229. קיש, בחוות דעתו (נ/149א) התייחס אף הוא לסוגיה זו וקבע כך:
"ה. אילו היתה דלת התא פתוחה בזמן מהלך הרצח: התזת הדם הייתה בקלות יוצאת מחוץ
לתא ונוחתת על קיר- הכיורים שמול התא ועל הרצפה שממול התא...".
קביעה זו לא רק שלא נסתרה, אלא קיש אף לא עומת בנוגע אליה.
230. עיקר כתמי הדם הינם כאמור על הקיר המפריד בין תא 2 לתא 1, על הדלת עצמה יש כתמי
דם, אם כי בכמות מופחתת מאשר על הקיר האמור. לו הדלת הייתה פתוחה ואפילו חלקית, ולו אכן הרוצח עמד בתנוחה כפי שהדגים הנאשם, הרי שכלל לא היו צריכים להיות כתמי דם בוודאי לא כתמי התזה על הדלת.
המאשימה מנסה להוכיח, כי חרף האמור יכול שדלת התא הייתה "פתוחה מעט" (עמ' 484 לסיכומיה), אלא שלמצב זה אין היתכנות ובשיחזור אשר נערך לנאשם, בכל ההדגמות, הייתה דלת התא פתוחה לרווחה, הנאשם עומד מחוץ לדלת והשוטרת עומדת על סף הדלת או מעט פנימה. רק בתנוחה שכזו יכול היה הנאשם להדגים על השוטרת את הדקירות שדקר (כביכול כמובן) את המנוחה. לו רצתה המאשימה להוכיח כי גם במצב בו הדלת "פתוחה מעט" ייתכנו התזות שומה היה עליה להראות לנו, כי יש לכך היתכנות מעשית. עניין זה לא הוכח וכלל לא היה ניסיון לבדוק אם יש לו היתכנות אם לאו, והסיבה לכך פשוטה, רק בשלב מאוחר יותר שינתה המאשימה את טיעוניה לגבי הדלת, שכן בשלב הראשון וכזכור, טענה היא שהדלת הייתה פתוחה לרווחה, ומשכך גם, כך בוצע השיחזור. גם טענת המאשימה בסיכום פרק זה (עמ' 486) ולפיה ממצאי דם אחרים שנראו על הדלת נוצרו לאחר כניסתו של הנאשם לתא, היא משוללת כל יסוד שכן לפי תיאור הנאשם, רק לאחר שהמנוחה נפלה נכנס הוא לתא.
231. על החלק הצר הפנימי של מזוזת הדלת לא נצפו כלל כתמי דם (ער אני לשני כתמים החשודים כדם ומיד אדרש לכך) מדובר כפי שרואים בתמונה, נ/27, בחלק של מזוזת הדלת הקרוב לקיר המפריד בין תא 1 לתא 2. כאמור, לו הייתה הדלת פתוחה, ולו אכן עמד הרוצח על מפתן דלת והמנוחה בחלק הפנימי של התא, אבל קרוב מאד לכניסה ולמפתן, הרי שבהכרח דם היה צריך להיות מותז גם על חלק זה במזוזת הדלת; וראה לעניין זה חוות דעתו של קיש. פיאמנטה נשאל על כך על ידי חברי כב' השופט ד. צרפתי, בהנחה שאותם שני כתמי חח"ד אינם דם אלא צבע, האם אין היתכנות או סבירות שאזי מדובר בדלת סגורה, ובניגוד לכל הגיון סירב פיאמנטה לאשר הנחה זו (ראה עמ' 1289- 1290 לפרוטוקול).
דומה, שאין ולא יכולה להיות מחלוקת וגם המאשימה מודה בכך, כי במידה ואותם שני כתמי חח"ד אינם דם, אזי שגם ההיגיון והסבירות מחייבים שהדלת הייתה סגורה ולא פתוחה. כאמור לעיל, אכן ינאי עוזיאל ז"ל בחוות דעתו, התייחס לשני כתמים כחח"ד (חומר החשוד כדם) על יד פתח המנעול ואולם סופו של דבר, לא בוצעה בדיקה, האם מדובר בכתמי דם או בכתמי צבע, שכן הצבע הקודם של הדלת ומשקוף המזוזה היה אדום.
לעניין זה נחלקו המומחים, וגם בביקורנו בזירה, לא יכולנו להגיע למסקנה חד משמעית לכאן
או לכאן, כך שכפות המאזניים לטעמי לעניין זה נשארו מעוינות.
עם זאת העובדה, כי מדובר רק בשני כתמים, שגם אלו נרשמו רק כחח"ד, מובילה לעניותדעתי לכלל מסקנה ושוב ברמת ההסתברות הנדרשת ולפיה, הדלת הייתה סגורה ולא פתוחה. לו הייתה דלת פתוחה, היינו מצפים לראות הרבה יותר כתמי דם, ובאזור גבוה יותר מאזור המנעול, שכן החתך העיקרי היה בצווארה של המנוחה משם הותז הדם ומשכך התזת הדם הייתה צריכה להראות בגובה של כ- 1.40 מטר, שכן גובהה של המנוחה הינו 1.47 מ' ומשכך גובה הצוואר הינו כ- 1.40 מ' לערך ואילו גובה המנעול הינו 86 ס"מ בתחתית ו-90 ס"מ בחלקו העליון (תצלום 44 בחוו"ד ינאי עוזיאל, ת/65).