118. לגבי השכרת הדירות שנרשמו בבעלות משותפת עם התובעת, גיא אישר בעדותו שמעולם לא קיבל את דמי השכירות בגין הדירות, ועלה מחקירתו שגם בעתיד הוא אינו מצפה לקבל את כספי השכירות, ושאביו השתמש בכספים לצרכיו. לדבריו "אבא היה צריך את הכספים. מזה הוא חי" (עמ' 291 ש' 24 עד עמ' 292 ש' 6). דוד העיד אף הוא ש"השכירות לא הגיעה אלינו. אבא טיפל בזה כל הזמן. השכירות עברה אליו". כשנשאל אם הוא יודע מה עשה נחום עם דמי השכירות השיב דוד: "עם השכירות לא נכנסתי איתו אף פעם", ולאחר מכן העיד שנחום אמר לו שהוא "משתמש בשכר הדירה לפרוע לאנשים חובות" עמ' 306 ש' 31 עד עמ' 307 ש' 4). בהמשך, כשנשאל דוד מדוע לא סייע להוציא דייר שלא שילם, השיב: "כל הטיפול בדירות זה נעשה על ידי אבי" (עמ' 315 ש' 34-23). יצוין כי עדותם זו של גיא ודוד שלפיה נחום השתמש בדמי השכירות לצרכיו השוטפים ולכיסוי חובות שלו לאנשים, סותרת את טענתו של נחום שהועלתה במכתבו לעו"ד סבסטיאן משנת 2014, כי "את כל שגביתי במשך 7 שנים [בגין דמי השכירות בבאר שבע] הפקדתי בחשבונות של טבריה" (ראו בעניין זה עדותו של נחום בעמ' 211 ש' 36-10). נחום אף לא הציג כל ביסוס לטענתו כי התובעת ביקשה ממנו להפקיד בפרויקט בטבריה את כל כספי השכירות מהדירות בבאר שבע (עמ' 215 ש' 21 עד עמ' 218 ש' 34).
119. מעדויותיהם של גיא, דוד וסילבי עולה כי נחום הוא זה שרכש את הדירות שנרשמו בבעלות משותפת עם התובעת, הוא זה ששילם את התשלומים בגינן והוא זה שגבה את דמי השכירות והשתמש בהם לצרכיו. הצהרתם של גיא ודוד כי נחום קיבל את מלוא דמי השכירות כמעין תמורה על ניהול הנכסים היא תמוהה, ואינה מתיישבת עם עדותם בחקירה הנגדית כי דמי השכירות הועברו לנחום כיוון שהיה זקוק לכסף למחייתו ולצורך תשלום חובות. גרסאותיהם אף סותרות את גרסת נחום כי כל כספי השכירות הופקדו בחשבון אצט. נוסף על כך, גיא ודוד לא הציגו ראיות המבססות את טענתם כי כספים שקיבלו ממכירת נכס ברמת החייל הועברו לבקשת נחום לחשבון הבנק של אצט, לצורך החזר הסכומים ששילם נחום עבור חלקם בדירות בבאר שבע. מעדותם של גיא ודוד עלה כי הם קיבלו את הנכס ברמת החייל במתנה מאביהם ולא שילמו כל תמורה בגינו, ולא הוצגו ראיות כלשהן בנוגע לכספים שהתקבלו ממכירת נכס זה ולשימוש שנעשה בהם. מעבר לכך, אין לפניי ראיות כלשהן המבססות ולו לכאורה כי העברות הכספים לאצט, אשר נעשו למעלה מ-3 שנים לאחר רכישת הדירות שנרשמו בבעלות משותפת עם התובעת, היו על חשבון הסכומים ששילם נחום עבור דירות אלה.