22. כדי לתמוך בטענתו לפיה אין לו היום סכומי כסף נזילים, צירף זילכה לבקשה דנן תדפיסי חשבונות בנק מחו"ל (יוער כי לא ברור באיזו מדינה נמצא הבנק שאליו
--- סוף עמוד 17 ---
התדפיסים מתייחסים ומה שער המטבע שבו מופיעים הסכומים). כן צירף זילכה אישורים לבקשותיו לדחיית לוח תשלומים בהלוואה מחודשים פברואר, אפריל ויולי 2020, מחודש ינואר 2021 ומחודש ינואר 2023; דוח כספי לשנת 2020; ומצב חשבון המשכנתא בדירה שבבעלותו משנת 2021, כשלטענתו דמי השכירות משמשים לפירעונה.
עיון במסמכים שצירף זילכה מעלה כי אין די בהם כדי לבסס ברמה הנדרשת בשלב זה את הטענה לפיה אין לו היום כל אפשרות לפעול בהתאם להוראת בית המשפט, וזאת אף שיכול היה לעשות כן בעבר בעת שניתנה החלטתו של השופט סולברג מיום 25.9.2020. אני סבורה, כפי שטענו המשיבים, כי האסמכתאות שצירף זילכה לבקשתו משקפות לכל היותר תמונה חלקית ובלתי ממצה בלבד של מצבו הכלכלי של זילכה. כך, זילכה לא צירף תדפיסים של חשבונות הבנק שלו בישראל; הוא לא צירף דו"ח כספי לשנה הנוכחית; וצירף את מצב חשבון הלוואותיו לשנת 2021 בלבד (כאשר לא ברור כלל מדוע צורף רק הדו"ח לשנת 2021 למרות שהבקשה הוגשה בשנת 2023).
כזכור, המשיבים טענו כי היה על זילכה להוכיח כי עשה ניסיון לפנות לצדדים שלישיים בבקשה שיסייעו לו לגייס את סכום הכסף הנדרש. מבלי לקבוע מסמרות בנושא זה, אציין כי לא בכל מקרה בו מדובר בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ביחס להחלטה שיפוטית שנטען שהופרה על ידי מאן דהוא, חייב אותו בעל דין בהכרח להוכיח גם כי פנה לאחרים בבקשה לסייע לו כתנאי להוכחה שאינו יכול לעמוד בקיום החלטת בית המשפט.
המשיבים הפנו בהקשר לפסיקה הנוגעת לבקשה לפטור מהפקדת עירבון בהגשת ערעור. בבקשות כאלה אכן נקבע כי כדי שהן יתקבלו, על המבקש להוכיח כי הוא מיצה את כל הניסיונות הכנים לגייס את הסכום מסביבתו הקרובה (ראו למשל 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 3 [פורסם בנבו] (17.12.2009)). ואולם, צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט הוא שונה. בבקשה לפטור מחובת עירבון, מדובר בהליך שהיוזמה להגשתו היא של מבקש הפטור, בעוד שצו לפי פקודת ביזיון בית המשפט ניתן ביוזמת הצד שכנגד להליך. לכן, אף אם קיימות נסיבות בהן יידרש מי שמפר החלטה של בית המשפט לפנות לאחרים בבקשה לסיוע, לא ניתן לקבוע כי חובה כזו קיימת תמיד בהקשר זה.
--- סוף עמוד 18 ---