ז. מבלי לפגוע חלילה במקצועיותו והגינותו של שור, סבורני כי יכולתו של שור לבחון באופן אובייקטיבי את הממצאים על הג'ינס נפגמה למן תחילת הפרשה ועוד טרם שהוגש כתב אישום נגד הנאשם. אסביר דבריי, אין חולק כי שור קיבל את דיסק תמונות הזירה ביום 7.12.06, את נעלי הסלמנדר של הנאשם ביום 31.12.06 ואת מכנסי המנוחה ביום 1.1.07 (ראה דו"ח ראשוני של שור מיום 3.1.07 וחוות דעתו מיום 1.5.07- ת/386 ו- נ/39). עוד אין חולק, כעולה מיומן הצח"מ שהוגש (נ/128א), כי התקיימה ישיבה במשרדי פרקליטות המדינה ביום 2.1.07 (טרם שהוגש כתב אישום וטרם שנחתם הדו"ח הראשוני של שור), במהלכה צפה שור בשחזור כפי שאישר בחקירתו הנגדית (עמ' 1877 לפרוטוקול). אם כן, מהאמור עולה כי נתיב המנוסה של הנאשם מהתא על פי השחזור וכן תמונות הזירה בהן מצולמת המנוחה כשגופתה שרועה על מכסה האסלה, היו ידועים לשור טרם שנחתמה חוות דעתו הראשונית כאמור. אם כך הוא, לא רק שגרסתו של שור בעדותו, כי צפה בשחזור חודשים מספר לאחר הדגמת הנאשם את דרך יציאתו מהתא, נתבררה כלא מדויקת (אני מניח שחוסר הדיוק בנדון איננו בכוונת מכוון), הרי שגם עמדתו, כי שחזור היציאה מהתא תאם לחלוטין את העקבות שנמצאו על הג'ינס (עמ' 1876 ש' 1- 4), איננה נכונה בלשון המעטה. עקבות 1 ו- 2 אינן פונות אל עבר כיוון הדלת, כפי שהיה מצופה לראות, אם אלה היו תואמות את השחזור. בפועל, העקבות הנ"ל פונות אל הקיר המפריד בין תא 2 לתא 3 ובכך סותרות באופן מוחלט את נתיב הבריחה שהציג הנאשם בשחזור כאמור. עוד אני מסופק כיצד הצליח שור לאתר עקבות נעליים של הנאשם על ג'ינס המנוחה בפרק זמן של פחות מיממה ( בין 1.1.07- המועד שבו הנעליים והג'ינס היו אצלו יחד ל- 2.1.07- מועד הפגישה בפרקליטות המדינה בה נמסר כי נמצאו עקבות נעליים של הנאשם על בגדי המנוחה), כשהוא עצמו העיד, כי לבדיקת השוואה כאמור נדרשות מאות שעות עבודה, כשאין לטעמי בהכנת הטבעת ניסיון מוקדם ל 1.1.07 כדי "לקצץ" את עבודת המומחה ממאות שעות עבודות לכדי שעות עבודות בודדות.
עוד אוסיף, כי המכתב של שור מיום 4/1/07 לעמיתו מאירופה (נ/42) בו ביקש עזרה בדחיפות תוך שהדגיש כי ראיית עקבות הנעל היא היחידה בתיק, מלמדת על מעורבותו האקטיבית בחקירה והיכרותו את היקף חומר החקירה. ברור כי מעורבות כאמור פוגמת ביכולתו של שור להיוותר אובייקטיבי.
זאת ועוד, גם התבטאותו של שור במכתבו לד"ר מריאן שרף (סטטיסטיקאית) מיום 14.1.07 (נ/41) לפיה "טביעות הנ"ל שייכות לרוצח בסבירות גבוהה מאוד", זאת לאחר שציין ברישא של אותו מכתב כי נמצאה התאמה חלקית בין דגם נעלו של הנאשם לעקבה על הג'ינס, מלמדת על כך שהוא גיבש מסקנה בנוגע לזהות הרוצח בשלב מקדמי מאוד, טרם שהוגש כתב אישום נגד הנאשם וחודשים ארוכים לפני שהוגשה חוות דעתו שקבעה התאמה בין העקבות על הג'ינס לנעליו של הנאשם. הסברו של שור בחקירה הנגדית לפיו כינויו את הנאשם "רוצח" במכתב הנ"ל אינה אלא "בחירת מילים לא מוצלחת", מקובל עליי ואולם אין בו כדי לשנות מן האמת הפשוטה והיא, ששור סבר למן ראשית החקירה של הפרשה דנן כי הנאשם הוא הרוצח, כפי שגם אישר בעדותו לפנינו "ההשערה האישית שלי הייתה שהוא רוצח" (עמ' 1896 ש' 1- 6). גם ההתבטאויות של שור בכלי התקשורת השונים בנוגע לנאשם מלמדים על חוסר האובייקטיביות של שור כלפי הנאשם, כפי שהוא אף אישר בעדותו לפנינו באומרו "בראיונות עיתונאיים, אני מודה, יש הרבה אינפורמציה אישית. אם הייתה היום ניגש בחזרה לבדיקת המוצגים מ- א', הייתה אפילו מסכים עם כבודכם. ברגע שמומחה חושב שהוא אשם, יכול להיות שיש לו הטייה, ובזה צריך להילחם". עם זאת, סייג שור את הדברים והבהיר כי למועד הכנת חוות הדעת, לא היה מוטה ונהג באובייקטיביות "אני מעיד בפניכם על בדיקות שנערכו לפני 15 שנה. לא שיניתי דבר בבדיקות, לא החלפתי אפילו שקף בתמונות. זה מה שאמרתי לפני 15 שנה, לא הייתי מוטה אז" (עמ' 1914 לפרוטוקול).