בניהול ההליכים המשפטיים לפנינו כמו גם בהכרעת דין זו, התמסרנו והקדשנו, שלושת חברי ההרכב, את מיטב שעותינו ומחשבותינו, זאת בחרדת קודש ובזהירות. פרשת הירצחה של הילדה תאיר ראדה ז"ל, מושא הליכים אלו, ליוותה אותנו יום יום, בקומנו, בשוכבנו ובמיטתנו, ללא הרף.
במחלוקת אשר נפלה בין חבריי, בחוות דעתם החלוקות והקוטביות יש להוסיף; חברי בחוות דעתו לזכות את הנאשם, אל מול חברתי, השופטת תמר ניסים שי בחוות דעתה להרשיע את הנאשם, דעתי הנחרצת היא כדעת חברי סגן הנשיאה אשר קולה, לפיה מן הדין לזכות את הנאשם.
א. כללי
1. מהנימוקים שאפרט בחוות דעתי, נוכחתי לאחר בחינה מעמיקה ושקילה יסודית, כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת אשמת הנאשם, כשהתוצאה המתחייבת מהאמור הינה זיכויו של הנאשם – רומן זדורוב.
2. הראיות החיצוניות שעמדו לבחינתנו, מתיישבות עם גרסת הנאשם כי לא היה מעורב ברצח המנוחה.
3. סופו של יום, הראיה המרכזית ולמעשה היחידה, העומדת לחובת הנאשם היא הודאתו- על שלושת רבדיה- לפני המדובב - ארתור (להלן:" ארתור" או "המדובב"), לפני החוקרים ובשחזור. רבדים אלו במאוחד הוגדרו כהודאת הנאשם.
על פי התרשמותי ומיטב שיפוטי, לאחר הערכה מקיפה ונוקבת, אינני יכול לקבוע כי הודאתו של הנאשם הינה הודאת אמת. על פי הערכתי המקצועית, מסתבר לא פחות, אם לא יותר, כי לפנינו הודאת שווא.
4. הוכח לפניי וכפי שאפרט בהמשך, כי התוודותו של הנאשם לפני ארתור, הנחזית לכאורה אותנטית, הינה רובה ככולה, דקלום למעשה של תרחיש רצח של ילדה במצב אפקט וכפי שהציג אותם לפני הנאשם לא אחר מארתור המדובב, במהלך שיחותיהם בתא המעצר וזאת עוד ימים קודם לאותה הודאה מיום 18.12.06.
5. מבדיקתי עולה כי בכל רובד של הודאת הנאשם עולים קשיים ועננות של ספק מכרסמים בה.
הדברים נכונים עת בוחנים את אותות האמת בכל רובד בפני עצמו וכך גם בהשוואה לרבדים הנוספים של ההודאה.
בחינת ההודאה על רקע השתלשלות האירועים שהביאו למסירתה, הפגיעות הממשיות בזכויות הנאשם והמניע האפשרי למסירתה, פוגעים אף הם מהותית במשקל ההודאה.
6. על פי המבחן הפנימי לאורו יש לבחון את ההודאה, עולות תמיהות ממשיות וקשיים.
ההודאה על כל רבדיה, אינה כוללת כל נתון או עובדה היכולים ללמד כי מוסר ההודאה ידע פרטים מוכמנים, באופן המחזק את משקל ואותנטיות ההודאה. יתרה מזאת, הנאשם בהודאתו מסר פרטים שהם בבחינת פרטים סותרים, אל מול מארג הראיות שהוכח.
כמו כן, הנאשם לא ידע פרטים מתחייבים והמצופים ממי שאכן ביצע את הרצח.
הנאשם למעשה וכאמור רק דקלם תרחיש, שהציע לו ארתור ימים קודם.
7. מהנאשם התרשמתי, דרך צפייה מעמיקה, חוזרת ונשנית, ארוכת שעות, לאורך כלל חקירותיו, הילוכו ודבריו בתא המעצר, כפי שאלו תועדו בקול ובחזות, על פני שעות וימים, לרבות בהקשר לדינמיקה המורכבת בינו לחוקריו ובינו למדובבים.
את הנאשם גם בחנתי וחקרתי, באופן בלתי אמצעי, כל ימי ניהול משפטו, במהלך עדותו וחקירותיו בבית המשפט ובדרך התנהלותו באולם בית המשפט.
8. מהצפייה והבחינה כמפורט, לא התרשמתי, כי הנאשם אינו ראוי לאמון ביחס לעיקרי טיעוניו וגרסתו, כטענת המאשימה וכעמדת חברתי. גרסת הנאשם לפיה מסר הודאת שווא לפני חוקריו ולפני ארתור, הינה על פי הערכתי, בעלת משקל ממשי.
9. מאפייני אישיותו והתנהלותו של הנאשם שלפני, עד כמה שיכולותי, הבנתי והערכתי כשופט בשר ודם משגת, אינם מתיישבים עם קווי האישיות אותם מבקשות חברתי והמאשימה לשרטט ולפיהם - לפנינו רוצח אכזר, אשר הצליח בתחבולות ולשיטת המאשימה – בתחכום רב, לכסות על מעשיו.
10. ככלל ובנסיבות ענייננו בפרט, חובה הייתה על המאשימה להציג, כחלק מבחינת משקל ההודאה ואמיתותה, על פי המבחן החיצוני הנקוט במשפטנו, גם תמיכות אובייקטיביות להודאה. מעבר לאמור התחייבו לצד ההודאה, כי יוצגו סיועים ולמצער חיזוקים, חיצוניים ועצמאיים, התומכים בהודאה, זאת על מנת שיהיה מקום לדון בהרשעת הנאשם.
בחינה מקיפה ויסודית של מכלול מארג הראיות והעדויות מלמדת, כי אין תמיכה ראייתית אובייקטיבית, פורנזית ואחרת, המבססת או תומכת באמיתות הודאת הנאשם, או אשר יש בה להוות סיוע או חיזוק להודאת הנאשם, כנדרש לצורך הרשעת הנאשם.
11. יתרה מזאת וכאמור, הראיות והעדויות כוללות נתונים הסותרים את הודאת הנאשם, המלמדים כי ההודאה כוללת פרטים שליליים, אשר אף תומכים, כמכלול, בכך שהודאת הנאשם היא הודאת שווא ולכל הפחות משקלה חסר עד מאוד.
להדגיש, כי בהודאה שלפנינו אין רק "תמונה חסרה" בבחינת חללים ראייתיים הניתנים להשלמה, אלא לפנינו הודאה המציגה תמונה שונה, כאשר חלק מהראיות סותר את התמונה העולה מההודאה ובאופן המעמיד בספק גדול- האם התמונה המוצגת על פי ההודאה- נכונה.
12. טענות המאשימה, כי פרטים כאלה ואחרים הוחסרו מההודאה או הוצגו באופן סותר, בכוונת מכוון, לא היו משכנעות ולא היה בהן לפגום בעוצמת הפרטים והנתונים הסותרים.
נימוקי המאשימה, כי סתירות, פרטים שליליים, שנמסרו או חסרים, שהושמטו בהודאה, מקורם בהתנהלות מתוחכמת, שאף תוכננה מראש והמתיישבת עם קווי אישיותו של הנאשם, לא היו נימוקים בעלי משקל. הסברים אלו נותרו בגדר ניסיונות לתרץ את פשוטם והגיונם של דברים, מבלי שמצאתי בהסברים אלו קו אחיד ממשי.
חזרתי וניתחתי ולא נוכחתי בהתנהלות מתוחכמת ומתוכננת מצד הנאשם, או בתחבולה ובתכנית סדורה או מאולתרת, להטעות ולהונות את החוקרים, לרבות בהקשר למסירת הודאתו, כטענת המאשימה.
על צד העיקר התרשמתי, על בסיס מכלול הצפיות המעמיקות מנאשם, שעל פי רוב מוסר את דבריו לפני המדובבים ולפני חוקריו באותנטיות, בכנות ו"מדם ליבו", תוך מצוקת אמת.
13. התרשמתי כי הנאשם, לצד אינטליגנציה מסוימת שהפגין בתחומים שונים, כמו גם ניסיונות מצדו להיות ולהיראות שקול ומחושב, הינו אדם מוחלש, מרצה, מבולבל ומבוהל על גבול הפרנואידיות, זאת בפרט בימי מעצרו.
דרך חשיבתו של הנאשם לאורך תקופת מעצרו, לא הייתה סדורה ומחושבת והוא התקשה מאוד בשפה העברית ובהוויה הישראלית. בניגוד לעמדת חברתי קשיים אלו בשפה ובהוויה הישראלית בהחלט פגמו ביכולתו של הנאשם להיות מעורב בחקירה ואף להבין באופן בסיסי חלק לא מבוטל מהשאלות שהופנו אליו, לעיתים ללא תרגום ראוי לשפתו.
עוד התרשמתי מאדם מנומס, המקפיד לשמור על גבולות, עד כדי כניעות מסוימת. הנאשם איננו מתפרץ או מאבד שליטה, גם בשעות ודקות קשות ביותר. הדמות של מי אשר בחמת זעם ובאובדן עשתונות, רצח בדם קר ילדה, לכאורה בשל התגרות מילולית, כטענת המאשימה, אינה מתיישבת, עד כמה שהבנתי האנושית משגת, כלל וכלל עם קווי אישיותו של הנאשם, אליהם נחשפתי בבית המשפט ומצפייה במכלול הסרטונים שבתיק החקירה.
14. יובהר, שהנאשם אכן לא תמיד דבק בהצגת העובדות כהווייתן וגם שיקר לעיתים אבל זאת עשה, על פי רוב, בשל פרנואידיות, כדי להסיר חשד ולהימנע מהסתבכות אפשרית על פי דרך חשיבתו, או כדי להרשים, הגם שבכך, כמעט תמיד, השיג תוצאות הפוכות.
גם בעדותו לפנינו, הציג הנאשם עדות מבולבלת ולעיתים לא משכנעת, ברם, בנסיבות ענייננו וכפי שאפרט, אני סבור, כי האמור דווקא מחזק את אמינות הנאשם, זאת לעומת אם היה פועל להציג "גרסת חלומות" עליה שקד לאורך השנים מאז מאסרו, כפי ציפיית המאשימה.
15. ניתוח מכלול הראיות הביא אותי לכלל מסקנה, כי הראיות המכרסמות באישומי המאשימה נגד הנאשם, הינן בחלקן בעלות משקל סגולי גבוה ביותר, אשר יש בחלקן בנפרד, ועל אחת כמה וכמה בהצטברותן, כדי לחייב מסקנה לפיה המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, לשכנע במשקל ההודאה, כמו גם וכמכלול, כדי להוכיח את אשמת הנאשם, מעבר לספק סביר.
16. אשר להיבטים השונים והמגוונים למשקל ההודאה של הנאשם בפרט והראיות הפועלות בסך, ככלל, פירט בדייקנות חברי, בחוות דעתו הרחבה והיסודית.
הראיות וההיבטים השונים נותחו ונחקרו על ידי חברי לעומקם, בבהירות ובמקצועיות מלאה, תוך ביסוס והפנייה מפורטים, מתוך חומר הראיות בתיק.
לניתוח ולמסקנות שבחוות דעת חברי אני מסכים ושותף, מבלי שאני רואה הכרח לשוב ולפרט את מכלול הדברים בחוות דעתי.
17. להלן בחוות דעתי אסתפק בניתוחים נקודתיים וכן בסקירה, ככל האפשר תמציתית, של עיקרי הראיות והעובדות המרכזיות, על פי הערכתי, המחייבים את המסקנה לפיה המאשימה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את אשמת הנאשם וכי על כן מן הדין לזכותו;
מסגרת הדיון בחוות דעתי
18. אקדים, כי ער אני לכך וכפי שהצגתי, שלהודאת הנאשם בפרשתנו ובפועל, משקל מרכזי בהכרעת הדין, הגם שעל צד היציב והנכון, יש מקום להרהר בעניין, בפרט בהכרעת הדין הנוכחית שלפנינו.
על כל פנים ועל אף האמור, אני סבור שנכון בהכרעת דין זו, טרם שבאים ומכריעים סופית למשקל ההודאה, לבחון ולהעמיק, ככל האפשר במנותק, את חטיבת הראיות הרלוונטית לשאלת אשמתו של הנאשם (ורק לאחר מכן יש מקום לשוב ולהידרש לפרטי ההודאה על מנת לגבש עמדה מושכלת סופית, אשר למשקל ההודאה, כפי שאבהיר).
19. בחינת והערכת הראיות תחילה, בכלים מדידים משפטיים אובייקטיביים (בשונה מבחינת פרטי ההודאה, אשר עיקריהם הערכות ותחושות, אשר אנו כשופטים חסרים כלים ממשיים לגביהם), תאפשר גם מתן משקל ראוי ונכון לראיות החיצוניות, הפועלות בסך.
אוסיף, כי בענייננו, ראיות חיצוניות אלו, אותן אבחן, מהוות בחלקן את אותן סוגיות, אשר העמיד כב' המשנה לנשיאה (בדימ'), השופט מלצר, במרכזה של הוראתו לקיים משפט חוזר, לרבות "העקבות הזרות", שאלת "זרימת הדם עליהן" ו"כתם הדם בתא השירותים השלישי".
20. יובהר, כי בדרך הבחינה האמורה, אינני מבקש כלל לחלוק על מסקנתו הנכונה של חברי, לפיה לא ניתן לבחון את חטיבת ההודאה במנותק מחטיבת הראיות, בניגוד לטענת המאשימה.
ודוק, את הודאת הנאשם לשאלת משקלה ואמיתותה, הכרחי אכן לבחון, כפי שפירט וביאר חברי, במשולב ולאורה של כלל מסכת הראיות, אם כחלק מהמבחן הפנימי ובעיקר כחלק מהמבחן החיצוני, היפים לשאלת משקל ההודאה, ואם כחלק מהכלים לבחינת עצם אמיתותה והיתכנותה של ההודאה לשאלת ההרשעה.
21. הדיוק אותו אני מבקש לחדד מסתכם בכך- שאת בחינת חטיבת ההודאה לפרטיה ולתכניה כמו גם ההכרעה הסופית במשקלה, נכון לעשות לאחר שהעמקנו והכרענו, אשר לעיקרן של הראיות העצמאיות והאחרות הרלוונטיות (לרבות העדרן), כך גם - בחינת ההקשר הכללי במסגרתו ניתנה ההודאה. לאחר ולאור השלכותיהן ומשמעותן של אלו, יש לבחון באופן מעמיק את ההודאה לגופה ולפרטיה ולהכריע במשקלה ובשאלת היתכנותה.
דרך זו יהיה בה גם להגדיל את הסיכוי, כי ההודאה, לפרטיה ותכניה, תיבחן בכלים ובראייה אובייקטיבית וביקורתית יותר, בהשוואה לבחינת ההודאה תחילה, על הסיכונים שמזמן לנו הטבע האנושי בדרך בחינה שכזו, וודאי בהשוואה לבחינת ההודאה במנותק, כדעת המאשימה.
22. על יסוד המפורט, סדר הילוכי בחוות דעתי להלן יהיה, ככל האפשר, כדלקמן;
23. תחילה ומתוך הכרה במרכזיותה, אתייחס ,"כמסגרת" וכחלק מ"מבט על", להודאה שלפנינו, תוך הצגת היקף נרחב של נימוקים ותמיהות בסיסיות לשאלת משקלה, על דרך בחינת הסבירות והמניע, שבעצם מסירתה, על תוכנה ועל רקע נסיבות ענייננו, זאת מבלי להידרש בשלב הבחינה הנ"ל להודאה, לחלקיה ולפרטיה.
בשלב השני, אדרש בתמצית לעיקרי הראיות החיצוניות, העצמאיות ואדרש להשלכותיהן של אלו, לשאלת אשמתו של הנאשם, לרבות למשקל ההודאה.
בחלק נוסף, אתעכב עוד למשקלה של ההודאה, על חלקיה, פרטיה ותוכנה, תוך המשך סקירת עיקרי הנקודות הרלוונטיות למבחנים הפנימיים והחיצוניים.
בהקשר להתוודות לפני המדובב – אוכיח כי תוכן ההתוודות הנחזית להיות עסיסית ואותנטית, אינה אלא דקלום של אמירות ותרחישים קודמים שנדונו בתא המעצר, ימים לפני אותה התוודות.
בחלק זה גם אבחן את הסתירות והחוסרים שבהודאה, אשווה את הראיות העצמאיות שנסקרו ואת ממצאי הזירה ונתוני הנתיחה, לפרטי ההודאה. כמו גם אדרש לשאלת קיומם של פרטים מוכמנים, פרטים חסרים ופרטים סותרים בהודאה. עוד אתייחס למהלכי ואופני החקירות והשלכותיהם; לדינמיקה עם ארתור והשפעת האחרון וכן אפנה להדגשים, אשר לאופן מסירת ההודאה ותכניה.
בבחינת הקדמת מסקנה לניתוח מפורט, אבהיר שוב כי מכלול הניתוח דלעיל, הוביל אותי להכרעה, שהמאשימה לא שכנעה, כי לפנינו הודאת אמת ולא הוכיחה את אשמת הנאשם.
24. לסיום חוות דעתי, אעסוק, ככל האפשר, על דרך הערות בלבד, למספר סוגיות נוספות רלוונטיות.
25. על פי הצורך ובמשולב לאורך חוות דעתי, אתייחס לעיקרי מסקנות חברתי, כב' השופטת תמר ניסים שי, בחוות דעתה החולקת.