346. ער אני לטענת המאשימה, כי ארתור לא אמר לנאשם להודות הודאת שווא, ואף אמר לו כי אם לא עשה שלא יודה. בכל הכבוד, זוהי אמירה שאינה מדויקת.
נכון הוא, שמספר פעמים ארתור אומר לנאשם "אם לא עשית אל תודה..." אלא שיש לבחון את ההקשר הכולל של הדברים, וברור הוא שהדבר נאמר בהמשך או כפתיח למשפט "אם לא תודה, זה שלך....ותבחר בעצמך את הדרך", "אתה לא חייב להגיד לי" ועוד ועוד (ראה קובץ מסמכי התרגום - מ"ט 165/06(10) חלק 4 מיום 15.12.06 עמ' 68/70- 69/70) ובמקביל עשרות משפטים, שמשמעותם אחת ויחידה תכפור – תקבל מאסר עולם, תודה – 11-7 שנים. "עם הראיות האלה אתה יכול במאה אחוז להגיע לבית כלא גם אם לא תודה", "עם הראיות האלה שיש לך אתה יכול להיזרק למאסר עולם", "אם אתה יכול להוציא את עצמך להריגה בלי כוונה תחילה... אתה תשב שש- שבע שנים והולך הביתה... ואם לא תעשה את זה... אתה יכול זין איך להפסיד הכל ולקבל מאסר עולם" ועוד (ראה במסמכי התרגום הנ"ל- מ"ט 165/06 (10) חלק 4 מיום 15.12.06 עמ' 25/70; מ"ט 165/06 (15) חלק 3 מיום 16.12.06 עמ' 37/65- 38/65).
347. טענה נוספת של המאשימה הינה, כי ההודאה הייתה בלחש, ואילו הכפירה היתה בקול. איני מסכים עם קביעה זו, אכן יש דיבור בלחש ויש דיבור בקול, אלא שצריך לשים לב היטב לדבריו ולהתנהגותו של ארתור אותם ניתן לטעמי לחלק לשלושה שלבים:
שלב א'- עד כיבוי האור בתא - עימות בין הנאשם לארתור טרם ההודאה. ארתור תוקף את הנאשם מילולית על חוסר אמון של הנאשם בו, על כך שהנאשם רואה בו "טיפש" ועוד ועוד (מ"ט 165/06 (26) החל ממונה מסך 23:08:44).
שלב ב'- אחרי הדלקת האור (ע"י ארתור) ארתור עובר לטקטיקה אחרת- מתקרב לנאשם, מתיישב סמוך אליו ומתחיל לדבר איתו בלחישות (החל ממונה מסך 23:21:05).
שלב ג'- ארתור עובר לשבת על המיטה של הנאשם ומדבר איתו שוב בלחישות (החל ממונה מסך 23:27:00).
אם כן, יש צדק בטענת ב"כ הנאשם והנאשם עצמו ולפיה, הנאשם, "נגרר" אחרי ארתור ומקום בו ארתור מדבר בלחש, או בשקט, גם הנאשם כך. ארתור מדבר בלחש, ארתור עובר למיטתו של הנאשם, ארתור מנסה בתחבולות שונות לחלץ מהנאשם הודאה, לרבות באיום מוסווה ועל כך להלן.
אולם ובעיקר, יש מספר קטעי שיחה שאינם מתיישבים עם ה"תזה" של המאשימה ולפיה, כל ההודאות בלחש, וכל הכפירות בשקט וכדלהלן (מ.ט 165/06 (26)):
23:57:07 – "יהיה מזל אוכיח את חפותי" – בשקט
23:58:32 – "ואני אומר אני לא אשם ואני מוכיח בכל מיני דרכים" – בשקט ובהמשך גם
בשקט "אני ביקשתי שישחזרו לי את הזיכרון, אף אחד לא יתן לי" (23:58:58)
23:59:54 – "אני לא מעורב. אני באמת לא מעורב בשום צורה"- בשקט.
00:08:40 – "אני יודע שלא רצחתי, אני יודע שאני לא אשם" – בשקט
00:14:01 – "אני יודע שלא רצחתי" – בלחש.
00:17:38 – "אני יודע שלא עשיתי את זה" – בלחש.
00:17:49 – "אני לא יודע איך רצחו אותה" – בשקט.