344. טרם שאמשיך בסדר הילוכי, אבקש לציין, כי לטעמי ארתור הפך את רומן כ"כלי ביד היוצר". דהיינו, תחילה משכנע אותו שאין לו מנוס, או לקבל מאסר עולם, או להודות ולהפחית מעונשו. בשלב ראשון הוא משכנע את רומן בגרסת ה"אפקט" וכפי שהראינו לעיל, רומן "מאמץ" גרסה זו ועושה מעין "טסט קייס" על הפסיכיאטר ועל סשה וכפי שעוד אראה זאת להלן. טענת המאשימה בסיכומיה, כי הנאשם "בנה" את גרסת האפקט עוד בשיחותיו עם ארתור בתא, נסתרת באמירות של הנאשם לארתור, כדוגמת "אין לי נפילות בזיכרון" "אני זוכר נפלא איך הלכתי הלוך וחזור" ועוד ועוד (ראה מ"ט 165/06 (10) חלק 4 עמ' 42/70- 43/70 מיום 15.12.06). מהשיחות בתא אני למד, כי מי שיצר את גרסת האפקט אצל הנאשם הוא ארתור:
"א: תראה, הרצח הזה היה יכול להתרחש... להתרחש... ממ... תוך כדי נפילה בזכרון.
ר: אז זה על מה שאני מדבר... אני לא זוכר!
א: אולי זה התרחש אצלך כך- על רקע עצבים של אפקט, שאתה... שקורה אצלך... תקשיב.
ר: אני לא זוכר שום דבר.
א: שיש אצלך... (מחוק) (מקובץ אודיו) נפילה ב- זכרון. ואתה... התעצבנת עד כדי כך, שאפילו הזכרון שלך קרס בדקה ההיא, בשתי הדקות ההן, בשלוש דקות וזה קרה על רקע...
ר: התפרצות עצבים.
א: התפרצות עצבים.
ר: ייתכן, אני לא יודע, כי כולם אומרים, שאני רצחתי (הרגתי), אני רצחתי (הרגתי), אני רצחתי (הרגתי)... ייתכן ורצחתי (והרגתי), אבל אני לא זוכר את זה..." (ראה קובץ מסמכי תרגום מ"ט 165/06 (25) חלק 3 מיום 18.12.06 עמ' 15/59- 16/59).
345. לאחר מכן, רומן שב לתא ומספר לארתור מה סיפר לפסיכיאטר, ומה סיפר לסשה. או-אז ארתור "מתהפך" עליו, לועג לו, אומר לו "אתה מטומטם... אתה לא יודע מה סיפרת לי כאן, מטומטם, בלאט... אתה זוכר מה צעקת?... אתה צעקת ישר, בלאט: 'אם נתלש לי הגג ביום ההוא אז ככל הנראה אני זה שרצח (הרג) את הילדה'... דיברת דבר זין כזה... מטומטם... אתה לא יודע מה אתה מפטפט... תחשוב מה אתה מפטפט מטומטם... אתה צריך לעמוד מאחורי המילים שלך. דברים כאלה שעשית כאן- לא אומרים. מטומטם, דברים כאלה לא אומרים. אתה בגלל המילים של עצמך יכול לעוף. אתה יודע את זה?" ועוד ועוד, ומסביר לו שגרסת האפקט לבד לא תעבוד! לא זו אף זאת, כאשר הנאשם "מתרגל" על ארתור את גרסת "האפקט" ארתור מעמיד פני "נעלב" "כועס" ונותן לנאשם להבין, שעליו, על ארתור, אי אפשר "לעבוד" באומרו לו "אני לא אהבל. תשמע... אני איתך מתחלק כמו עם אח גדול... אני לא אהבל ואתה לא אהבל... אני עוד לא אמרתי לך, ואתה כבר מתחכם... אני יודע מה אתה חושב ועזוב את דבר הזין הזה לעצמך... הבנת? אני יודע נפלא מה אתה חושב ומה יש לך בראש... זה אצלך בראש מה שאתה חושב. לא תאמר את זה בקול רם, מדוע כי צריך לתת את הדין על זה... אמרתי לך את זה ישר, שיש דברים אשר לא אומרים... אז אם יש לך דברים שלא אומרים, אז אל תאמר אותם, אבל אל תמשוך באף, אותי אל תמשוך באף. אני רואה אותך בעל פה, אח... דע לך דבר זין אחד. אמרתי לך מאה פעמים. זין כמה קשה לעבוד עליי. ואני גם לא צריך שזין איך יעבדו עליי... פשוט אני לא אוהב כשזין איך משקרים לי. אתה מבין? ואני אמרתי לך את זה... אם אתה חושב, שאני קווקזי שיש לו כזה... קטנים האלה... שאני קווקזי, שאצלו עם המחשבות... עם הראש, יותר נכון, המוח לא כזה חכם כמו שלך, אז אתה טועה... מה שיש לך, זה שלך. אני תמיד אמרתי לך את זה... פשוט אני לא אוהב, לא אוהב, כאשר אוכלים איתי, כאשר גרים איתי, כאילו מראים לי ש... אומרים אמת וכאילו כנה בכל דבר... אני לא אוהב, כשאני רואה דברים הפוכים לגמרי, הפוך... אני יודע איפה אתה אומר את אמת. אני יודע איפה אתה אומר לא אמת... מח, מחרתיים ניפגש איתך בכלא, אני אדע מה למה". (מ"ט 165/06 (26) חלק 1 מיום 18.12.06 עמ' 20/44- 26/44, עמ' 37/44- 42/44).