128. מהנתונים דלעיל עולה לכאורה כי העלות הכוללת של חמש הדירות שבבעלות משותפת הייתה 222,000 $, לא כולל הוצאות נלוות ועלויות שיפוץ, ובתקופה הרלוונטית לרכישתן הפקידה התובעת בחשבון המשותף שלה ושל נחום סך כולל של 86,100 $ בלבד, ואילו נחום הפקיד סך כולל של 124,499 $. בכתב ההגנה של נחום נטען שהדירות בבאר שבע נרכשו בדיוק לפי המוסכם, דהיינו "50% השקעה של כל צד" ושהתובעת שילמה "מחצית מהעלויות בגין הדירות" (סעיפים 58.16 ו-58.17 לכתב ההגנה), אולם בחקירתו הנגדית העיד נחום שהכספים היחידים שקיבל מהתובעת הם אלה שהיא הפקידה בחשבון המשותף, ולפי הנתונים הנ"ל, התובעת הפקידה בחשבון המשותף סכום נמוך משמעותית ממחצית עלות הדירות בתוספת הוצאות נלוות. על כן, אין אלא לקבוע כי חלק מהתמורה ששילמה התובעת בגין הדירות לא הופקדה בחשבון המשותף. זאת ועוד, במהלך חקירתו הנגדית של נחום הוצג לו מסמך הנחזה להיות מכתב בכתב ידו (כפי שהוא נוהג לכתוב באנגלית, באותיות גדולות – capital letters) שנשלח ביום 19.3.2007 ממספר הפקס שלו לתובעת (ת/11). בניגוד למכתבים אחרים שעליהם נשאל, לגבי מכתב זה לא העלה נחום כל טענה שהוא מפוברק או מזויף. בראש המכתב, תחת הכותרת "INVESMENT", נכתב, "ALISA: 160,000". כשנשאל נחום היכן מופיעה ההשקעה על סך 160,000 $ בחשבון המשותף, ניסה תחילה להתחמק מלהשיב, ולאחר מכן העיד ש"צריך 160" בניסיון לטעון שזה הסכום שצריך להשקיע ולא הסכום שהושקע בפועל (עמ' 254 ש' 8 עד 31), אך המכתב נכתב למעלה מחצי שנה לאחר רכישת הדירה החמישית בבאר שבע. מכאן שלדבריו של נחום במכתבו הנ"ל, נכון ליום 19.3.2007 התובעת כבר העבירה סך של 160,000 $ לצורך רכישת הדירות בבאר שבע, אך הסכום הכולל שהפקידה בחשבון המשותף עד לאותו מועד הוא 86,100 $ בלבד.
129. אוסיף כי בדף החשבון שצירפה התובעת לא מופיעים התשלומים בגין הדירה ברחוב אבשלום והתשלום השני בגין הדירה ברחוב בני אור. כך גם לא מופיעים בדפי החשבון כל התשלומים הנלווים עבור רכישת הדירות (כגון שכר טרחה ומיסים) ותשלומים עבור שיפוץ ותחזוקה. לכן, ובהיעדר כל גרסה של הנתבעים בעניין זה, אין אלא להסיק שתשלומים אלה שולמו מחשבון אחר. לפיכך אני קובע כי עולה לכאורה מהנתונים ולא נסתר שהעסקאות של רכישת הדירות לא בוצעו אך ורק באמצעות החשבון המשותף: חלק מהתשלומים בוצעו מחשבונות אחרים וחלק מהסכומים שהשקיעה התובעת בדירות לא הופקדו בחשבון המשותף.