344. למותר לציין, כי תשובות אלו של הנאשם אינן מסבירות את אמירת הנאשם לארתור במהלך ההתוודות, אשר קדמה להודאה מיום 19.12.06, כי סבר שגופת המנוחה לא תתגלה באותו יום. הן גם אינן מסבירות את ההדגמה שביצע במסגרת ההתוודות, בה תאר את נפילת המנוחה לפנים התא. הנאשם נשאל על הדברים, אולם גם בהקשר זה לא ידע למסור תשובה המניחה את הדעת, תוך שחזר על טענתו כי ניסה לרצות את ארתור או כי פעל על פי ההיגיון:
"אמרתי, אני לא זוכר איך אנחנו הגענו. הוא שאל, אולי לא פחדת שב, ואני אמרתי לו, כאילו התנגדתי כמו רוצח כי רציתי לרצות אותו. יכול להיות, אני לא יכול להגיד בוודאות איך זה קרה ואיך זה הגיע לשמה אבל זה שהיה ילדה בתוך התא, אני לא ידעתי את זה עד איזה שלב כי אמרו לי ואם חיפשו אותו, בטוח שהיה באיזה מקום שלא ראו אותה ואולי בגלל זה אמרתי, יכול להיות כי אני לא ידעתי מה היה ואיפה היה. כי חיפשו אותה משעה שתיים משהו כזה, עד שעה שבע או שמונה, משהו כזה. חיפשו, זה לא אומרת שכמו שרוצח בא, הרג בן אדם במקום שכולם ראו." (עדות הנאשם, עמ' 3709, ש' 3-23 לפרוטוקול).
345. יתירה מכך, כעולה מעדות ג'נח, הגם שידע על מותה של המנוחה עוד לפני שיחת הטלפון עם הנאשם ביום הרצח, ועל העובדה שנמצאה בשירותים (עדותו עמ' 1112 ש' 17), הרי שלדבריו הוא לא מסר מידע זה לנאשם. מנגד, כעולה מהודעתה של אולגה, אשתו של הנאשם, אשר הוגשה בהסכמה (ת248/ב), מסר לה הנאשם לאחר שיחתו עם ג'נח, כי "ילדה נפלה מאסלה בשירותים". הנה אם כן, עוד ביום הרצח ידע הנאשם לספר לאשתו כי הרצח התרחש בתוך תא, שכן מטבע הדברים, רק בתוך תא ניתן "ליפול מאסלה". זאת, חרף העובדה כי מידע זה לא נמסר לו ע"י ג'נח.
346. אני ערה כמובן לכך, שסוגיית ידיעתו של ג'נח את העובדה שהמנוחה נמצאה טרם שיחתו עם הנאשם, הייתה סוגיה עיקרית שבמחלוקת. עם זאת, ספק אם היא רלוונטית כאן. שכן, במסגרת ההליך הקודם טען הנאשם בתוקף שג'נח לא מסר לו דבר לגבי נפילת המנוחה בשירותים או באסלה: "אני כבר הסברתי, אני אמרתי שחשבתי שראובן אמר לי ככה, אבל ראובן לא נתן לי פרטים כאלה" (ת/453 עמ' 1169 ש' 25-26) "...אני אמרתי שראובן לא אמר לי לא לגבי שירותים ולא לגבי אסלה" (ת/453 עמ' 1170, ש' 20).
והנה, במסגרת ההליך הנוכחי, שוב שינה הנאשם את גרסתו, כאשר הפעם טען כי ג'נח הוא שאמר את המילים "שירותים" ו"אסלה": "... אני קיבלתי מג'נאח שילדה נפלה באסלה בשירותים, זה אני שמעתי מג'נאח במילים האלה, אני חזרתי לאישה" (עדות הנאשם, עמ' 3537, ש' 22-23 לפרוטוקול).
347. שוב מסתבך הנאשם בגרסאותיו. לא זו בלבד שגרסה זו שלו הינה גרסה כבושה אשר עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתו בהליך הקודם, היא אף סותרת את גרסתו המתוקנת בהליך דנן, לפיה טרם קיבל מידע זה מהחוקרים ביום 19.12.06, כלל לא ידע שהרצח בוצע בתוך התא, ועד אז סבר כי המנוחה נרצחה דווקא במתחם השירותים.
348. מכל מקום, גם אילו הייתי מקבלת את הטענה כי עצם ידיעת הנאשם שהרצח התרחש בתוך תא שירותים כלשהו אינה מהווה פרט מוכמן בעל משקל גבוה, אין בכך כדי להסביר כיצד ידע הנאשם לנקוב מיוזמתו דווקא בתא השני, כזה אשר בסמיכות אליו עמדה המנוחה (ועל פי גרסתו אף פתחה/החזיקה את דלת התא) ובהמשך נכנסה אליו.
349. הנאשם התבקש להבהיר כיצד היה מודע לפרט זה, אולם תשובתו בעניין השתנתה תדיר וסופו של יום לא נתנה כל מענה מספק. תחילה, במהלך חקירתו מיום 26.12.06 (לאחר שחזר בו מההודאה), הנאשם טען כי ניחש את מספר התא, וזאת על פי ההיגיון לפיו "בגלל שאם תעמוד ליד של גברים ותסתכל, ילדים הולכים לשני ולשלישי. אף אחד לא הולך לא לראשון ולא לרביעי". (מ"ט 123/06, חלק 1, עמ' 35/93). בהמשך, כאשר התבקש להבהיר מדוע, אם כן, בחר בתא מספר 2 ולא בתא מספר 3, טען כי הבין זאת מעיניו של סשה. (שם בעמ' 78/93).
350. מנגד, במסגרת עדותו בהליך הראשון, הנאשם טען תחילה כי פרט זה נמסר לו על ידי החוקרים, לאחר שסיפר להם שהמנוחה הייתה בקרבת התא השני (ת/453 עמ' 1023 לפרוטוקול). אולם, בהמשך עדותו, שב וטען כי הבחירה בתא מספר 2 הייתה "ניחוש", לאחריו קיבל אישור לדברים מהחוקרים וגילה שניחש נכון (שם, עמ' 1131 לפרוטוקול).
351. בהליך הנוכחי, שוב השתנו ההסברים שנתן הנאשם. כעת נטען על ידו, לראשונה, כי ידע להפנות לתא מספר 2 בעקבות כתבת טלוויזיה אליה נחשף, "שם היה תמונות של הדלת הזאת שלה אמרו שפה יש רצח ומצלמה ממשיכה שם היה תא מספר 2 פתוח והבנתי שזה המקום איפה היה רצח ובגלל זה נכנסתי לשם." (עדות הנאשם, עמ' 2915, ש' 21-23 לפרוטוקול). לאחר מכן הוסיף, שכאשר נכנס לחדר השירותים בשחזור, ראה כי דלת תא 2 פתוחה ונזכר כי בחקירה שקדמה לשחזור החוקרים "רמזו" לו שהמנוחה הייתה באזור תא מספר 2, ולכן במהלך השחזור מסר לאנטולי שהמנוחה הייתה ליד תא 2 (שם, עמ' 2916, ש' 6-20 לפרוטוקול). עם זאת, מיד לאחר מכן, שב הנאשם להסבר כי ידע למקם את המנוחה באזור תא 2 מטעמים של היגיון ולוגיקה:
"ש: שאמרת לחוקרים עוד בחקירה לפני השחזור ב- 19/12 שאמרת ליד תא 1 ו- 2 או בין 1 ו- 2 אתה יודע להסביר למה אמרת את זה?
ת : אני לא ידעתי איפה הייתה הילדה, איך אומרים, ניסיתי.
ש : למה בחרת דווקא בין 1 ל- 2?
ת : נו בלוגיקה שלי אם בן אדם בורח מרוצח אז הוא מנסה להיכנס כמה שיותר מהר הוא לא רץ עד הסוף אז הוא 1 או 2 נכנס ככה אני חושב." (עדות הנאשם, עמ' 2916, ש' 22-27 לפרוטוקול).
בהמשך, הנאשם טען כי מי שמסר לו כי הרצח היה בתא מספר 2 הוא סשה (עמ' 3439 לפרוטוקול).
352. את ההסברים האלו של הנאשם לא ניתן לקבל ולו בדוחק. כפי שכבר ציינתי, הנאשם הוא הראשון שנקב בתא מספר 2 כאשר נשאל על מיקומה של המנוחה, ועשה זאת לאחר שציין כי זו פתחה או החזיקה את דלת התא. גם אם הנאשם לא מיקם באופן ברור את המנוחה בתוך התא, הרי שהתיאור שמסר לחוקרים, יחד עם הדברים שמסר והדגים קודם לכן לארתור במסגרת ההתוודות, בהחלט מלמדים כי הנאשם ידע להצביע על תא מספר 2 כמקום בו התרחש הרצח. בשים לב לאמור, איני יכולה להסכים עם קביעת חברי לפיה "את העובדה שמדובר בתא 2 למד הנאשם מסשה", ומדובר, לדעתי, בפרט מוכמן רב חשיבות אשר היה בידיעתו של הנאשם.
353. בנוסף, לא מצאתי לתת אמון בגרסת הנאשם אודות הלוגיקה שמאחורי ההסבר - כאילו אדם הבורח מרוצח ימהר להיכנס לאחד התאים הראשונים. למותר לציין, כי מלבד העובדה שהסבר זה מהווה "גרסה כבושה", שהושמעה לראשונה בעדות הנאשם בהליך זה, הרי שהסבר "לוגי" זה סותר את ההסבר ה"לוגי" הקודם אותו העלה הנאשם (לפיו אנשים משתמשים רק בתאים 2 ו-3). אף לגופו נראה הסבר זה כהסבר מופרך, שכן גם לשיטתו זו, מדוע בחר הנאשם לדייק ולמקם את המנוחה בעת השחזור דווקא ליד תא מספר 2 ולא ליד תא מספר 1, הקרוב יותר לדלת הכניסה?