משכך ואומר זאת בזהירות הראויה, דומה שחברתי ואפילו לשיטתה שלה, מבקשת להרשיע מחמת הספק וזאת כידוע לא ייעשה.
חברתי מתייחסת לשקריו של הנאשם גם במהלך עדותו לפנינו בהליך הנוכחי.
כפי שפירטתי בחוות דעתי, אכן לנאשם היו אמירות שקריות ואולם דווקא נוכח העובדה שהייתה לו אפשרות, כך כדברי חברתי, ל"מקצה שיפורים" והנאשם לא ניצל זאת, מעיד הדבר על חוסר תחכומו.
יתר על כן, לו היה הנאשם מבצע אכן "מקצה שיפורים מפואר" (כלשון חברתי), כלום אז לא הייתה חברתי באה עמו חשבון על שקריו כי רבים?
חברתי סוקרת את אופן ניהול משפט חוזר ואת העובדה כי משפט חוזר מתחיל מחדש. אולם חברתי, לא שתה ליבה לקביעתו הנוספת של כב' השופט ברק (כתוארו אז) אותה ציטטה מתוך עניין קוזלי ולפיה "יש להיזהר מקביעת ממצאים...שיהיה בהם משום העמדת עובדות וקביעות עוד בטרם ובפתח ההליך. יש לוודא כי ספקות הקיימים באשר להליכים שהיו בעבר, לא יקראו במשפט החוזר כספק באשמה או בקביעה אחרת לעניין חפותם של המבקשים...יש למנוע מצב שבו דחיית טענה בהליך לפניי (לפני כב' השופט ברק, שם בהחלטה על משפט חוזר –א"ק) תעמוד לרועץ במשפט החוזר כקביעה לעניין אשמתם הלכאורית של המבקשים".
חברתי ממשיכה בכך, שראיתי באמירת כב' השופט מלצר משום הנחייה מחייבת. לא כך הוא כמובן. את כל הראיות בחנתי מתחילתן, הדיאלוג כפי שציטטה חברתי ושוב מתוך עניין קוזלי, "התקיים ביני לבין חומר הראיות שבתיק", אלא שלא ניתן היה להתעלם מעצם ההחלטה על המשפט החוזר ומהסוגיות החדשות שהיוו את ליבת ההחלטה. משכך את חוו"ד פתחתי בבחינת אותן סוגיות חדשות ושעה שמסקנותיי לעניין סוגיות אלו היו ברורות, הרי שאז ורק אז, שבתי ובחנתי בעין בוחנת את כלל הראיות שבתיק. דיאלוג זה שהתקיים בין כלל הראיות בתיק לבין מצפוני כבן אדם וכשופט, חייב אותי להגיע למסקנה שאשמתו של הנאשם, לא הוכחה, ובוודאי שלא ברמת ההוכחה הדרושה בהליך פלילי.
חברתי שבה ומתארת את כל מכלול חקירותיו של הנאשם עובר ל"התוודותו" בפני ארתור, ולטעמה, לבד מתחבולה אחת לעניין כתם הדם על הכבל, לא השתמשו החוקרים בתחבולות נוספות.
כפי שפירטתי ארוכות בחוות דעתי וכך גם פורט בחוות דעתו של חברי כב' השופט ד. צרפתי, לא כך היו פני הדברים. החוקרים הטיחו בנאשם פעם אחר פעם, שנמצאו סימנים ביולוגיים שלו בזירה, שזיהו אותו בקומה השנייה, שג'נח אינו מאשר את גרסתו (דבר שהתברר כזכור כלא נכון) ושהפוליגרף קבע שהוא הרוצח, (ראה חקירה מיום 12.12.06 מ"ט 160/06 חלק 1 מתוך 4) ושם בקובץ מסמכי התרגום (עמ' 2/101 שורות 50-49), החוקר יוסי זמואלסון (להלן גם "יוסי") מטיח בנאשם "פוליגרף אומר שזה הכל אתה, שאתה רצחת".
כפי שפירטתי, ממצאי הפוליגרף לא הונחו לפנינו, ואיני יכול לדעת אל נכון, מה היה בהם ומה לא היה בהם, אבל עיקרם של דברים, כך כעולה מהחקירה ב- 12.12 (מ"ט 160/06 חלק 1 מתוך 4 עמ' 80/101 - 84/101) שבשאלה האם רצח את המנוחה "יצא" הנאשם אומר אמת, ובשאלת מעורבותו ברצח לא נמצאו אותות האמת, ומשכך אפוא, הקביעה כי פוליגרף קבע, ש"יצא שאתה רצחת" – אינה נכונה.