישלון התפקודי של המשיב "מאחר ולא רציתי לפגוע בסיכויי השתלבותו של התובע" (סעיף 47 לתצהירו). אין זה חזיון נדיר שמכתב פיטורים אינו משקף במדוייק את הסיבה האמיתית לפיטוריו של עובד כדי לא לפגוע בסיכוייו להיקלט במקום עבודה אחר. מכאן שהסברו של מר פז בעניין זה סביר. בית הדין האזורי לא התייחס בפסק דינו להסבר זה.
34. בית הדין האזורי לא נתן דעתו לכך שהתשבחות שניתנו למשיב על עבודתו התייחסו לתפקידו כמנהל ההעברה של פעילות חברת פיץ' למערערת. מר פז העיד על כך במפורש (סעיף 32 לתצהירו). בית הדין מפנה בפסק דינו למכתב הערכה שקיבל המשיב ביום 30.7.00 ולמכתב נוסף מיום 31.1.01 (סעיף 7.1 – 7.2 לפסק הדין), אך מכתבים אלה ניתנו למשיב בתקופת עבודתו כמנהל פרוייקט ההעברה וסיומה. מר פז העיד כי פרוייקט ההעברה הסתיים בינואר 2001 ורק אז החל המשיב בתפקידו כמנהל מחלקת פריסה (סעיף 33 לתצהירו). דבריו של מר פז תואמים את תיפקודו התקין של המשיב בתפקידו הקודם ואינם סותרים את חוסר שביעות הרצון מתיפקודו בתפקידו החדש בעטיו פוטר.
35. עדותו של מר פז על תפקודו הלקוי של המשיב ועל שיחות של מנהלים אחרים עימו בנוגע לתפקודו הינה בעלת משקל. עדות זו לא נסתרה ואין לייחס משקל מיוחד לכך שמנהלים אחרים לא הובאו להעיד על שיחות שלהם עם המשיב.
36. עצם העובדה שמר פז הציע למשיב להמשיך לעבוד במערערת בתפקיד אחר אינה שוללת את טענותיו על תפקודו הלקוי של המשיב ועל הצורך להביא לפיטוריו. הצעתו של מר פז למשיב נעשתה בחודש יוני 2001, לאחר ההודעה על פיטוריו ועוד טרם הסתיימה עבודתו. הצעה זו היתה לעבודה נחוצה בתפקיד טכני שלא כולל היבט ניהולי (סעיף 49 לתצהיר מר פז). בית הדין האזורי לא נתן דעתו להסברו זה של מר פז ועל פני הדברים ההצעה שניתנה למשיב אין בה כדי לשלול את הנימוק האמיתי לפיטוריו ויש בה כדי לחזק את המסקנה כי הפיטורים לא נועדו לסכל את הזכות למימוש האופציות.
37. מכל האמור עד כה ניתן לאמר שההחלטה לפטר את המשיב היתה עניינית ואין יסוד לקביעה כי הנימוק לפיטוריו (תיפקוד לקוי ויחסי אנוש לא תקינים) אינו נכון או אינו אמיתי. מכאן גם שהנמקותיו של בית הדין האזורי בעניין זה אינן יכולות לבסס מסקנה לפיה פוטר המשיב כדי לסכל את זכותו לממש את אופציות מיקרוסופט.
סיכול הזכות למימוש אופצית מיקרוסופט
38. האופציה שניתנה למשיב לרכישת מניות מיקרוסופט משתקפת במסמך מיום 29.3.00 (נספח נח/4 לתצהירו של מר פז). מסמך זה – על כל התנאים המפורטים בו – הינו חלק מחוזה העבודה של המשיב. כפי שקבענו, התנאים במסמך מחייבים והם באו במקום חוזה העבודה בחברת פיץ' ובמקום ההתחייבות להעניק למשיב אופציה לרכישת מניות פיץ'.
כפי שראינו, הסכם אופציות מיקרוסופט קובע כי הזכות לרכישת מחצית מניות מיקרוסופט קמה ביום 21.11.01, שנתיים ימים לאחר תחילת עבודתו של המשיב בחברת פיץ' (סעיף 2 (a)). עוד נקבע בהסכם האופציות כי במקרה של הפסקה מוקדמת של יחסי העבודה, ניתן יהיה לממש את האופציה בשיעור הניתן למימוש ביום הפסקת העבודה, זאת תוך 3 חודשים מיום הפסקת העבודה (סעיף 4 להסכם).
39. בקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי התנאים הקבועים בהסכם אופציות מיקרוסופט הם בבחינת "תנאי מתלה" וכי לפי סעיף 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, אם צד לחוזה מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי קיומו (סעיפים 8.1 – 8.3 לפסק הדין). אכן, ניתן לראות בתנאי הקובע פרק זמן מינימלי לצורך קיומה של הזכות לאופציה כתנאי מתלה. מצד אחר, ניתן לראות את התנאי בדבר הפסקת העבודה לפני המועד הקבוע למימוש האופציה כתנאי מפסיק לפי סעיף 27(א) לחוק החוזים. כך או כך, לא יכול להיות ספק שאם צד לחוזה מנע את קיום התנאי המתלה או גרם לקיום התנאי המפסיק, אין הוא זכאי להסתמך על אי קיומו של התנאי המתלה או על קיומו של התנאי המפסיק (סעיפים 28(א) ו-(ב) לחוק החוזים). עם זאת, קובע סעיף 28(ג) לחוק החוזים –
"הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשות, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון או ברשלנות".
הוראה זו משקפת את עקרון תום הלב בדיני החוזים ולפיה רק מי שפעל ללא זדון וללא רשלנות יכול להתגבר על טענת ההשתק הגלומה בהוראות סעיפים 28(א) ו-(ב) לחוק. לעניין זה ראו גם גבריאלה שלו, דיני חוזים, מהדורת תש"ן, בעמ' 345 – 346 ובע"מ 358 – 361).
השאלה היא אפוא אם ניתן לראות בנסיבות פיטוריו של המשיב משום פעולת סיכול מצידה של המערערת של זכויות המשיב לממש את אופציות מיקרוסופט והאם פעולותיה היו נגועות בחוסר תום לב כלפי המשיב.
40. בחינת העניין מביאה אותנו למסקנה כי התנהגות המערערת כלפי המשיב היתה עניינית ולא היתה נגועה בחוסר תום לב ולכן אין תחולה בעניינו להוראות סעיפים 28(א) ו-(ב) לחוק החוזים:
(1) כפי שראינו, ההחלטה לפטר את המשיב היתה אמיתית ועניינית והיא נעשתה על רקע תפקודו הלקוי ויחסי אנוש לא תקינים עם סביבת עבודתו בתפקידו האחרון.
(2) מר פז טען בתצהירו כי שמע לראשונה על טענותיו של המשיב על זכאותו למימוש מניות מיקרוסופט רק בכתב בתביעה (סעיף 50 לתצהירו). מחקירתו הנגדית של מר פז בבית הדין עולה כי, ככל הנראה, המשיב העלה בפניו עניין זה כבר בשיחת הפיטורים מיום 22.5.01. מן העדות עולה שמר פז אף טרח לברר את זכויותיו של המשיב עם יועציו המשפטיים (סעיף ו' – ז') בעמ' 25 לפסק הדין). דברים אלה מלמדים כי עניין זכויותיו של המשיב למימוש אופציית מיקרוסופט לא עמד על הפרק לפני שיחת הפיטורים ולא היווה שיקול בהחלטה לפטר את המשיב שהתגבשה לפני מועד הפיטורים.
3. אדרבה, אם עניין זכויותיו של המשיב לרכישת מניות מיקרוסופט עלה בשיחת הפיטורים ומר פז התכוון לסכל זכות זו – כיצד זה הציע למשיב, לאחר מכן, להמשיך לעבוד בחברה? עצם העלאת הצעה זו משמיטה את הקרקע מתחת רגלי הטענה שהמערערת התכוונה לסכל את זכותו של המשיב לממש את אופציות מיקרוסופט.
4. כפי שראינו, המשיב היה מודע לזכויותיו ואף פנה לחברת מיקרוסופט לברר באילו תנאים הוא יכול לממש את האופציות. תשובת חברת מיקרוסופט ובה לוח הזמנים ההכרחי למימוש האופציה היתה בידי המשיב עוד לפני פגישת הפיטורים (נספח 2 לתצהיר המשיב). הצעת המערערת למשיב להמשיך לעבוד במערערת ניתנה לאחר מכן (ביוני 2001), כך שהאפשרות להמשיך לעבוד במערערת לפחות עד מועד המימוש הראשון (22.11.01) היתה נתונה להחלטתו של המשיב ואין לזקוף אותה לחובת המערערת.
5. המשיב לא תבע לבטל את פיטוריו. תביעתו היתה למימוש אופציות מיקרוסופט מכח הוראות הסדרי האופציות, על אף שחדל להיות עובד המערערת.
41. בית הדין האזורי סבר כי, לפי הסכם אופציית מיקרוסופט, זכאי המשיב לממש את האופציות שמועד מימושן יגיע בתוך שלושה חדשים מיום הפיטורים (סעיף ג' בעמ' 23 – 24 לפסק הדין). לפי פירוש זה, קבע בית הדין האזורי כי המשיב זכאי היה לממש את מניות מיקרוסופט עד 31.10.01, שלושה חדשים לאחר סיום עבודתו (31.7.01).
הפירוש שנתן בית הדין האזורי להסכם אופציית מיקרוסופט אינו מדוייק. סעיף 4 להסכם קובע במפורש כי במקרה של הפסקת יחסי עבודה:
“…Such Optionee (לענייננו - העובד) may exercise stock options
to the extent exercisable on the date of termination.
Such exercise must occur within (3) three months …
after the date of such termination”.
הוראה זו מבחינה בין התנאי המוקדם המקנה את עצם הזכות לרכוש את המניות לבין פרק הזמן הניתן למימוש זכות זו. המשמעות המדויקת של הוראה זו היא שעם סיום שרותו של עובד, הוא יהיה זכאי לממש את האופציות שמועד מימושן הגיע עד יום סיום העבודה ולא לאחר מכן. רק אם במועד סיום העבודה עומדת לעובד הזכות לרכוש מניות מכח האופציה, על פי לוח הזמנים שנקבע, הוא יוכל לממש זכות זו תוך 3 חודשים לאחר סיום עבודתו. מכאן שאם במועד סיום העבודה לא קמה לעובד זכות לרכישת מניות מכח האופציה, אין הוא יכול להקדים את המאוחר שטרם בא לעולם ולרכוש את המניות לפני הזמן הקבוע.
42. גם לפי פרשנותו של בית הדין האזורי, תקופת שלושת החדשים ממועד סיום עבודתו של המשיב (31.10.01) הסתיימה 22 ימים לפני המועד הקבוע בהסכם אופציות מיקרוסופט (22.11.01). גם לפי פרשנות זו – שלדעתנו שגויה היא – לא הגיע המועד המזכה את המשיב לממש את המנה הראשונה של האופציה ולא מצאנו כל מקור משפטי היכול לגשר על פני פער של 22 ימים בין תום המועד למימוש האופציה אליבא דבית הדין האזורי (31.10.01) לבין המועד הראשון הקבוע בהסכם האופציות (22.11.01).
43. בית הדין האזורי מציין כי אילו ידע המשיב כי עליו להישאר במערערת 22 ימים נוספים על מנת לממש את האופציה, סביר להניח שהיה מקבל על עצמו את התפקיד הזוטר שהוצע לו על ידי מר פז. כפי שראינו, להנחה זו אין בסיס. לא זו בלבד שאין מדובר ב-22 ימים, אלא בשלושה חדשים ו- 22 ימים, אלא שבחודש יוני 2001 – כשהוצע למשיב להמשיך לעבוד במערערת – הוא ידע היטב כי זכאותו לממש את המנה הראשונה של האופציה קמה לו לא לפני 22.11.01 ויכול היה לכלכל את צעדיו בהתאם. המשיב דחה את ההצעה שהוצעה לו להמשיך לעבוד במערערת והאחריות לכך רובצת לפיתחו.
44. סוף דבר – הערעור מתקבל ופסק דינו של בית הדין האזורי מתבטל. אנו קובעים כי המשיב אינו זכאי לממש את האופציה לרכישת מניות מיקרוסופט וכי דין תביעתו שהוגשה לבית הדין האזורי – להידחות.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בערעור זה בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתן היום ז' אלול, תשס"ז (21 אוגוסט, 2007) בהעדר הצדדים.
השופטת ורדה וירט-ליבנה השופט שמואל צור השופט יגאל פליטמן