פסקי דין

בגץ 8948/22 אילן שיינפלד נ' הכנסת

18 ינואר 2023
הדפסה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8948/22

בג"ץ 8949/22

בג"ץ 8982/22

לפני: כבוד הנשיאה א' חיות
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט י' אלרון
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופט ח' כבוב

העותרים בבג"ץ 8948/22:
1. אילן שיינפלד
2. רבקה כרמי
3. דניאל כרמון
4. יהודה אפק
5. ברוך בינה
6. שמעון ינקלביץ
7. יוסף שילה
8. חגית מסר ירון
9. אביתר מנור
10. מקס הרצברג
11. רות אלון
12. רון כתרי
13. יעל אלעד
14. רון גורה
15. ניב אחיטוב
16. אורה דר
17. תמר פלש

העותרת בבג"ץ 8949/22:
התנועה למען איכות השלטון בישראל

העותרת בבג"ץ 8982/22:
התנועה לטוהר המידות

נ ג ד

המשיבים בבג"ץ 8948/22:
1. הכנסת
2. היועצת המשפטית לכנסת
3. היועצת המשפטית לממשלה
4. סיעת ש"ס
5. סיעת הליכוד
6. ח"כ בנימין נתניהו, יו"ר מפלגת הליכוד
7. ח"כ אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס
8. סיעת הציונות הדתית
9. סיעת עוצמה יהודית
10. סיעת יהדות התורה

המשיבים בבג"ץ 8949/22:
1. הכנסת
2. ח"כ אריה מכלוף דרעי
3. היועצת המשפטית לממשלה
4. ח"כ בנימין נתניהו

המשיבים בבג"ץ 8982/22:
1. ח"כ בנימין נתניהו
2. היועצת המשפטית לממשלה
3. ח"כ אריה דרעי
4. מפלגת ש"ס – התאחדות ספרדים העולמית שומרי תורה

המבקשים להצטרף כידידי בית המשפט:
1. פרופ' איל בנבנישתי
2. פרופ' גילה שטופלר
3. פרופ' פרנסס רדאי
4. פרופ' דוד קרצמר

התנגדות לעשיית הצו על תנאי לצו מוחלט

תאריך הישיבה: י"ב בטבת התשפ"ג (5.1.2023)

בשם העותרים בבג"ץ 8948/22:

עו"ד דפנה הולץ-לכנר

בשם העותרת בבג"ץ
8949/22:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור;
עו"ד הידי נגב

בשם העותרת בבג"ץ 8982/22:
עו"ד אביה אלף; עו"ד בעז ארד;
עו"ד עומר מקייס

בשם הכנסת: עו"ד ענת גולדשטיין; עו"ד שירה גרטנברג

בשם היועצת המשפטית לממשלה: עו"ד ענר הלמן; עו"ד נטע אורן;
עו"ד מוריה פרימן; עו"ד מתן שטיינבוך

בשם המשיבה 4 בבג"ץ 8948/22:

עו"ד נתי שמחוני; עו"ד אסף קליין

בשם המשיב 6 בבג"ץ 8948/22:
עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד רועי שכטר;
עו"ד אופק ברוק

בשם המשיב 7 בבג"ץ 8948/22:

עו"ד נבות תל-צור; עו"ד אלרן דולב

בשם המשיבה 8 בבג"ץ 8948/22:

עו"ד אלי שמואליאן

בשם המשיבה 9 בבג"ץ 8948/22:

עו"ד חנמאל דורפמן

בשם המשיבה 10 בבג"ץ 8948/22:

עו"ד אברהם יוסטמן

בשם המבקשים להצטרף
כידידי בית המשפט:
עו"ד גלעד ברנע; עו"ד עידן סגר

פסק-דין

הנשיאה א' חיות:

העתירות שבכותרת עניינן במינויו של חבר הכנסת הרב אריה מכלוף דרעי (להלן: דרעי), יו"ר תנועת ש"ס (להלן: ש"ס), לתפקיד שר הפנים ולתפקיד שר הבריאות. דרעי מכהן בתפקידים אלה החל מיום 29.12.2022, אז הודיעה הממשלה ה-37 על קווי היסוד שלה ועל חלוקת התפקידים בין שרי הממשלה, והכנסת הביעה בה אמון.

על פי הנטען בעתירות, משהורשע דרעי בבית משפט השלום בירושלים בת"פ (שלום י-ם) 56231-12-21 ביום 25.1.2022 (להלן: עניין עבירות המס) ונידון למאסר על תנאי ביום 1.2.2022, הוא לא היה כשיר להתמנות לשר ללא קביעה של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (להלן: יו"ר ועדת הבחירות) כי אין בעבירות שבהן הורשע משום קלון. זאת, בהתאם לסעיף 6(ג) לחוק-יסוד: הממשלה (להלן גם: חוק היסוד) שקבע עד לאחרונה כי:

"(1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1) אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון".

אלא שעוד טרם הקמת הממשלה, נחקק חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), ס"ח התשפ"ג 4, אשר נכנס לתוקף ביום 27.12.2022 (להלן: תיקון מס' 11 או התיקון), ובו נקבע, בין היתר, כי ההוראה שבסעיף 6(ג)(1) לחוק היסוד תחול רק על מי שנידון לעונש מאסר בפועל. לטענת העותרים, שינוי זה של תנאי הכשירות נועד לאפשר את מינויו של דרעי לשר בממשלה ללא צורך בפנייה ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיכריע בשאלה האם דבק קלון בהרשעתו.

לאחר חקיקת התיקון הוגשו העתירות דנן, ובמרכזן ניצבות שלוש שאלות עיקריות:

1. האם יש להורות על ביטול ההוראות החדשות הנוגעות לתנאי כשירותם של שרים בתיקון מס' 11 בשל שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת או בשל פגמים שנפלו בהליך החקיקה?
2. האם החלטת ראש הממשלה למנות את דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות ולא להעבירו מתפקידו נגועה בחוסר סבירות קיצוני, וזאת בין היתר בשל עברו הפלילי של דרעי?
3. האם דרעי מנוע מלכהן בתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, בהינתן הצהרותיו בפני בית המשפט שהרשיעו בעבירות המס?

רקע הדברים

1. בשים לב לכך שטענות העותרים נסובות, בין היתר, סביב עברו הפלילי של דרעי יובאו להלן, בתמצית, העובדות בהקשר זה הרלוונטיות לדיון בענייננו.

2. הצדדים התייחסו בטענותיהם לשלוש פרשות מעברו של דרעי, המוכרות בציבור בכינויים "התיק האישי"; "התיק הציבורי"; ופרשת "בר-און חברון". עניינו של "התיק האישי" בעבירות שביצע דרעי בשנים 1990-1984 בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים בכירים במשרד הפנים, ובהם תפקיד שר הפנים. בכתב האישום יוחסו לדרעי לקיחת שוחד וניצול של תפקידו על מנת לקדם את ענייניה של עמותה שהוא ניהל בעברו וזאת, בין היתר, בדרך של קבלת כספים במרמה מן הקופה הציבורית.

לאחר שהוחלט על הגשת כתב האישום ב"תיק האישי" ומשסירב ראש הממשלה דאז להעביר את דרעי מתפקידו כשר הפנים בהתאם לסעיף 21א לחוק-יסוד: הממשלה (כנוסחו אז), הוגשו עתירות בעניין זה לבית משפט העליון, וביום 8.9.1993 נקבע, פה אחד, שעל ראש הממשלה להורות על העברתו של דרעי מכהונתו (בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 404 (1993) (להלן: עניין דרעי הראשון)). בהקשר זה צוין כי לנוכח חומרת העבירות המיוחסות לדרעי, אי-הפעלת סמכות ראש הממשלה להעבירו מתפקידו נגועה באי-סבירות קיצונית. בעקבות פסק הדין, התפטר דרעי מתפקידו.

3. בשנת 1999 הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את דרעי בעבירה של לקיחת שוחד בסכום כולל של 155,000 דולר; בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים; וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בגין עבירות אלה נגזרו על דרעי ארבע שנות מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתו (ת"פ (מחוזי י-ם) 305/93 מדינת ישראל נ' דרעי, פסקה 18 (15.4.1999) (להלן: גזר הדין בתיק האישי)). דרעי ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט העליון, אשר קיבל חלקית את הערעור, זיכה את דרעי באחת מעבירות המרמה והפרת האמונים שבהן הורשע, וצמצם את היקף הרשעתו בעבירת השוחד ובעבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים (ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 721 (2000)). בהתחשב בכך וכן בהינתן התמשכותו של ההליך הפלילי בעניינו של דרעי, הופחת עונשו של דרעי והועמד על שלוש שנות מאסר. בחודש יולי 2002 שוחרר דרעי מכלא מעשיהו, לאחר ריצוי שני-שלישים מתקופת מאסרו.

4. ב"תיק הציבורי" הורשע דרעי בעבירה של הפרת אמונים בשל מעשים שביצע בשנת 1989 בהיותו שר הפנים, כאשר פעל להסדרת תמיכה בסך של 400,000 ש"ח בעמותה שנוהלה על ידי אחיו, והקרויה על שם חותנו וחותנתו ז"ל, באמצעות עיריית ירושלים. בתיק זה נגזרו על דרעי שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו (ת"פ (שלום י-ם) 1872/99 מדינת ישראל נ' דרעי (20.11.2003)).

5. הפרשה השלישית – "פרשת בר-און חברון" – עניינה בחשד שדרעי עשה שימוש בכוחו הפוליטי והתנה את תמיכתה של ש"ס בהסכם מדיני הידוע בכינויו "הסכם חברון", בכך שעו"ד רוני בר-און ימונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זאת, על פי הנטען, כדי שבר-און יקדם חתימה על עסקת טיעון שתיטיב עם דרעי בפרשת "התיק האישי". המלצת פרקליטת המדינה להעמיד את דרעי לדין בעבירות של מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים ושיבוש מהלכי משפט, בכפוף לשימוע שייערך לו ולהסרת חסינותו, אומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז בחודש אפריל 1997, ואולם בסופו של יום הורה היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק. זאת, נוכח הרשעתו של דרעי ב"תיק האישי" והתקדמות ההליכים נגדו ב"תיק הציבורי". בהודעת היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק, צוין כי "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה ראו בחומרה, אז כהיום, חשד לעסקה פוליטית למינוי יועץ משפטי שיהא להנחת דעתו של נאשם במשפט פלילי".

6. בשנת 2013, כעשור לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר בגין "התיק האישי" ושב לחיים הפוליטיים, נבחר דרעי לכהן כחבר בכנסת ה-19 מטעם ש"ס. בשנת 2015, לאחר הבחירות לכנסת ה-20, מונה דרעי לשר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלה ה-34. עתירה שהוגשה נגד מינויו של דרעי לשר נדחתה (בג"ץ 3095/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (13.8.2015) (להלן: עניין דרעי השני)). בית המשפט ציין כי דרעי עומד בהוראות סעיף 6(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, אשר קבע "תקופת המתנה" של שבע שנים מעת סיום ריצוי עונש המאסר בטרם יוכל אדם להתמנות לשר. עוד נקבע כי אף שניתן לומר כי בשל עברו הפלילי של דרעי מינויו "מצוי על גבול מתחם הסבירות" (שם, בפסקה 23), אין מקום להתערב במינוי. זאת, בין היתר, בהתחשב בשיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בעניינים אלה ובפרק הזמן שחלף מביצוע העבירות ומסיום ריצוי העונש.

ביום 1.11.2015 הודיע דרעי על התפטרותו מתפקיד שר הכלכלה, וביום 10.1.2016 התקבלה החלטת ממשלה למנותו לתפקיד שר הפנים (לצד תפקיד השר לפיתוח הנגב והגליל). מינוי זה אושר בכנסת למחרת היום. עתירה שהוגשה לבית משפט זה נגד המינוי בטענה כי טמונה חומרה מיוחדת בכך שהעבירות שבהן הורשע נעברו, בין היתר, בעת הפעלת סמכויותיו של דרעי כשר הפנים – נדחתה אף היא, בדעת רוב (בג"ץ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (8.5.2016) (להלן: עניין דרעי השלישי); השופט ס' ג'ובראן בהסכמת השופט י' דנציגר, כנגד דעתו החולקת של השופט נ' הנדל)).

עניין עבירות המס

7. בחודש מרץ 2016 הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, על פתיחה בחקירה פלילית נגד דרעי בחשדות חמורים הנוגעים, בין היתר, לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון בפרשות שונות. בסופו של דבר, בחלוף מספר שנים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה ביום 8.1.2021 כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת לשקול את העמדת דרעי לדין, בכפוף לשימוע, בגין חלק מהאירועים שעניינם עבירות מס. ביחס ליתר העבירות, כך נקבע, לא נמצא בסיס ראייתי מספיק לצורך העמדתו לדין.

8. ביום 23.12.2021 חתם דרעי על הסדר טיעון, במסגרתו הוסכם כי דרעי יודה בעבירות מס שביצע בשני אירועים שונים. האישום הראשון בכתב האישום עניינו בנכס מקרקעין בגבעת שאול, שאותו מכר דרעי לאחיו תמורת 1.6 מיליון דולר, שהיו שווים באותה העת כ-5.78 מיליון ש"ח, אך מחיר העסקה שצוין בחוזה ובדיווח של אחיו לרשויות המס עמד על 4.25 מיליון ש"ח בלבד. בגין אירוע זה יוחסה לדרעי עבירה של סיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה, לפי סעיף 98(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק מיסוי מקרקעין). האישום השני עניינו בתשלום שכר טרחה שהועבר על ידי קרן פיננסית להשקעות בארצות הברית בשם "גרין אושן" לחברה בבעלותו של דרעי (ד.ר.א.ר שרותי ייעוץ בע"מ), בתמורה לסיוע מצד דרעי בגיוס משקיעים. לאחר שהחל לכהן כחבר כנסת בשנת 2013, סיכם דרעי עם "גרין אושן" שתגמוליו העתידיים יועברו לחברה בבעלות אחיו, ובין השנים 2015-2013 הועברו מחברת "גרין אושן" באופן זה כספים בסכום של 634,942 ש"ח, כולל מע"מ. בהקשר זה צוין בכתב האישום כי דרעי לא כלל הכנסה בגובה 101,074 ש"ח עבור שנת 2013 בדו"ח השנתי של החברה שבבעלותו; וכן לא ניהל פנקסי חשבונות ולא הגיש את דו"חות החברה שבבעלותו לשנים 2015-2014, ובכך נמנע מלדווח על הכנסה בגובה 533,868 ש"ח. בגין מעשיו אלה, יוחסו לדרעי עבירות של דו"ח וידיעות לא נכונים ללא הצדק סביר לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה); אי הגשת דו"ח במועדו (שתי עבירות) לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה; ואי ניהול פנקסי חשבונות (שתי עבירות) לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה.

במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הסכימו כי יעתרו במשותף לעונש של 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, וקנס בסך 180,000 ש"ח או שנת מאסר בפועל תמורתו (סעיף 2 להסדר הטיעון). בסעיף 4 להסדר הטיעון צוין: "רשמנו בפנינו את הודעת [דרעי] בדבר החלטתו להתפטר מהכנסת ועל כן היועץ המשפטי לממשלה לא טוען בעניין הקלון בפני הערכאה הדיונית".

ביום 26.12.2021 הוגש הסדר הטיעון לאישורו של בית משפט השלום בירושלים (ת"פ (שלום י-ם) 56231-12-21)).

9. עתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון, בטענה כי היה על היועץ המשפטי לממשלה להודיע שבדעתו לבקש מבית משפט השלום בירושלים לקבוע שיש בעבירות שביצע דרעי משום קלון, נדחתה (בג"ץ 8954/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (17.1.2022) (להלן: בג"ץ 8954/21)). בית המשפט ציין כי ככל שדרעי יתפטר מהכנסת לפני הדיון בהליך הפלילי, לא תהיה תחולה לסעיף 42א(א) לחוק-יסוד: הכנסת – לפיו "חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי", ובמקרה כזה – כך הוסיף בית המשפט וקבע שם – לא תהיה לבית המשפט הדן בהליך הפלילי הסמכות לקבוע אם יש בעבירות משום קלון. בית המשפט ציין בפסק הדין שניתן בעתירה כי הוא רשם לפניו את התחייבות היועץ המשפטי לממשלה ולפיה ככל שדרעי לא יתפטר מהכנסת, הוא יביע את עמדתו בעניין הקלון.

10. ביום 23.1.2022 התפטר דרעי מהכנסת ובדיון שהתקיים יומיים לאחר מכן בבית משפט השלום בעניין עבירות המס, הורשע דרעי על פי הודאתו ובהתאם להסדר הטיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לאחר מכן, ועוד באותו היום, השמיעו הצדדים טיעונים לעניין העונש. במסגרת זו עמד בא כוחו של דרעי על כך שדרעי לקח אחריות על מעשיו והתפטר מהכנסת, אף ש"זה מטה לחמו לאחר 9 שנים כח"כ וכשר, הוויתור שלו יכול להיות במיליוני שקלים צריך לחפש מאיפה להביא פרנסה עכשיו" (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 25.1.2022). בהמשך הוסיף דרעי עצמו ואמר בפני בית המשפט "החלטתי שאני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה ורוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת גם אם לא מהכנסת" (שם, בעמ' 13).

11. ביום 1.2.2022 אישר בית משפט השלום בירושלים את הסדר הטיעון עם דרעי (הנשיא ש' הרבסט). בית המשפט עמד על ההלכות הנוגעות לאישור הסדרי טיעון על ידי בתי המשפט, וקבע כי אין מקום להתערב בהסדר הטיעון שהוגש לאישורו. בית המשפט הוסיף וקבע כי מעשיו של דרעי מנעו משלטונות המס לשום באופן נכון את המס, אך הדגיש כי חלקו בביצוע העבירות היה פאסיבי וכי יש לזקוף לזכותו, בין היתר, את העובדה שהחקירה בעניינו נמשכה כשבע שנים ואת העובדה שהתיק נפתח עם חשד לעבירות שחיתות שלטונית, אך הסתיים באישום בעבירות מס "המצויות ברף התחתון של משפחת עבירות זו" (ההדגשה במקור). עוד ציין בית המשפט כי התפטרותו של דרעי, אף שעל פני הדברים אינה קשורה באופן ישיר להליך הפלילי, היא נסיבה חשובה שיש להביא בחשבון. בית המשפט הדגיש בהקשר זה שני טעמים: האחד – כי דרעי בהיותו "איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור", וכי נדמה "שהמאשימה עצמה רומזת [...] כי היא רואה בכך חלק מן העונש אשר אותו הטיל הנאשם על עצמו". והשני – נוגע למישור המניעתי ולפיו "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד – יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית".

1
2...24עמוד הבא