החקירה בבית המשפט ביחס לעקבות 1- 6 – והמסקנות העולות ממנה
417. שור כאמור נחקר ארוכות על ממצאי חוות דעתו.
במסגרת חקירתו הראשית, פרט שור את תהליך העבודה שכרוך בהשוואת טביעות נעליים, וכן הסביר מונחים מקצועיים רלוונטיים בנדון (ראה עמ' 1683- 1684 לפרוטוקול).
418. שור הסביר כי לכל נעל היוצאת מייצור יש מאפיינים על הסוליה (עיגולים, זיגזג, קווים) המכונים "מאפיינים סוגיים". פגמים שנוצרים בנעל כתוצאה משימוש נקראים "מאפיינים אקראיים". סימן אקראי יכול לספק למומחה אינפורמציה רבה המסייעת לצמצום אוכלוסיית הנעליים שמסוגלת להותיר את העקבה. הסימנים הסוגיים מסייעים למומחה במידה מסוימת לצמצם את האוכלוסייה, אך בלעדי הסימנים האקראיים לא ניתן להגיע לצמצום מירבי (עמ' 1685 ש' 24-1 לפרוטוקול).
419. ביחס לעקבות שאותרו על מכנסי תאיר ז"ל, פרט שור כי כל העקבות שנמצאו הן חלקיות, מעוותות, ובחלקן כפולות. שור הדגיש כי העקבות שנמצאו במקרה זה, הן המצב "הכי גרוע" שיכול להיות למומחה השוואת עקבות נעליים, הואיל והעקבות מוטבעות בדם- דם הוא חומר "גרוע מאוד". תכונותיו של הדם מפריעות מאוד להקלטת סימנים ברורים שיש בסוליה (סוגיים ואקראיים). הוא יכול להימרח ולהיספג באותו משטח ולסתום את הדגם כולו. כאשר העקבה הוטבעה על מכנסי הג'ינס (להם יש טקסטורה עצמית), על גוף גלילי רך תוך כדי ניסיון לעלות עליו (רגליה של תאיר ז"ל), נוצרות עקבות מעוותות, כפולות וחלקיות. הסימנים ממוסכים על ידי "רעשי רקע" של דם שנשפך וגם ממוסכים ע"י עצמם מהטעם שעקבות כפולות יכולות לזוז בזווית ונוצר "מיש-מש גדול מאוד של עקבות" (עמ' 1686 ש' 27-9).
שור הוסיף וציין כי "קונטור" הוא קו המתאר היוצר את העקבה.
420. אפנה להלן לחקירתו של שור ביחס לכל אחת משש העקבות שפורטו בחוות דעתו כמפורט לעיל;
421. עקבה 1
אין חולק כי העקבה המובהקת ביותר המשקפת חלק קדמי של סוליית נעל, שמיקומה מתחת ובצמוד לכיס המכנס השמאלי, היא עקבה 1 (L1). (להלן אראה את הגודל הנכון, לשיטתו של שור, של עקבה מס' 1).
שקופית 7 למצגת שור "סופי קצוות מכווץ (ת/396):
ב"כ המאשימה טענה, כי עקבה מס' 1, היא בוודאות עקבת נעל, ולעניין זה, "טוב מראה עיניים", כך מבחינתה, ואפילו, אין צורך לחוות דעת מומחה בעניין. לעניין זה הסתמכה ב"כ המאשימה על אמרותיי שלי במהלך הדיון, בהן אכן אמרתי, כי אני רואה טביעות נעל. ואולם וכמפורט לעיל, לאחר בחינה נוספת ולאחר ששבתי והתבוננתי עשרות פעמים הן במכנסי הג'ינס של המנוחה (אשר ביקשתי כי יעבירו אותם לבית המשפט) ולאחר ששבתי וקראתי את הסבריו של שור לגודל העקבה הנ"ל ולקונטור של העקבה הנ"ל, הרי שנוצר בליבי הספק שמא טעות אופטית הייתה לפניי. אבהיר דבריי, שור הבהיר ואף סימן זאת בקו ורוד או שחור או אדום (ראה בהתאמה עמ' 1726 ש' 12 ועמ' 1692 ש' 29- 31) לאיזה חלק מוטבע ביחס לעקבה מס' 1 הוא מייחס עקבת נעל. עוד קבע שור שקו ההיקף השמאלי (חלק מהקונטור) הנראה כחלק מהעקבה אינו חלק מהעקבה וכן קבע שלא כל מה שנראה כעקבה הוא עקבה, אלא בערך רק כ- 40% ממנו. לפיכך, אם נציב את גודל "העקבה" הנכון, מסתבר שמדובר בצורה כלשהי שבה פסים מועטים, הרחוקה עד מאד מלהיראות כעקבה.
שור העיד, כי פסים אינם נוצרים מאליהם (עמ' 1974 ש' 30- 33, עמ' 1975 ש' 1- 2) ומשכך עניין זה שכנע אותו, כי אכן מדובר בטביעת נעל ואולם, שור לא ידע להסביר כיצד זה נוצרו פסים על הג'ינס אותם פסל כחלק מעקבת נעל, על אף שמדובר בפסים מקבילים עקביים, בדומה לפסים אותם כן סימן כמשתייכים לעקבת נעל. כך לגבי הגזיר- פיסת בד מהג'ינס של המנוחה, נקייה מטביעות, אותה גזר כדי לבצע את ניסוי האלג'ינט, וכך לגבי הפסים שמתחת ומעל לסימן, שלשיטתו, נקבע כטביעת נעל וכפי שיפורט להלן.
משכך אפוא, וחרף דברים שאמרתי לפרוטוקול, איני סבור עתה, כי אכן מדובר מעל ומעבר לכל ספק סביר בטביעת נעל כלל. דומה שבכך צריך היה להסתיים הדיון בחוו"ד של שור שכן אם לגבי הטביעה המשמעותית ביותר נותר בליבי ספק שמא כלל מדובר בטביעת נעל הרי שמכח קל וחומר הספק מתעצם לגבי שאר ה"סימנים" ומקל וחומר שהוא מתעצם לגבי הקביעה כי מדובר בנעלי הנאשם. חרף זאת אראה להלן כי גם אם מדובר בטביעת נעל הרי שוודאי שלא הוכח כי מדובר בטביעת הנעל של הנאשם.
422. בחקירה הנגדית הפנה ב"כ הנאשם את שור למספר אי התאמות בין עקבה 1 לבין סוליית נעליו של הנאשם;
ב"כ הנאשם הפנה לשקופית מס' 8 במצגת של שור, והצביע על כך שהיקף הטבעת נעל הסלמנדר (הקונטור השמאלי בצבע כתום) חורג משמעותית מהיקף העקבה על גבי הג'ינס.
וההסברים של שור:
"העד, מר ירון שור: בקטע התחתון של הקונטור במקום שהוא עושה סטייה פנימה גם לשיטתי זאת חלק מהעקבה על הקונטור ובצד שמאל שלו רואים חמישה פסים דקים שחוצים את הקונטור הכהה, חמישה פסים.
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: הקונטור הכהה לא חלק מהנעל
העד, מר ירון שור: לא, לא, הקונטור נכנס טיפה שמאלה ועליו מוטבעים חמישה פסים... הסברתי, בן אדם דורך מרים טיפה. כשאמרתי שיש תזוזה קלה תזוזה עם חמישה פסים הוטבעו על הקונטור.... אמרתי תזוזה קלה הטבעה כפולה.
...
עו"ד ירום הלוי: ... מה אתה בעצם אומר לנו שאיפה שהקונטור של השקף של הסלמנדר נפרד ממה שאתה קורא לו קונטור על הג'ינס זה כבר לא עקבה, איפה שנפרדים... איפה הקו השחור שהוא נפרד מהשקף אז כבר זה עקבה איפה שנפרדים האם זה הטיעון?
העד, מר ירון שור: זה קו שחור שאני לא יודע מה הוא, אני מתייחס למה שאני מוצא ואומר זה חלק מהעקבה... לא מצאתי לקו השחור שום
קשר לעקבה הזאת.
...
כב' הש' דני צרפתי: מה מביא אותך להגיד יש מקטע שממנו מתחת זה לא קונטור מה מביא אותך חוץ מאי התאמה?
העד, מר ירון שור: אני אמרתי שהעקבה נגמרת פה [מצביע בשקף 8] לפני הכתם השחור הזה, מפה ואילך זאת העקבה שלי, מפה למטה זו לא העקבה שלי, זאת הטענה שלי וזה מה שאני אומר שזאת עקבה.
...
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: האם זה יכול להסתדר עם עקבה של נעל אחרת ולא תזוזות?
...
העד, מר ירון שור: אם זו נעל אחרת יאמר המומחה שלילי זו לא הנעל הזאת"
(עמ' 1944- 1950 לפרוטוקול).
423. שור נמנע מלתת תשובה ישירה לשאלה מדוע לא ניתן להניח, בהנחה שלא היו תזוזות של הנעל על הג'ינס, כי מדובר בנעל אחרת. שור הסתפק באמירה כללית כי הוא מומחה להשוואת טביעות נעליים, ולא סיפק, הסבר סביר בעיני לשלילת האפשרות לאי תזוזות של הנעל, והטבעת העקבה על הג'ינס על ידי נעל אחרת.
424. כאן המקום לשוב ולהדגיש, כי שור לשיטתו שלו, לא היה קובע שמדובר בטביעת נעל, אלמלא מצא התאמה לנעל הסלמנדר, שכן לשיטתו שלו (ואיני מסכים איתו) ללא נעל, לא ניתן לקבוע שמדובר בטביעת נעל. משכך, אפוא, ככל שאקבע שלא מדובר בטביעה אותה הותירה נעל הסלמנדר, הרי שממילא לא יוכל שור לקבוע, לפי הגיונו שלו, שמדובר כלל בטביעת נעל.
425. אוסיף לעניין זה, ושוב כמפורט לעיל, כי כל הקביעה שמדובר בטביעת נעל הסלמנדר וממילא בטביעת נעל, מבוססת על 4 "סימנים" (ראה נספח 2 ונספחים 5-6 לתיק העבודה ת/387) לאמור, חלק קטן מאוד מהיקף הנעל, חלק קטן מאד מעיגול הדריכה הפנימי, מספר פסים ו- 3 פגמים אקראיים. לעניין הפגמים האקראיים, אומר כבר עתה, כי אלו כלל לא הוכחו ובוודאי לא מעל ספק סביר. לעניין עיגול הדריכה ו"הקונטור" מדובר במספר מילימטרים ספורים ובכל הכבוד, לפיהם אי אפשר לקבוע מסמרות. נותרנו עם עניין הפסים, ואכן במבט ראשון וכפי שהבהיר שור, ודומני שגם אני במהלך חקירתו, קשה להניח, כי פסים אלו נוצרו באקראי ואולם שעה ששור אישר שרק כ-40% ממה שנראה כעקבה, היא אכן העקבה, הרי שממילא נפלה טענה זו, שכן גם במקום שבו אין סימני עקבה נוצרו פסים.
426. ב"כ הנאשם הציג בפני שור שקף של נעל הסלמנדר (מתוך מצגת שהכין והוגדרה "תוספות לעקבה 1") ממנו ניתן להיווכח כי הפסים הדקים, לא רק שלא חוצים את ה"קונטור", הם אף נעצרים מעט לפני מגע עם ה"קונטור", בניגוד לגישתו של שור ועל כך ענה שור: "אני מספר על הרמה והורדה של נעל הוא תופס אותי על 3 ממ שזה שני פסים בערך" (עמ' 1960 ש' 8- 9).
427. מתשובותיו של שור אני למד כי הוא מבסס מסקנותיו על השערות בעיקר, לצורך התאמת נעל הסלמנדר לעקבה. ברור הוא, כי השערות כאמור, אינן יכולות לשמש בסיס להרשעת הנאשם, ובאותה מידה השערותיו של עו"ד הלוי לגבי התאמת נעליים אחרות, סבירות לא פחות! אחזור שוב למה שכתבתי לעיל, מתשובותיו המפורטות של שור, כפי שצוטטו לעיל, עולה כי לא כל מה שנראה כעקבת נעל, הוא אכן חלק מעקבת הנעל, שור הסביר זאת מטעמיו שלו, שכן לו כל מה שנראה כעקבה הוא אכן עקבה המשקפת עקבת נעל בגודל מלא, תמצא אי התאמה לנעל הסלמנדר (ברוחב וגם באורך). משכך נאלץ שור לטעון שלא כל מה שנראה כעקבה הוא אכן עקבה, וחלק מהסימנים שנראים שם הם סימנים שלגביהם אין לשור הסבר, ומשכך בהכרח צומצם הסימן הנראה כעקבת נעל לכדי 40% (ראה עמ' 1959 לפרוטוקול). נדמיין אפוא, את הסימן הנ"ל לגודלו האמיתי, כפי שנערך על ידי.
במצב כזה, דומני שקשה לקבוע, בוודאי שלא מעבר לספק סביר שאכן מדובר בעקבת נעל.
לשם השוואה מצורפת גם תמונה של הפסים שנראו על הגזיר (נ/45- המצגת העיקרית של ההגנה) כך שבעובדה שנראים פסים אין בכדי לקבוע שמדובר בטביעת נעל בוודאי שלא מעבר לספק סביר:
תמונה 57 ממצגת ההגנה.
אוסיף ואומר וכאמור לעיל, שגם מתחת לגודל "העקבה" האמיתי, כך לשיטת שור, נוצרו פסים.
428. ב"כ הנאשם הפנה לאי התאמה נוספת- העיגול שמצא שור על העקבה (ראה בתצלום לעיל) מכוסה בדם, זאת למרות שהיה מצופה לראות חלל לבן בתוך העיגול ולא דם.
העד, מר ירון שור: ...אני לא יודע באיזה מקום היה דם ובאיזה מקום לא היה דם, אני בודק באיזה מקום נותרו סימנים ועליהם אני מדבר, השאלות ששואל הסניגור זה למה פה אין יותר דם או למה פה יש יותר מדי דם אלו שאלות שאין לי עליהן תשובה.
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: אדוני הסביר לנו את הלוגיקה אתמול... אם אני רואה שם דם, למה אני רואה שם דם, אתה רואה אין לי הסבר לזה מה אני אעשה עם זה
העד, מר ירו שור: מלכתחילה אני אמרתי אנחנו נוכל להראות חלק מהעקבה, אני לא רואה עקבה אין.
כב' הש' אשר קולה אב"ד: אבל זה סימן שלילי.
העד, מר ירון שור: לא סימן שלילי... כי לא ראיתי באותו מקום, אם אני אראה עיגול במקום שאינו שייך...
כב' הש' דני צרפתי : זה מה שאתה רואה, בתוך העיגול באופן רגיל לא היה צריך להיות כתם כהה.
העד, מר ירון שור: אז זה אומר שהיינו רוצים לראות עקבה שלמה ומלאה.
כב' הש' דני צרפתי: לא, לא מדבר על איך העקבה נראית, בלי קשר למה שרואים אם המיקום של השקף הוא נכון כמשקף סוליה יש מקום כהה במקום שצריך להיות לבן.
העד, מר ירון שור: יש מקומות שבהם יש יותר דם ופחות דם.
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: מה ההסבר לזה?
העד, מר ירון שור: ההסבר כי אתה דורך בדם הנעל יכולה להעלות בתוכה דם בצורות שונות.
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: אבל אם הנעל יכולה להעלות בצורות שונות אז מה הערך של כל זה ריבון העולמים, איך אני יכול לקבוע מסקנה מעל לכל
ספק סביר שזה עקבות הנעל של רומן זדורוב כאשר נעל מעלה אפשרויות שונות איך אני יכול לקבוע.
העד, מר ירון שור: כי במקומות שבהם הדם רואים במידה הנכונה ובכמות הנכונה באותם מקומות.... כל המקומות שבהם אנחנו רואים אנחנו אומרים ראינו, במקומות שלא רואים אומרים לא ראינו.
כב' הש' אשר קולה, אב"ד: למעשה אתה אומר יותר מזה גם כשזה לא מתאים לי אני יכול להסביר את זה בהתנהגות הדם או הלכלוך זה מה שאתה
אומר.
העד, מר ירון שור: כן". (עמ' 1952- 1954 לפרוטוקול).