"נקפוץ" לרגע קל להתוודות ב- 18.12 ונראה בדיוק את אותם ביטויים שבהם הנאשם השתמש ולא פלא הוא שגם הנאשם עושה שני צעדים - "אחת-שתיים" ו"בום" ועוד קודם לכן מסביר זה שלוש דקות! הנאשם גם חוזר, ב- 18.12, על המושג "רף נתלש...".
ועוד ראה בהמשך ביום 15.12:
(שעת התחלה 00:37:56 שעת סיום 00:38:39 - שורות 1276 – 1298).
א: אומרים שאני אכן חיסלתי. "
א: נכון?
א: אחר כך אומרים לי – אונס.
א: באת אתמול – פיזדץ (חבל"ז).
א: אתה אפילו,
א: בלאט, כולך לא עצמך, נו, על הזין את זה, זהו,
א: אבל אבל לא אונס.
ר: בגלל שנתנו לי להבין שאונס.
א: אתה אתמול הפתעת אותי.
א: בלאט, ואם זה איזשהו זה היה , בלאט?
א: אתה אתמול לי. . . אני זין איך נגנבתי, כשאמרת לי את זה.
ר:בבית ("בתא" בסלנג) כאילו מושתל (מדובב) ?
א: כן, בלאט.
ר: ייתכן.
א: הרי בגלל זה, אני אתמול הייתי . . מה אתה עושה, בלאט?
א: אתה דפוק, בלאט.
א: "אני לוקח כל, בלאט, אבל לא אונס." אתה זין איך נגנבת?
א: רציתי אתמול לקחת אותה הצידה ולהגיד: "אתה, תסתום את הפה,
בלאט,".
הנה כי כן, ארתור מטיף לנאשם מוסר על כך שביום האתמול (14.12) ובנוכחות יבגני, אמר הנאשם "אני לוקח הכל, בלאט אבל לא אונס" ובמילים אחרות ארתור רומז לו, אם לא למעלה מזה, כמעט הסגרת את עצמך, תוך שהוא רומז לו שיבגני הוא מדובב מושתל. בכך הסבר ברור לאמירתו המאוחרת של הנאשם, כך ב- 18.12, "אני עשיתי טעות פלטתי רק לא אונס" - חברתי נתלית במשפט זה להוכחת אשמו של הנאשם, אלא שמשפט זה ולפיו הנאשם "פלט רק לא אונס", לא נאמר בכל החקירות שעד ה- 18.12 הפעם הראשונה שמשפט זה נאמר הייתה בחקירה מיום 21.12, וכיצד זה אפוא ידע הנאשם לנבא מה יגיד ב- 21.12? אין זאת אלא, כי הנאשם מכוון דבריו לאותן שיחות ב- 14.12 ו- 15.12 עת בה ארתור כלשונו "נגנב" מזה שנאשם כמעט והסגיר עצמו.
ג. חברתי קובעת כך בסעיף 95 לחוות דעתה, כי את "חומרי הגלם" כלשונה, ששימשו לבניית "סיפור האפקט", הביא הנאשם עצמו וביוזמתו. אני כאמור, סבור אחרת ולטעמי, הגם שהנאשם מסר פרטים כאלו ואחרים, הרי שהדבר היה תחילה במסגרת "שיח-משולש" בינו לבין שני המדובבים ואח"כ במהלך שיח בינו לבין ארתור, שבסופו ארתור פיתח, שכלל ושכנע את הנאשם בגירסת האפקט.
ד. בסעיף 98 לחוות-דעתה שבה חברתי וקובעת "הנה כי כן... ארתור דווקא המליץ לנאשם לא להודות אם לא עשה את המעשה...." לטעמי אכן וכאמור, ברור שהמדובב אמר, פעם אחר פעם, "אל תודה במה שלא עשית", אבל ברור גם מהצד השני, שהנאשם הציע פעם אחר פעם, להודות כדי להקל בעונש, ושוב לא אלאה מלהפנות לשלל אמרותיו של ארתור כך ב- 15.12.