385. בפרק העוסק בהתוודות, הפניתי לאי ההסכמה ביני ובין חברי לעניין מספר הנפות הסכין שהדגים הנאשם במסגרת שיחת ההתוודות. בעוד חברי סבור כי הנאשם הדגים על ארתור הנפה אחת, עליה פשוט חזר פעמיים, הרי להתרשמותי, מצפיה בתיעוד ההתוודות ברור דווקא כי הנאשם הדגים שתי הנפות סכין, אותן ביצע בצמידות, ללא כל קשר לעובדה שארתור התחיל בתנועה על מנת לצאת מהתא.
386. בנוסף, וכפי שהבהרתי בפרק הרלוונטי, חיזוק ממשי למסקנה לפיה הנאשם הדגים שתי הנפות סכין לכיוון הצוואר, ניתן למצוא בעובדה שזמן קצר לפני שהנאשם וארתור קמים לצורך ביצוע ההדגמה, ובעת שהנאשם מסביר לארתור שלצורך הריגה צריך לתת "מכה חזקה כלפי חוץ ("נאוטמאש")", הוא מדגים בידו שתי תנועות שיסוף לרוחב הצוואר. כן הפניתי לתיעוד התבטאויותיו קודם לכן בתא, וכן לתשובתו בהודאה לשאלה המפורשת "אבל באזור הגרון, אתה אומר, יש שניים, כן?", והשיב מפורשות "כן" (מ"ט 172/06 (1), חלק 1, עמ' 62-63/93). עם זאת, אציין, שבמהלך החקירה טען הנאשם מספר פעמים כי ניסיונו השני לפגוע בצוואר נתקל בידה המורמת של המנוחה, אשר ניסתה להתגונן, ופגע באזור עצם הבריח.
387. גם בשחזור חזר הנאשם על ההדגמה, לפיה פגע תחילה בצווארה של המנוחה ("הבאתי לה מכה בגרון. אני לא זוכר, עמוק, לא עמוק"), ותיאר שבמהלך ההנפה הבאה היא הרימה את ידה הימנית, בתנועת התגוננות, ואז פגע גם בידה ובחזה. מכל מקום, כשנשאל על מספר הפעמים בהם דקר את המנוחה, השיב הנאשם: "אני לא יודע, פעמיים, שלוש פעמים, ארבע, אני.. לא זוכר", וכן: " שלוש פעמים... ארבע פעמים היכיתי, נראה לי.. הילדה התחילה להתכופף.". גם לאחר סיום השחזור בבית הספר, ובמסגרת שאלות ההבהרה בפני אנטולי, עת נשאל האם הוא זוכר את מספר התקיפות שביצע באמצעות הסכין, השיב הנאשם: "היה.. ארבע פעמים, ככה. ככל הנראה ארבע פעמים. אני לא יכול להגיד במדויק. אבל.. שלוש פעמים הבאתי מכה זה בטוח". הנאשם נשאל כמה פעמים פגע בגרונה של המנוחה והשיב: "פעם או פעמיים".
388. במסגרת ההליך הקודם התבקש הנאשם להבהיר כיצד ידע לספר על שני חתכים באזור הצוואר, והשיב: "אני לא זוכר בדיוק, אבל כמה שזכור לי דיברתי על חתך אחד בגרון, נדמה לי שאחרי זה אמרו לי שהיו שני חתכים בגרון ואני הסכמתי לזה, ואחרי זה אני הפעלתי את המחשבה הלוגית" (ת/453 עמ' 1134, ש' 9-10). בעדותו בפנינו, הנאשם שינה את גרסתו, והפעם טען כי ביצע בפני ארתור הנפת סכין אחת עליה חזר פעמיים, הן כאשר ישבו על המיטה והן במהלך ההדגמה שערך ("היה פעם אחת הוא שואל ואני עוד פעם חוזר"- עדות הנאשם, עמ' 3315 לפרוטוקול). כאמור, לאחר צפייה מדוקדקת בתיעוד, איני רואה לקבל גרסה זו, שכן ברור שהנאשם הדגים שתי תנועות שיסוף עוקבות לכיוון הצוואר, יותר מפעם אחת. כמו כן, אין בה הסבר לאמירותיו ב"דיונים התאורטיים" לגבי אופן ביצוע הרצח, כגון ביום 14.12.06 וביום 15.12.06 (לעיל).
389. אם כן, ידיעת הנאשם כי למנוחה נגרמו לפחות שני חתכים בצווארה, כפי שמסר לארתור עוד ביום 14.12.06, כפי שחזר ואמר פעמים נוספות בתא, כפי שהראה במהלך ההתוודות, הן כאשר ישב על המיטה והן במהלך ההדגמה היזומה שערך מול ארתור, וכפי שמסר באופן כללי יותר בהמשך, במסגרת ההודאה והשחזור, מהווה פרט מוכמן. עם זאת, נוכח הגרסאות השונות אשר נסקרו לעיל, וכן ההדגמה בשחזור, איני סבורה כי יש לו משקל גבוה.