"ש. אתה לא שילמת שום דבר במועד הרכישה.
ת. במועד הרכישה לא. אמרתי את זה.
ש. רגע. שילמת שנתיים אחר כך, 3, סליחה 4 שנים אחר כך.
ת. נכון, בלית ברירה.
ש. לאצ"ט כספים שאנחנו לא יודעים מה הם.
ת. בלית ברירה."
115. התובעת טוענת כי כל הכספים שהעבירו דוד וגיא לאצט הן בגין מניות שרכשו בחברה. דוד וגיא אמנם הודו בסופו של דבר בחצי פה שהיו בעלי מניות באצט, אך טענו שלא שילמו עבור המניות, ושהעבירו את הכסף לאצט לבקשת אביהם כהחזר על השקעתו בדירות בבאר שבע. ואולם לא הוצג כל בסיס לטענתם של דוד וגיא כי הסכומים שהועברו לחשבון של אצט, כ-3 עד 4 שנים לאחר רכישת הדירות שנרשמו בבעלות משותפת עם התובעת, ניתנו לצורך החזר על השקעתו של נחום בדירות אלה. גם לשיטתם של דוד וגיא, נחום הוא זה ששילם את התמורה עבור הדירות במועדי רכישתן, ולא הוכח שהייתה התחשבנות מאוחרת ביניהם על כך.
116. נתבעת 2, סילביה טובי (להלן וכפי שכונתה בחקירתה "סילבי"), שהייתה נשואה ליונתן, הצהירה כי יונתן ואביו נחום היו מעורבים בעסקים משותפים, והיו התחשבנויות ביניהם שהיא אינה בקיאה בהם. סילבי התייחסה בקצרה לכך שנחום רכש עבור ילדיו מחצית מהזכויות ב-4 דירות, וב-2 מהן נרשמו מחצית מהזכויות על שם יונתן. סילבי לא ציינה מאילו כספים רכש נחום את הזכויות בדירות אלה. עוד הצהירה סילבי כי לאחר פטירתו של יונתן בחודש אפריל 2009, היא לא עשתה עם הדירות דבר במשך שנים, ונחום הוא זה שטיפל בהן - "לא התחשבנתי עם חמי והואיל והוא טיפל בדירות הוא נטל את שכר הדירה". לדבריה, נחום אמר לה שגבה את שכר הדירה עבור ילדיה והיא לא ראתה כל צורך להתחשבן איתו.
117. סילבי העידה כי היא אינה יכולה להראות מסמכים כלשהם בנוגע לעסקים בין נחום ליונתן שאליהם התייחסה בתצהירה, לרבות ציוד שיונתן קנה ושלח לנחום, העברות כספיות והתחשבנויות שהיו ביניהם (עמ' 261 ש' 29-13). גיא העיד ששמע מאבא שלו ומיונתן שהיו העברות כספיות ביניהם, אך מעבר לכך הוא אינו יודע דבר (עמ' 268 ש' 17-12). בהמשך העיד גיא כי ידוע לו על העברות כספיות שבוצעו בשנים 2004 ו-2005, כלומר לפני רכישת הדירות בבאר שבע. כשנשאל גיא אם נכון שאין לו הוכחות לביצוע ההתחשבנויות בין נחום ליונתן, השיב "נכון. הכל משמיעה" (עמ' 270 ש' 8 עד עמ' 271 ש' 35). גם דוד העיד ששמע מיונתן ומאביו שהיו התחשבנויות ביניהם בנושא הדירות, אך לא הציג כל פירוט או ביסוס לגבי התחשבנות זו (עמ' 297 ש' 32 עד עמ' 298 ש' 29).