366. החוקרים מבקשים מהנאשם להדגים את המנח שבו עמדו המנוחה והוא ברגעי שיסוף גרונה. הנאשם הדגים, לבקשת החוקרים, פעמים רבות לאורך החקירה, היכן עמד ביחס למנוחה עת שיסף את גרונה, ורק כאשר הוא הדגים את המנחים באופן שהפיס את דעתם של החוקרים, לא נתבקש הוא לחזור ולהדגים שוב;
"ס: אני... אני זה כאילו היא... היא עמדה עם הגב כלפיך או איך?
ר: עם הצד
ס: איך? נו, תעמיד, תעמיד אותי
ר: איכשהו ככה [הנאשם ממקם את סשה כשצד ימין של האחרון פונה אל הנאשם]
ר: לא, חכה, היא עם הצד האחר
ס: נו, תזכור
ר: לא, היא עם הצד האחר הייתה
ס: אז תעמיד אותי איך שזה היה
ר: לדעתי, עם א(חר)" (הנאשם אוחז בזרועו של סשה וממקם אותו כשצד שמאל של סשה פונה אליו) (מ"ט 172/06(1) חלק 2 עמ' 35/93).
367. מיקום הנאשם את סשה כשצד שמאל של סשה פונה אליו, איננו תואם את ממצאי הזירה, ועתה מבקש יורם מהנאשם לעמוד לצורך הדגמה נוספת, והנאשם קם ואומר "אני לא יודע. אני היה ככה. או ככה, או ככה... [הנאשם מפנה את צד ימין וצד שמאל שלו] ... או בצד אחר, אבל... יותר... ככה היא עמדה, ככל הנראה [הנאשם ממקם את יורם כשצדו השמאלי של האחרון מופנה אליו] (מ"ט 172/06(1) חלק 2 עמ' 36/93- 37/93).
החוקרים לא מרפים ופועלים כדי לחלץ מהנאשם מנח התואם את הממצאים כאמור;
"י: בוא, תעמוד עוד פעם, תעמוד רגע (שניהם קמים) תעמוד. זה הדלת של השירותים. זה הדלת. בסדר? [מצביע על דלת חדר החקירות]
ר: כן.
...
י: אני עומד פה. אני רוצה שתעמוד פה... תעמוד. אני עכשיו. אני הילדה בסדר? כן. איפה היא עומדת? זו הדלת של השירותים. צא רגע עוד טיפה. עוד טיפה. איפה? הילדה פה? איפה הילדה?" [יורם נעמד כשצדו הימני מופנה אל הנאשם].
הנאשם מאשר את עמידת יורם וסשה
ר: כן. איפה ככה.
...
ס: תעמיד אותי איך שהיא, ותעמוד בעצמך. איך זה היה?
ר: אפשר אותך?" [הנאשם מעמיד את סשה כשצדו הימני של האחרון מופנה אליו]
(מ"ט 172/06(1) חלק 2 עמ' 86/93).
368. ניסיון המאשימה להתבסס בסיכומיה על הדגמות הנאשם, אשר תאמו את ממצאי הזירה (היינו, העמדת החוקרים כשצדם הימני מופנה אל הנאשם), תוך התעלמות מההדגמות הסותרות לעיל (העמדת החוקרים כשצדם השמאלי מופנה אל הנאשם), הוא בבחינת עצימת עיניים. (ודוק, לטעמי האפשרות המסתברת יותר היא שהמנוחה עמדה בגבה אל הרוצח ולא בפרופיל, בין ימין ובין שמאל).
369. לאחר מיקום הרצח בתוך תא מס' 2 (כאמור באופן וירטואלי שכן ההדגמה היא במשרד החקירות) וביצוע הדגמות חוזרות ונשנות של מנח הנאשם והמנוחה בשלב שיסוף הגרון, מבקשים החוקרים לחלץ מהנאשם פרטים על אודות מנח גופת המנוחה ואופן הגעתה למנח שבו נמצאה;
"ס: לאחר שעשית את זה עם הסכין, מה שתיארת עכשיו... מה קרה עם הילדה? לאן היא? איפה היא? איך היא? לאן היא נקלעה/הגיעה? נפלה? מה קרה איתה?
ר: היא לדעתי נפלה לתא מספר שתיים, איפה שהאסלה.
ס: נפלה איך?
ר: ככה, על הצד
ס: נפלה על הרצפה, על אסלה, נפלה על ה... התמוטטה על הקיר? איך זה קרה?
ר: נקלעה/הגיעה מאחורי/מעבר האסלה
ס: היא נפלה בעצמה או שאתה אותה איכשהו כיוונת?
ר: אני לא דחפתי אותה. בכלל לא דחפתי אותה. אני רק ממ, עם הסכין חתכתי בגרון וזהו.
היא ממ, היא משהו... או שהניפה ידיים. אני התרחקתי ככה והיא נפלה [יוער שוב, כי לאחר השחזור עם אנטולי הסביר הנאשם לאנטולי ואף הדגים עליו, כי הוא זה שדחף את המנוחה].
ס: תאר איך היא נפלה.
ר: היא נפלה.
ס: איך? לאיזה צד? איך היא נפלה?
ר: נפלה... היא ככל הנראה נפלה הנה אסלה, כאילו לצד ימין כאילו עם הצד, נפלה עם
הגב לשם מאחורי/ מעבר השירותים.
ס: לצד ימין... במובן? אם אתה עומד ככה, אתה עומד עם הפנים כלפי השירותים,
ר: לימין
ס: זה צד ימין, זה צד שמאל...
ר: לימין כן, זה לימין.
ס: אז היא נפלה לשם? [מצביע על כיוון ימין] או שנפלה לכאן? [מצביע על כיוון שמאל].
ר: לא, לימין". (מ"ט 172/08 (8) חלק 2 מונה 19:34, מונה 31:50 ואילך).
מכל מקום עד כה הנאשם דווקא מראה נפילה לצד הפוך מזה שבו נמצאה המנוחה. להלן אראה כמובן גם את החלק שבו הנאשם מאשר סוף כל סוף, את כיוון הנפילה "הנכון" של המנוחה, דבר שבא אחרי זמן רב שבו הנאשם מבין, כך לעניות דעתי, שתשובותיו אינן נכונות, ורק כשעונה תשובה נכונה, סשה מתרצה ומניח לו.