495. אלא שכפי שניתן לראות בבירור, לחוקרים ולארתור הבהיר הנאשם במפורש כי החל לחוש מועקה כבר ביום רביעי - יום הרצח - ולא למחרת. הנאשם התבקש לתת הסבר לדברים, אולם כהרגלו, הסתבך בשקרים, ובסופו של דבר לא נתן הסבר אמין ומניח את הדעת לדברים. כך, כאשר עומת עם הדברים הברורים שאמר לחוקרים, לפיהם "אני בכלל לא ישנתי בליל רביעי לחמישי...", ניסה הנאשם לטעון כי "אני עכשיו מסביר לחוקרים על הלילה במעצר, כמה שאני הבנתי" (שם, עמ' 3533 לפרוטוקול). אלא שהסבר זה של הנאשם אין לקבל, שעה שאת המשפט שאמר לחוקרים מסר ביום 13.12.06- יום רביעי בשבוע, לאחר שבילה את הלילה הראשון במעצר (ליל יום שלישי).
496. גם כאשר התבקש להסביר את הדברים שמסר לארתור ביום 18.12.06, לא עלה בידיו של הנאשם לספק הסבר סביר:
"האמת אני לא, אולי אני אמרתי משהו, אני לא יכול להבין בדיוק למה אמרתי, אבל כמה שאני שמעתי בהתחלה אני אמרתי, רציתי קודם כל סקס כי לא היה חודש וחצי. ואחר כך שיניתי את זה. קשה להסביר עכשיו למה, מה היה באותו רגע כי היה בלגן הכול, הכול בראש אחד. איך אומרים סלט היה." (שם, עמ' 3539 לפרוטוקול).
497. מכל מקום וגם לגופם של דברים, הנאשם לא הצליח לתת הסבר למצב הנפשי אותו תיאר. במסגרת חקירתו הנגדית, נשאל הנאשם תחילה האם הידיעה על מות המנוחה הפריע לתפקוד שלו, לישון בלילה ולהתנהל ביום, והשיב: "לא, כבוד השופט, אני פשוט, אני השתתפתי בצערם של ההורים. רק יותר מזה, רק את זה, לא יותר מזה." (שם, עמ' 3523 לפרוטוקול). גם בהמשך, לאחר שהוצגו בפניו האמירות שמסר בעניין מצבו הנפשי, טען הנאשם: "היה לי מאוד עצוב, עצוב זה לא מוטרד" (שם, עמ' 3535 לפרוטוקול).
בתשובה סתמית זו של הנאשם אין אפשרות לתת אמון, שעה שהיא סותרת חזיתית את הדברים שמסר לחוקרים ולארתור אודות המועקה הקשה שחש בלילה שלאחר הרצח, אשר גרמה לכך שלא יכול היה לישון, ראה "חושך בעיניים", הרגיש "דייסה בראש", סירב לקיים יחסי אישות עם אשתו וחשש מאוד כי יתושאל לעניין האירוע בבית הספר.
498. סוף דבר, המועקה הקשה שחש הנאשם כבר מערב הרצח, כפי שתיאר בעצמו ומיוזמתו לגורמים שונים, ובהתאם לעדות אשתו כי באופן חריג הקדים ללכת לישון, מהווה "התנהגות מפלילה" מצד הנאשם, אשר לא הצליח לספק לה הסבר מניח את הדעת.
התנהלות הנאשם מול ג'נח ואשתו
499. על פי גרסת הנאשם, בשיחת הטלפון שערך עם ג'נח בערב בו התרחש הרצח, הוא התקשה להבין מה בדיוק אירע בבית הספר, למעט ההבנה שהייתה בעיה כלשהי עם ילדה שנפלה בשירותים או באסלה. גרסה זו נותרה בעינה עוד פרק זמן ארוך לאחר מכן, כפי שעולה, למשל, מדבריו בראיון בערוץ 11 בשנת 2015, שם תיאר: "הוא התחיל לספר אבל סיפר בעברית, אני העברית שלי על הפנים היה, הבנתי רק מהשיחה שלו שהיה איזה בעיה עם ילדה בשירותים." (ת/464). בהתאם, על פי גרסת הנאשם כאמור, רק למחרת, כשהגיע לבית הספר על מנת לאסוף את כליו, נודע לו לראשונה על הרצח.
500. על פי גרסת הנאשם עצמו, בשל הקושי שלו להבין מג'נח מה התרחש בבית הספר, ביקש ממנו האחרון לשוחח עם אולגה, על מנת להסביר לה בעברית מה אירע. עם זאת, הנאשם סרב לכך, ואף שיקר לג'נח עת מסר לו כי אשתו ישנה. לעניין זה מסר הנאשם בחקירתו מיום 12.12.06: "הוא אמר "תקרא לאישה." אמרתי שהיא ישנה. והיא האכילה את הקטנטן, היא לא ישנה." (מ"ט 160/06, חלק 2, עמ' 89/98). ובהמשך, בחקירה מיום 16.12.06: "הוא אומר: "תן לי את אשתך, אסביר לה, מה קרה."... אמרתי שהיא ישנה, אבל היא האכילה את הקטן" (מ"ט 166/06, חלק 1, עמ' 11/59).
501. התנהלות זאת של הנאשם, עת מנע מג'נח לשוחח עם אולגה ולהסביר לה מה התרחש בבית הספר, מהווה אף היא התנהלות מחשידה ומפלילה מצד הנאשם. מדוע שיימנע ממעסיקו העתידי לשוחח עם רעייתו כפי שביקש? במיוחד אמורים הדברים נוכח טענתו האחרת של הנאשם, לפיה לא ישן טוב באותו לילה כי חשש שמה שקרה לילדה יקושר אליו או אל עבודתו. במילים אחרות, הנאשם גילה דאגה מדבר מה שנמנע במכוון מלשמוע את פרטיו.