זכויותיו של הטוען לזכות הוסדרו מכוח סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון בסעיף 36ג)א(
לפקודת הסמים, הקובע כדלקמן:
בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים 36א או 36ב, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה.
הוראת הסעיף נוגעת, אמנם, לזכותו של טוען לזכות לטעון נגד חילוט לאחר הרשעה, אולם
היא קיימת, מקל וחומר, גם לפני סיום ההליך הפלילי, עת ניתן צו תפיסה זמני )בש"פ
3281/13 מדינת ישראל נ' כהן (23.6.13)).
15. מכאן ניתנת הגנה לצד שלישי הטוען לזכות קניינית או מעין קניינית מפני חילוט רכוש השייך לחשוד או לנאשם, אך לא על מי שטוען לזכות חוזית ברכוש, וזאת על מנת שלא לסכל את אפשרות המדינה לחלט רכוש של מי שהורשע (עניין כהן, לעיל; בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, בפסקאות 48 - 49 (31.10.07)).
16. הנה כי כן, לפי חוק איסור הלבנת הון, רשאי בית המשפט לחלט רכוש של נאשם או שווי רכוש שנעברה בו עבירה, רכוש ששימש לביצוע העבירה וכן רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה. רכוש הנאשם כולל כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. עם זאת, בבוא בית המשפט להורות על חילוט רכוש של נאשם - ואף בעת התפיסה הזמנית שנועד
לחילוט עתידי - עליו לקחת בחשבון את עמדת הטוען לזכות, ככל שישנו. בית המשפט לא יחלט רכוש אם הוכח הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעה או הסכמה של הטוען לזכות או שרכש את הזכות בתמורה ובתום לב.
ככל שאין מתקיימים, בשלב הראשון, איזה מהתנאים שפורטו בסעיף 21(א) ו – (ב) לחוק איסור הלבנת הון לעניין טיב הרכוש - אין עוד צורך לדון, בשלב השני, בשאלה אם זכויותיו של צד ג' גוברות על קופת החילוט.
האם ניתן להמשיך ולתפוס הכספים התפוסים שבמחלוקת במקרה הנדון?
17. הכספים התפוסים שמבוקש להשיבם הם "רכוש בשווי" מתוך השווי הכולל של העבירות,
ומכאן שמתקיים התנאי הראשון הנדרש לתפיסה, לפי סעיף 21)א( לחוק איסור הלבנת הון.
האם הסכום שבמחלוקת הוא "רכוש של נידון", משמע רכוש "שנמצא בחזקתה, בשליטתה או בחשבונה" של משיבה 2? התשובה על כך היא בשלילה, ומכאן שאין מתקיים התנאי השני, לפי סעיף 21)ב( לחוק.
18. תפיסת נכסים המצויים בשליטת הנידון נועדה לאפשר למדינה תפיסה של רכוש שבאופן מהותי שייך לחשוד או לנאשם, גם אם באופן פורמלי אינו בידו. כך, למשל, נקבע כי חשבונות בנק של תאגיד המצוי בשליטת חשוד או נאשם או דירות הרשומות על שם מי שאינו חשוד או נאשם, אך מצויות בשליטתם המהותית )עניין רוגוזינצקי, לעיל; בש"פ 7277/20 פלוני נ' מדינת ישראל )9.11.20(; ע"פ 6145/15 פישר נ' מדינת ישראל )25.10.15(; ע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל )4.3.08((.
הרחבה זו המסמיכה את המשטרה לתפוס לא רק נכסים המצויים בידי החשוד אלא גם נכסים המצויים בשליטתו לא נועדה לאפשר למדינה לתפוס רכוש שאינו שייך כלל באופן מהותי לנידון, גם אם יש לו שליטה פורמלית על רכוש זה.