3. בעקבות הצהרה זו, אושר הסדר הטיעון בהתאם לבקשתם המשותפת של דרעי והתביעה. בהתאם לאותו הסדר, הרשיע בית משפט השלום את דרעי בעבירות מס, ובהן: מסירת הצהרה כוזבת לרשויות מיסוי מקרקעין, אשר סייעה לאחיו להפחית מס רכישה שלא כדין; וכן דיווח כוזב לרשויות מס הכנסה, אשר הסיט חלק מהכנסות החברה בבעלותו של דרעי לחברה של אחיו. בהמשך לכך, השית בית המשפט על דרעי את העונשים עליהם הוסכם בהסדר הטיעון: קנס כספי בסך של 180,000 ש"ח ומאסר על תנאי (ראו: גזר הדין מיום 1.2.2022 שניתן בת"פ (שלום י-ם) 56231-12-21 (להלן: גזר הדין)).
4. במסגרת גזר הדין, הדגיש בית המשפט את הדברים הבאים:
"כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות בכל הכרוך במשאו ובמתנו בענייני ממון הרבים או היחיד – יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצרכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי, וזאת בשל התרחקותו מהזירה הציבורית" (ראו: עמ' 7 לגזר הדין; ההדגשה הוספה – א.ש.).
5. ברי הוא, כי דברים אלה של בית משפט השלום נאמרו בהסתמכו על הצהרתו של דרעי שצוטטה לעיל.
התועלת שדרעי הפיק מהצהרתו בפני בית משפט השלום
6. כדי להבין את התועלת העיקרית אשר הופקה על ידי דרעי בעזרתה של אותה הצהרה, חובה עלינו לעיין בסעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת, אשר קובע לאמור:
"חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת".
7. לאור האמור בסעיף זה, ברי הוא כי התפטרותו של דרעי מהכנסת עובר לאישורו של הסדר הטיעון ומתן גזר הדין בעניינו על ידי בית משפט השלום השילה מבית המשפט את סמכותו למצוא קלון בעבירות בהן דרעי נמצא אשם. דרעי הופיע לדיון בבית המשפט כאחד האדם ולא כחבר-כנסת, דבר שמנע את החלתו של סעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת על עניינו. הדיון בקלון אשר יכול שדבק בעבירותיו של דרעי נמצא מחוץ לדל"ת אמות סמכותו של בית המשפט אחרי התפטרותו של דרעי מהכנסת – זאת, בשעה שהעבירות בהן הורשע דרעי, אשר מכילות בתוכן רכיב תרמיתי, הן עבירות בנות קלון (ראו והשוו: עש"מ 4123/95 אור נ' מדינת ישראל – נציב שירות המדינה, פ"ד מט(5) 184, 192 (1996); בג"ץ 103/96 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 309, 326 (1996)).