232. מסקנת ביניים נוספת הינה, כי גם בנקודה זו של מצב הדלת בעת הרצח, תיאורו של הנאשם אינו תואם ואינו מתיישב עם ממצאי הזירה.
טו על סוג הסכין בה בוצע הרצח
233. גם בנושא זה של סוג הסכין, נחלקו הצדדים, הן בפני המותב הקודם לאחר שהוחזר אליו התיק לצורך דיון בשאלה זו, הן בבית המשפט העליון וכמובן גם בהליך שלפנינו.
234. כזכור, בתחילת הדרך ניתנה חוות דעתה של ד"ר מאיה פורמן, עת לא עבדה במכון לרפואה משפטית, שבה קבעה, כי פצעי החתך בסנטר, (להלן אדרש לכך במדויק) נגרמו על ידי סכין משונן. חוות דעת זו ומקצועיותה של ד"ר פורמן בוקרו על ידי המותב הקודם בבית משפט זה, אולם בבית המשפט העליון בהכרעת הדין נקבע, כי הביקורת לא הייתה מוצדקת (מתוך החלטת כב' השופט מלצר).
235. מכל מקום, ועל מנת לסבר את האוזן, אעבור עתה לתיאור החתכים בסנטר, חתכים מהם הסיקה ד"ר פורמן (וכך גם ד"ר קוגל ועל כך להלן ) שמדובר בסכין משונן. בסנטר מימין נמצא פצע חתך המורכב משני פצעים מתלכדים אשר מהקצה הימני שלו- פצע שטחי, בקו לא רציף המורכב מקווקווים עדינים במרחקים זהים כמעט. מתחת לפצע זה בקצה התחתון הימני של פצע החתך נמצא צבר אופקי של כ-7 פצעי שפשוף התייבשות עור שטחיים מאוד, כל אחד מהפצעים בצבר מעט אלכסוני קדימה ומטה, הפסים הללו מקבילים ביניהם והשניים הימניים ביותר הם קצרים ביותר וכמעט נקודתיים. המרחקים ביניהם כמעט קבועים. מתחתיו, מתמשך משולי הפצע בצדו הימני, נמצא צבר נוסף של 4 פצעים שטחיים מאוד, מקבילים ביניהם, כמעט אנכיים מעט אלכסוניים קדימה ומטה. המרחקים ביניהם קבועים.
אציין בהערת ביניים, כי הנאשם כלל לא הדגים, בשום שלב, חתכים בסנטר שנגרמו למנוחה,
והסבר המאשימה ולפיו דווקא פרט זה לא זכר הנאשם, אינו סביר בעיני, ומשכך כל עניין
החתכים בסנטר, הינו אף הוא, פרט מוכמן חסר.
236. כאמור, גם ד"ר קוגל תמך בדעתה של ד"ר מאיה פורמן וקבע, כי מדובר בסכין משונן:
"בפצע בסנטרה של המנוחה נמצאים ממצאים רבים, המוכיחים כי הוא נגרם באמצעות להב משונן. ממצאים אלה עונים על כל הקריטריונים השונים, המשמשים לאבחנה של סוג הלהב:
א. פצעים בצורת סנפירי כריש, המתמשכים מקצה הפצע במרחקים שווים.
ב. פצעי שריטה פסיים מקבילים המתמשכים משפת הפצע התחתונה.
ג. חריצים פסיים מקבילים בעומק הפצע.
נוכח נתונים אלה, אינני רואה כיצד סכין שלהבו חלק יכול לגרום לפצע בו עסקינן. הפצעים הקטנים, המתמשכים מהשפה הימנית של הפצע; החריצים בעומקו; והממצאים הפסיים המקבילים, המתמשכים מהשפה הימנית התחתונה שלו; יכולים להיגרם רק ע"י להב משונן ולא ע"י להב חלק וישר" (נ/113).