341. פרטים רבים משלים הנאשם על דרך האלימינציה, ההשערה ההגיונית, כמו פצעי הגנה, כמו העובדה שבהכרח המנוחה איבדה מיד את כושר הצעקה והדיבור, שאם לא כן הייתה צועקת והיו שומעים אותה, שכן הנאשם ער לכך שמדובר בצהריי היום, בבית הספר, ומשכך צריך הוא ליתן הסבר לשאלה, איך אף אחד לא שמע אותה, ראה מ"ט 165/06(5) חלק 4 מיום 14.12.06 עמ' 40/102 (א'- ארתור, י'- יבגני):
"א: כנראה, חיסלו אותה בתוך התא.
י: לא חשוב, לא חשוב איפה חיסלו אותה.
י: היא תצעק,
י: ומישהו יעבור ויישמע אותה.
א: למה היא תצעק?
א: אולי מישהו מגודל, בלאט, לקח אותה ככה,
א: לקח ככה, בכלל סגר מאחורה וזהו, על הזין. (ארתור מדגים)
י: נו, כל עוד לא הספיק,
י: לא הספיק, היא צעקה?
ר: אם הוא סתם לה פה ופתח לה גרון,
ר: אז יש לו דם על שתי הידיים.
י: כן.
ר: הגיוני".
342. מעניין לציין שגם כאשר ארתור ויבגני משוחחים ביניהם, ללא נוכחות הנאשם, ארתור אומר ליבגני "הוא תפס אותה וממש כך דפק אותה בארטריה" דהיינו אחת משתיים, או שזו עוד "הנחת עבודה" הגיונית שרצח שכזה חייב להתבצע באופן בו המנוחה נוטרלה מיד, וכשם שארתור הגיע למסקנה כזו, כך גם הנאשם הגיע לאותה מסקנה, או ואומר זאת בזהירות, שארתור ידע שכך בוצע הרצח, ואם כך הוא, אז אין להתפלא כלל ועיקר, שגם הנאשם חוזר על כך. מכל מקום גם ארתור יודע מה זה "ארטריה", וגם ארתור מניח שהרוצח "דפק אותה בארטריה" (ת/16 מיום 15/12/06 דיסק 8 מונה 08:59:25, ראה מ"ט 165/06(8) חלק 4 גם עמ' 16/23 ש' 402- 405).
343. סופו של דבר וכמפורט לעיל, הנאשם מדגים לארתור איך רצח את המנוחה, וזאת לאחר ש"נבנתה" הגרסה של ההקנטה, הקללות וכד'.
לעניין זה התייחסתי בהרחבה לעיל, ומכל מקום מדובר, בכל הכבוד הראוי ב"הודאה דלה" שאין בה, לבד מהדגמה אחת של שיסוף הגרון, שום פרט נוסף.
אכן, הנאשם מראה שהכניס את הנגן מתחת לחולצה ואולם ובכל הכבוד, איני רואה באמירה
זו משום "עושר בפרטים". הנאשם שיתף לא אחת את החוקרים בנוגע לשימוש שעשה ב"פלייר" במהלך העבודה. באחת מחקירותיו נשאל בנוגע למלבושו כשניגש לקחת ממעבידו את הקרמיקה ביום הרצח, וכדי להיזכר אם לבש ג'ינס או מכנסי עבודה בעיתוי הנ"ל, נעזר הנאשם ב"פלייר"כמעין סימן:
"י: אילו בגדים היו לך כשלקחת קרמיקה?
ר: ממ... או ג'ינס או... אני לא יודע בדיוק מה.
י: תחליט, או ג'ינס, או זה. מה?
ר: אני לא יודע בדיוק מה
י: אז תחשוב. תחשוב. שתית קפה, הלכת להתלבש, הלכת להביא קרמיקה. מה עשית?
ר: כשהוא הביא... לא. לא היה ג'ינס. אני זה. למה, פלייר (נגן) אני שים (רומן מראה בתוך החולצה). בג'ינס אצלי פה פלייר (נגן) וככה אני שים פלייר בפנים. אני שים פלייר בפנים. כן. אני היה במדים, לא בג'ינס היה" (מ"ט 168/06 חלק 1 מיום 18.12.06 עמ' 71/86 ש' 2070- 2091, עמ' 72/86 ש' 2092- 2094 למסמכי התרגום; ראה גם מ"ט 167/06 חלק 1 מיום 15.12.06 עמ' 34/95, עמ' 59/95- 60/95 ש' 1630- 1658).