לשם המחשה - טול אדם שרכש רכב והעביר הכסף לחשבון נאמנות של עורך דין עד לקבלת הרכב שרכש. בזמן ההמתנה מתנהלת חקירה נגד עורך הדין בחשד להעלמת כספים. הכסף 23 נמצא אולי בשליטתו הפורמלית של עורך הדין אך באופן מהותי אינו שייך לו. האם יכולה 24 המשטרה לתפוס את הכסף מחשבון הבנק של עורך הדין? ברי שהתשובה על כך היא בשלילה. 25 הכסף הועבר לעורך הדין לא על מנת להעביר בעלות בו לעורך דין אלא אך לצורך שמירה עליו בנאמנות עד להעברתו, ולא ניתן להקנות למשטרה זכויות שאינן שייכות למי שהכסף היה בחזקתו.
19. כך גם בענייננו. כאמור, משיבה 2 היא חברה המספקת שירותי ניהול סליקה, וככזו היא מחויבת להעביר את הכספים המגיעים אליה, בהתקיים התנאים המפורטים בהסכמים, לידי בעלי עסקים, שסיפקו שירותים בגינם. הכספים כלל לא נתפסו בחשבונה של משיבה 2 אלא
בחשבון זמני של כ.א.ל. הכספים אינם בבעלות משיבה 2, הם אינם קניינה והם אינם שייכים לה. לפי תפקידה של משיבה 2 כמאגד, היא אמורה להעבירם מהחשבון הזמני של כ.א.ל. לידי משיבה 3. גם לא ניתן לומר כי הכספים הם בשליטה מהותית של משיבה 2. אמנם, לפי ההסכמים שפורטו, היא אמורה היתה להחזיק כספים אלו, לאחר העברתם אליה מידי כ.א.ל., וזאת עד לזיכוי חשבונה של משיבה 3. עם זאת, העובדה כי היתה אמורה לקבל הכספים לחזקתה, אינה מקנה לה שליטה מהותית על כספים שאינם רכושה ואינם קניינה. מכאן, כי הכספים שהיו אמורים להגיע אל משיבה 2 כדין - וזאת להבדיל מהכספים שהגיעו אליה מכוח עסקאות לא לגיטימיות - היו אמורים להיות מוחזקים אצלה בנאמנות עד העברתם לידי בעלי העסק )ראו: ע"א 1522/19 רוימי נ' מדינת ישראל )15.3.20(.
20. אין לאפשר למשטרה לתפוס כספים מכוח זכות פוטנציאלית לעיכבון או לקיזוז, שכן לא נטען כי זכויות אלו התגבשו, וממילא לא ניתן להעניק למשטרה זכויות שלא הוענקו מלכתחילה למי שתפסה ממנו את הכספים. למעשה, התנאי הראשון לקיומן של זכויות אלו הוא החזקת החפץ )נינה זלצמן עיכבון )תשנ"ט( 41(, ואילו משיבה 2 כלל לא החזיקה הכספים בעת שנתפסו. גם התנאים הנוספים אינם מתגבשים כאן, שכן לא היה כל חוב של משיבה 3 כלפי משיבה 2. מכאן, שבניגוד לטענת המשטרה, לא ניתן למצוא בהסכם, שלפיו יש למשיבה 2, באופן פוטנציאלי זכות עיכבון או קיזוז, משום גיבושה של זכות קניינית בנכס, המקנה למשטרה סמכות לתפוס כספים אלו.
21. הואיל ולא מתקיים התנאי השני שבסעיף 21)ב( לחוק איסור הלבנת הון, על פניו ההחזקה של המשטרה בתפוסים אלו אינה כדין. בנסיבות אלו, אין עוד צורך לדון, בשלב השני, בשאלת הקדימות של הטוען לזכות, אם לאו. מעבר לצורך יאמר בהקשר זה, כי אין מדובר כאן בהתנגשות בין זכות חוזית של משיבה 3 בזכות קניינית של משיבה 2 - כפי שניסו לטעון נציגי המשטרה - אלא במכלול של בעלי זכויות חוזיות בכספים התפוסים. ממילא, הפסיקה שלפיה אין ליתן קדימות לבעל זכות חוזית בקניין של חשוד או נאשם התפוס לצורך חילוט, אינה רלוונטית כלל למקרה הנדון. כך או כך, לא ניתן "להעניק" למשטרה סמכות לתפוס כספים שכלל אינם רכושו, אינם מצויים בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של חשוד, אך מכוח כוחה הבלתי מוגבל של המשטרה לתפוס כספים.
22. הנה כי כן, אין למשטרה כל סמכות לתפוס כספים שהתקבלו כתוצאה מעסקאות לגיטימיות שערכו בעלי עסקים, והם אמורים היו לעבור דרך חשבון משיבה 2 עד לזיכוי בעלי העסק הלגיטימיים. אין זאת אלא שהיה על המשטרה להפריד בין הכספים שנתפסו והתקבלו כתוצאה מעסקאות לגיטימיות ובין הכספים שהתקבלו כתוצאה מעסקאות שאינן כאלה.
סיכום