וכיצד דבריו אילו מתיישבים עם חוות דעתו הראשונה?
"עו"ד שרון הר ציון: אני כן אבקש ממך להתייחס לשני ביטויים שאתה משתמש בהם בחוות דעת שלך וכן שתסביר לנו אותם. אני מפנה אותך לחוות דעת ת/442 במסקנות שלך, בסוף, בעמוד 9. אתה אומר שהפצע חתך נגרם קרוב לוודאי לאחר המוות
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: כן.
עו"ד שרון הר ציון: ובת"ו
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: וזה לא ממש נכון, זה לא ממש
כב' הש' אשר קולה: אתה כותב דברים לא נכונים, ד"ר זייצב?
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: הא?
כב' הש' אשר קולה: אתה כתבת את זה. אתה חתום על זה.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: רגע, רגע, רגע. זה, זה לא משלים את השאלה, זה, זה לא תשובה שלמה, זה לא תשובה מלאה
כב' הש' אשר קולה: סליחה. ולא רק ש... זו חוות הדעת, עכשיו אנחנו מאפשרים להם
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: כן.
כב' הש' אשר קולה: לאפשר שאלות. זה לגיטימי, זה בסדר, מאפשרים.
עו"ד שרון הר ציון: לא, יש ת/445 שממשיך את זה.
כב' הש' אשר קולה: בסדר.
עו"ד שרון הר ציון: זה לא עכשיו אני שואלת.
כב' הש' אשר קולה: אבל כשזה עומד לפני שופט, חוות הדעת שלך כמות שהיא, ובדרך כלל זו הפרוצדורה, ואדוני חתום על זה
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: נכון.
כב' הש' אשר קולה: ואדוני, בניגוד למה שאמר שקודם, שאתם לא יכולים לקבוע, אדוני כותב פה
עו"ד שרון הר ציון: "קרוב לוודאי".
כב' הש' אשר קולה: "קרוב לוודאי לאחר המוות".
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: כן.
כב' הש' אשר קולה: למה זה לא תשובה לשאלת חברי ממקודם ושאלתי שלי שזה יותר מסתבר? אדוני כתב את זה. למה עכשיו אדוני משנה את ההסתברות שאדוני כתב אותה בעצמו?
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: אפשר לענות?
כב' הש' אשר קולה: כן.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: כי אחרי מכתב של המשטרה, אני הבנתי שהתשובה הזאתי היא לא מושלמת (תשובתו זו מעוררת כמובן תמיהה רבתי!)
...
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: היא לא מושלמת. היא לא מושלמת, כי, כי
כב' הש' אשר קולה: מה פירוש "אחרי המכתב של המשטרה"? אבל אתה המומחה, המשטרה היא לא המומחית. אדוני המומחה. אדוני צריך להתנתק לחלוטין מהמשטרה, להתנתק לחלוטין מהחוקרים ולהגיד כמומחה מה עמדתו. וזו עמדת אדוני המקצועית, ואנחנו חוקרים את אדוני כמומחה מקצועי, מכירים את אדוני לא מהיום. וכשאדוני כותב כאן שנגרם קרוב לוודאי לאחר המוות, אדוני צריך לעמוד מאחורי זה. למה אדוני חוזר בו מהמילה הזאת? מה קרה שאדוני חוזר בו מהמילה הזאת?
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: אפשר לענות?
כב' הש' אשר קולה: בטח.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: מכיוון ש-, אמרתי כבר, שאם יש מכלול פצעים ופצע אחד בלי דימום, קשה לרופא משפטי לקבוע מתי הוא נגרם – לפני, אחרי...
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: או סמוך למוות.
כב' הש' אשר קולה: אבל כל זה ידעת כבר שחתמת על חוות הדעת.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: שנייה אחד. שנייה. אני יכול להמשיך? אז בגלל זה המונח הכי, הכי טוב והכי מקצועי, שהפצע הזה נגרם אחרי ירידה קטלנית של לחץ דם, וק-
עו"ד שרון הר ציון: אני מפנה לת/445, סעיף 1.
כב' הש' אשר קולה: 445 אני יודע, עו"ד הר ציון, אבל אותי מטריד מה שקרה כאן. פה יש רופא מומחה משפטי שכותב חוות דעת ב-19.12 – תכף נשאל על זה שאלה – וכותב: "קרוב לוודאי", וכשאנחנו שואלים אותו, אז הוא אומר: "לא, זה"-
כב' הש' דני צרפתי: הפוך.
כב' הש' אשר קולה: הוא אומר, אל"ף, הוא אומר הפוך, בי"ת, "אני בכלל לא יכול לקבוע סבירויות". למה פה קבעת סבירויות?
עו"ד מרציאנו: למה הפוך?
עו"ד שרון הר ציון: למה הפוך?
כב' הש' אשר קולה: מה קרה שהחוקרים אמרו לו שגרם שלו לשנות את דעתו? ולמה בכלל הוא מדבר עם חוקרים על זה? זו השאלה.
עו"ד שרון הר ציון: אז בוא נדבר. דיברת עם חוקרים? היה לך שיח עם חוקרים?
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: לא. לא.
עו"ד שרון הר ציון: אז מה היה?
כב' הש' אשר קולה: אמרת שחוקרים
עו"ד שרון הר ציון: איך הייתה הפנייה הזאת?
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: אני לא דיברתי עם חוקרים על דברים שהם לא קשורים ל-לא יודע למה
כב' הש' אשר קולה: אדוני לא אמר לפני רגע שחוקרים פנו אליו?
עו"ד שרון הר ציון: בכתב.
כב' הש' אשר קולה: בכתב.
עו"ד שרון הר ציון: הפניות בכתב.
כב' הש' אשר קולה: בסדר, בסדר.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: אפילו אם הייתה שיחה
כב' הש' אשר קולה: פניות בכתב זה אותו דבר.
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: אפילו אם הייתה שיחה טלפונית, אני זוכר את זה טוב מאוד, אני ביקשתי לשים הכל על הנייר, לשלוח אליי מזכר, ועל מזכר אני יכול לענות. כי על שיחה טלפונית אני לא יכול לענות.
עו"ד שרון הר ציון: ואז פונים אליך בש-
העד, ד"ר קונסטנטין זייצב: בגלל זה הם שלחו מזכרים אליי, ו-, ואני עניתי" (עמ' 2324 ש' 19- עמ'2327 ש' 4).