370. כלום, היה צורך באמת שסשה יסביר לנאשם את כיווני ימין ושמאל?! התשובה לכך ברורה! גרסת הנאשם בנקודה זו קריטית, שהרי ברור לכל כי הרוצח יודע היכן נפלה המנוחה בתא ותשובה שגויה של הנאשם בעניין, איננה משרתת את סברת החוקרים כי הנאשם ולא אחר, הוא הרוצח.
371. הנאשם נשאל למספרם ומיקומם של הפצעים בגופה של המנוחה, זאת למרות שכבר אמר לחוקרים עוד קודם כי שיסף את גרונה, ונמלט מהמקום; זאת ותו לא.
"ס: תגיד לי רומן, כמה פצעי סכין גרמת לה? [האם אין בכך משום רמז לכך שנגרם למנוחה יותר מפצע סכין אחד?!]
ר: (חושב)
ס: נו, תנסה לזכור
ר: אחד או שניים... יכול להיות פעמיים.
ס: שניהם באותו מ... שניהם איפה?
ר: בגרון [מצביע על חלקו העליון/הגבוה של הצוואר] וכאן למטה יותר [מצביע על
חלקו התחתון/הנמוך של הצוואר]
ס: אבל שניהם חתכים או שניהם דקירות.
ר: חתכים... אחת מהן... לא, לא. זה חתך [מצביע על חלקו הגבוה של הצוואר] וההוא [מצביע על חלקו הנמוך של הצוואר] כאילו רציתי לדקור, אבל אי אפשר לדקור
ס: לאן? לאן לדקור?
ר: לכאן [מצביע על עצם הבריח מתחת לצוואר] אבל אי אפשר איתו [עם הסכין יפני]
ס: בחזה איפשהו?
ר: לא, לא לחזה. הנה לכאן [מצביע שוב על עצם הבריח מתחת לצוואר]
ש: ולמה דווקא לכאן?
ר: (בכעס) מאיפה אני יודע סשה... אני לא יודע
ס: איזשהם מקומות אחרים?
י: [יורם שואל את סשה] איפה הוא מצביע, פה? [ יורם מצביע על אזור החזה]
ס: לא, לא
...
ר: אולי רציתי לכאן, באזור לב, אבל אני לא יודע, איפה שים [מדגים דקירת סכין], לא יודע איפה.
...
ס: אבל באזור הגרון, אתה אומר, יש שניים, כן?
ר: כן (ושוב יוער, רומן לא אמר שדקר פעמיים בגרון, הוא אמר שדקר/חתך פעם אחת ואחד נוסף שלא הצליח בגרון אלא באזור החזה/עצם הבריח)
ס: תגיד, איזשהם מקומות אחרים בגוף שלה, אתה...
ר: [מניד ראשו לשלילה] יותר לא הכיתי לשום מקום עם הסכין
ס: תזכור, תזכור רומה. אתה מבין שראינו את הגופה?... אנחנו יודעם מה יש עליה [כלום, אין בכך משום רמז עבה או יותר מכך, אמירה ברורה לנאשם, כי ישנם פצעי דקירה נוספים על גופתה של תאיר ז"ל?!].
ס: תזכור
ר: אני לא זוכר... כמה פעמים, מה, אני לא יודע. כמה פעמים אני לא יודע בדיוק" (מ"ט 172/08 (8) חלק 2 מונה 19:34, מונה 36:47 ואילך).
372. סשה לא מצליח, בשלב זה, לחלץ מהנאשם נתונים התואמים את הממצאים על גופת המנוחה, והוא עובר לחקור את הנאשם בנושא אחר- מצב דלת התא לאחר הרצח;
"ס: כשכבר ביצעת את כל זה והילדה כבר נפלה, כשהלכת (משם) משירותי נשים לשל גברים, מה עשית עם הדלת?
ר: שום דבר. אני לא יודע, לא עשיתי שום דבר עם הדלת. יכולתי סתם לסגור אותה קצת.
ס: תזכור, תזכור.
...
ר: ממ, איזו דלת? הכניסה לשירותים [דלת הכניסה למתחם השירותים] או לתא?
ס: בתוך התא
ר: נדמה לי שסגרתי אותה
ס: איך?
ר: בעזרת סכין
ס: איך זה עם סכין?
י: מאיפה סגרת אותה?
...
ר: יש שם מנעול ובתוכו יש חריץ [בחלק החיצוני של הדלת] ואצלי על הסכין היה זה המתכתי ולכן היה לי [מראה סיבוב של סגירת מנעול] מ"ט 172/06(1) חלק 2 עמ' 69/93- 72/93). כזכור, בשחזור טען הנאשם שנעל מבפנים! הסברו לשינוי גרסתו בנדון (הבחין בשחזור כי החריץ של המנעול שחוק ולא ניתן לנעול מבחוץ), הוא הסבר הגיוני, סביר ואף מתחייב לאור דבריו של סשה לנאשם במהלך החקירה הנ"ל;
"ס: תראה, גם אתה צריך לדעת, איך מצאנו אותה. שראינו, באיזה מצב היא הייתה. כן, מצאנו אותה כשהדלת הייתה סגורה/נעולה... אתה מבין, על מה אני מדבר?" (מ"ט 172/06(1) חלק 3 ש' 964- 967 למסמכי התרגום ושוב, ההדגשה בקו שלי ונועדה להראות שהחוקרים הם אלו שמסרו לנאשם את הפרט שהדלת הייתה סגורה/ נעולה – א"ק).