28. עוד יש להבהיר כי שיקולים אלו, המתווים ברגיל את מלאכת גזירת הדין, רלוונטיים אף כאשר עסקינן בהחלטתו של בית המשפט לאמץ או לדחות הסדר טיעון, לרבות כאשר הוא כולל עונש מוסכם. כידוע, "נקודת המוצא לכל דיון הנוגע להסדרי טיעון הינה כי תפקיד גזירת הדין מוטל על שכמו של בית המשפט. על בית המשפט רובצת האחריות לאזן בין זכויות הנאשם ובין אינטרס הציבור, כך הוא בכל הליך פלילי, וכך הוא גם כאשר בא בפני בית המשפט הסדר טיעון בין הצדדים" (ראו: ע"פ 3193/07 טבאגה נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (2.4.2009)). אישור הסדר טיעון בידי בית המשפט אינו אוטומטי. בית המשפט הפלילי אינו כבול להסדר הטיעון ובוודאי שאינו משמש חותמת גומי. ביכולתו לסטות מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנסיבות שראוי לעשות כן (ראו למשל: בג"ץ 5699/07 פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד סב(3) 550, 644-643 (2008) (להלן: בג"ץ 5699/07)). בהתאם, כבר בעבר קבע בית משפט זה כי "קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקוליו של בית-המשפט הגוזר את העונש. ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת תמיד חייב בית-המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש, שכן תפקידו ואחריותו אינם מאפשרים לו להסתתר מאחורי גבה של התביעה" (ראו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 608 (2002) (להלן: ע"פ 1958/98), ההדגשה הוספה). תפישה זו נותרה על כנה גם לאחר תיקון מס' 113 לחוק העונשין, ובהקשר זה הובהר כי "אין בקביעת טווח ענישה מוסכם על ידי הצדדים כדי להשפיע על קביעת מתחם הענישה ההולם בגין ביצוע העבירה" (ע"פ 1548/18 גיא נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (28.11.2018); ראו גם: ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 19-15 (4.12.2013)). כמו כן, נקבע זה מכבר כי בטרם יכריע בית המשפט אם לקבל הסדר טיעון או לדחותו, עליו לתת דעתו גם ל"אינטרס הציבורי שבהשגת הודיית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו" (ראו: ע"פ 1958/98, בעמ' 609. עוד על משקלה של קבלת אחריות והכרה מצד הנאשם במעשיו בהחלטה על אישור הסדר טיעון, ראו: ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל, פסקאות 24-23 (30.4.2017)). בהקשר זה יש להזכיר, בהתייחס לענייננו, כי לעיתים הסדרי טיעון עשויים לכלול אף התחייבות מפורשת מצד הנאשם להתפטר מתפקידו (ראו: בג"ץ 5699/07, בעמ' 624. כדוגמה, ראו למשל גם: ת"פ (שלום ת"א) 13977-01-17 מדינת ישראל נ' ליברזון (7.3.2017)). לנוכח זאת, אך מובן הוא כי גם במקרה זה יכול היה בית משפט השלום להחמיר בעונשו של דרעי מעבר לעונש המוסכם בהסדר הטיעון, ככל שהיה מתרשם כי יש מקום לעשות כן.
אולי יעניין אותך גם
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
יישוב סכסוכים בישראל: ליטיגציה מול גישור
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא הליכים בבית המשפט מול בוררות ומול גישור, בייחוד בסכסוכים בינלאומיים המתנהלים בישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'