2. העתירות שלפנינו מעלות גם מספר סוגיות במישור היחסים שבין המשפט לבין הספירה הפוליטית-ציבורית, אשר מצאתי לנכון לייחד מספר מילים ביחס לשתיים מהן. הראשונה, עניינה בטענת ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו (להלן: ראש הממשלה), כי מינויו של חה"כ דרעי בעיניו הוא לא רק מינוי סביר "אלא שאם לא היה מביא את מינויו של חבר הכנסת דרעי כשר, היה מדובר בפעולה בלתי סבירה" (סעיף 72 לכתב תשובתו). ראש הממשלה מנמק עמדה זו לנוכח הצורך בהשבת היציבות השלטונית לאחר המשבר הפוליטי שפקד את ישראל בשנים האחרונות, לאור התמיכה הרבה לה זכתה הקואליציה בבחירות האחרונות ובפרט סיעתו של חה"כ דרעי שהוא העומד בראשה, בהינתן הצורך להתחשב ברצון הסיעות השונות בעת הרכבת הממשלה, ומעל לכול – בשל ניסיונו העשיר וכישוריו הרבים של חה"כ דרעי (סעיפים 76-72 לכתב תשובתו). אינני מטיל ספק בעמדתו זו. ואולם, שיקוליו של ראש הממשלה נטועים כולם במישור הפוליטי, בעוד שאלת תקינותו של המינוי אינה נבחנת על ידינו מנקודת המבט הפוליטית, כי אם מנקודת המבט המשפטית. על נקל ניתן להעלות על הדעת מינוי שהוא נכון ונדרש מבחינה פוליטית, אך בלתי תקין מבחינה משפטית. למעשה, אין אנו נדרשים לשם כך להרחיק לכת מעבר לעניינו של חה"כ דרעי עצמו. החלטתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, שלא לפטר את חה"כ דרעי מתפקיד שר הפנים בעקבות הגשת כתב האישום הראשון נגדו באוגוסט 1993, הייתה בשעתו, ככל הנראה, החלטה נכונה ונדרשת מבחינה פוליטית. לראייה, התפטרותו בעקבות פסק דין דרעי הראשון (בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404 (1993)), וכן התפטרותו של חבר הכנסת רפאל פנחסי (בעקבות בג"ץ 4287/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 441 (1993) (להלן: עניין פנחסי)), הביאו לפרישת תנועת ש"ס מהממשלה, דבר שהוביל לאובדן הרוב של הקואליציה דאז ולהחלשה משמעותית בכוחה. עם זאת, בהינתן כתבי האישום שהוגשו נגד חה"כ דרעי באותה עת, נפסק על ידי בית משפט זה כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה מבחינה משפטית. כך הם הדברים גם בעת הזו: ייתכן מאד שמבחינה פוליטית חה"כ דרעי הוא חבר נדרש בממשלה; ברם, מבחינה משפטית, קיימת מניעה למנותו. אכן, היגיון פוליטי אינו היגיון משפטי – הסמכות להכריע האם נכון מבחינה פוליטית למנות ולהותיר את חה"כ דרעי בתפקיד שר נתונה לראש הממשלה, ולו בלבד. בהפעלת שיקול דעת זה אין לבית המשפט לא יומרה ולא סמכות להתערב; לעומת זאת, הסמכות להכריע האם ניתן מבחינה משפטית להותיר את חה"כ דרעי בתפקיד שר מסורה לבית המשפט, ובה, ורק בה, אנו מכריעים.
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'