תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת אורית וינשטיין
התובע: מתי כספי ת.ז. xxxxxxxxxx
ע"י עוה"ד דויד בלום
נגד
הנתבע: אליהו נובוסלסקי, ת"ז xxxxxxxxxxxx
ע"י עוה"ד אורי שילת ואח'
פסק דין
פתח דבר:
1. בפניי תביעתו של המוזיקאי הידוע מתי כספי (להלן – התובע).
התביעה עניינה טענת התובע להפרת זכות היוצרים שלו והפרת זכותו המוסרית בלחן שהלחין (להלן – הלחן המוגן), לשיר "אליעזר בן יהודה" (להלן – השיר), אשר מילותיו נכתבו על ידי ירון לונדון. התובע עותר לסעד בדמות צו מניעה קבוע וכן לפיצוי סטטוטורי בסך של 300,000 ₪, והכל בהתאם להוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים או החוק).
2. התביעה הוגשה נגד מר אליהו נובוסלסקי (להלן – הנתבע), אשר התמודד בבחירות שהתקיימו בשלהי חודש אוקטובר 2018 לתפקיד ראש עיריית אריאל.
3. טענות התובע מופנות בכתב התביעה כלפי שני סרטוני תעמולת בחירות, אשר נטען על ידו כי נוצרו עבור הנתבע, על ידי הנתבע או מי מטעמו, על פי הזמנתו או הוראתו, בהרשאתו ובידיעתו. התובע טוען כי נעשה שימוש בסרטונים האמורים כחלק ממסע הבחירות של הנתבע, הכוללים מסרי תעמולת בחירות של הנתבע, תוך שמילות השיר שונו למילות שבח והלל לנתבע ותוך שימוש בלחן המוגן. הסרטון הראשון היה מצוי, על פי הנטען, בדף הפייסבוק של הנתבע והוא שודר בתכנית "מה נסגר" בהנחיית רועי בר-נתן, בערוץ כאן 11 ביום 28.10.2018. הסרטון השני אף הוא מצוי היה בדף הפייסבוק של הנתבע.
4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשתי סוגיות עיקריות: הראשונה, טענת הנתבע לפיה התובע אינו הבעלים בזכות היוצרים בלחן המוגן, שכן לשיטתו יצר התובע את הלחן בהיותו חייל בלהקת פיקוד דרום. לפיכך זכויות היוצרים בלחן המוגן שייכות למדינה ולא לתובע, ומכאן שאינו זכאי לסעדים המבוקשים בתביעה ודינה להידחות; השנייה, טענת הנתבע לפיה מאן דהוא, שאינו הנתבע עצמו או מי מטעמו, יצר את הסרטון הראשון ופרסם אותו באינטרנט, באופן שנחזה להיות כתמיכה במועמדותו לראשות העיר אריאל, אך בפועל מדובר בסרטון המציג את הנתבע באור מגוחך ולא מחמיא. הנתבע טוען, אפוא, כי הוא אינו קשור בשום צורה ואופן ליצירת הסרטון הראשון הפקתו או פרסומו באינטרנט.
מחלוקת נוספת נוגעת לשאלת סכום הפיצוי הסטטוטורי בו יש לחייב את הנתבע, ככל שייקבע כי התובע אכן בעל זכויות היוצרים בלחן המוגן וככל שייקבע כי הנתבע קשור לסרטון הראשון.
5. יצוין, כי על אף ההכחשה הגורפת של הנתבע בכתב ההגנה מטעמו בדבר קיומו של כל קשר בינו לבין שני הסרטונים נשוא כתב התביעה, התברר בשלב הבאת הראיות כי הנתבע מודה כי הוא הזמין ממר ניסים פינקר את יצירתו והפקתו הסרטון השני, אשר גם בו נעשה שימוש בלחן המוגן.
תיאור הסרטונים:
6. הסרטון הראשון (כפי ששודר בתוכנית "מה נסגר" בערוץ 11) - אורכו דקה ו-15 שניות, שודר בתוכנית "מה נסגר" של רועי בר-נתן, בערוץ 11, ביום 28.10.2018 (להלן – הסרטון הראשון או הקליפ). בחלקו העליון של הסרטון הראשון נכתב כי זה נלקח מעמוד הפייסבוק של "אלי נובוסלסקי לראשות העיר אריאל".
הסרטון הראשון מכיל תמונות של הנתבע מתוך קמפיין הבחירות שלו, וכן תמונות בהן מופיע הנתבע בטיולים ובאירועים חברתיים מקומיים. הנתבע מופיע מצולם עם תושבי העיר אריאל, עם שלטי הקמפיין שלו ואף עם חיילות צה"ל.
7. לאורך כל הסרטון הראשון, מושמע ברקע הלחן המוגן של השיר, כאשר מילותיו המקוריות הוחלפו במסרים תעמולתיים כדלקמן:
"אלי אליהו נובוסלסקי, מועמד משגע. אמין, אמין – מוכח הוכח. רק אריאל במוחו הקודח, רק אריאל בזכותו תתפתח. אלי אליהו נובוסלסקי, ראש עירייה שאיתו נתפתח. רק תנו לו, תנו לו, תנו לאלי נובוסלסקי לנצח".
כמו כן, בסוף הסרטון הראשון, מבקש הקריין מקהל הבוחרים להכניס לקלפי את הפתקים של מפלגת הנתבע, לטובת "100% אריאל".
הסרטון הראשון צורף כנספח ד' לכתב התביעה, וכן ניתן למצוא את הסרטון בערוץ ה-YOUTUBE של תאגיד השידור הישראלי – כאן 11 (להלן – כאן 11):
https://www.youtube.com/watch?v=jxKkUoQ3RZE (בדקה 06:09).
הסרטון הראשון הוצג גם בעמוד הפייסבוק של כאן 11:
https://www.facebook.com/manisgar/videos/466023450883440/
כמו כן הוצג הסרטון הראשון במסגרת תכנית "הצנרת" המשודרת בערוץ 13, אליה אף הוזמן הנתבע לריאיון לגבי הסרטון הראשון. הסרטון הראשון אף זכה להתייחסות במסגרת כתבת בחירות בביטאון האינטרנטי "לב החדשות" מיום 29.10.18, שערכה הכתבת גב' יפעת אריאלי, ושכותרתה "תנו לאלי נובוסלסקי לנצח" (נספח מכ'6 לת/2) (להלן – הכתבה).
8. הסרטון השני – הוא גרסה של הסרטון הראשון. הסרטון השני התפרסם בדף הפייסבוק של הנתבע ביום 21.10.18, ובו מושמע קטע האודיו הלקוח מהסרטון הראשון, וברקע תמונות נוספות חדשות של הנתבע. בסרטון השני השימוש בלחן המוגן נמשך כ-20 שניות. לאחר מכן, מופיע קטע מצולם של הנתבע, בו הוא פונה לקהל בוחריו ומציג את מסרי הקמפיין שלו (ראו נספח מכ'3 לתצהיר התובע – ת/2; נספחים 3-2 לתצהיר מר פינקר – ת/3).
אין מחלוקת בין הצדדים כי הסרטון השני הופק על-ידי מר ניסים פינקר מאולפני PTP על פי הזמנתו של הנתבע.
הרקע העובדתי הנדרש:
9. בחודש אוקטובר 2018 התגלה לאקו"ם - אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל (להלן – אקו"ם), דבר השימוש הלא מורשה של הנתבע בשיר ובלחן המוגן במסגרת הקמפיין הפוליטי שלו לראשות עיריית אריאל – בדף הפייסבוק של הנתבע וביוטיוב. זאת, בלא רשותו של כותב השיר, ירון לונדון, ובלא רשותו של התובע – המלחין של הלחן המוגן, וממילא בלא תשלום תמלוגים ליוצרים הנ"ל.
אקו"ם היא אגודה הפועלת לשמירת זכויות היוצרים של מחברים, מלחינים, מעבדים ומו"לים ישראלים וזרים בתחום המוזיקה והספרות וכן פועלת לגביית תמלוגים עבור השימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובחלוקתם ליוצרים המאוגדים במסגרתה. התובע חבר באקו"ם מזה שנים רבות.
10. ביום 28.10.18 שלחה אקו"ם מכתב לנתבע, ובו הבהרה כי מעשיו מהווים הפרה בוטה של חוק זכויות יוצרים ופגיעה בזכותם המוסרית של התובע ושל מר ירון לונדון ודרשה כי הנתבע יחדל מפרסום הסרטונים המפרים וכן כי יעביר לידה דו"ח מפורט על השימושים שעשה ביצירה (נספח יבד3' לת/4).
11. פנייה זו של אקו"ם לא נענתה על ידי הנתבע ועל כן ביום 7.11.2018 נשלח אליו מכתב התראה נוסף מטעם המחלקה המשפטית באקו"ם, החוזר על דרישתה לעיל (מכתב ההתראה מיום 07.11.18 – נספח יבד4' לת/4).
12. רק לאחר פנייה זו, התקבלה תגובת הנתבע מיום 25.11.18, במסגרתה ביקש לקבל עותק מהסרטון הראשון לשם בדיקת הטענות כלפיו (נספח יבד5' לת/4).
13. אקו"ם הודיעה לתובע על אודות הסרטון הראשון, והתובע החליט לפעול בעצמו נגד הנתבע. אי לכך, אקו"ם שלחה ביום 26.11.18 הודעה לב"כ הנתבע לפיה אקו"ם מייצגת בעניין זה אך ורק את מר ירון לונדון, מחבר מילותיו של השיר (נספח יבד6' לת/4).
14. ביום 29.1.19 נחתם הסכם פשרה בין אקו"ם לבין הנתבע, בקשר עם השימוש שנעשה על ידו בשיר, ובו הוסכם כי הנתבע ישלם סך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ לשם הסדרת ההפרה של זכויותיו של מר לונדון במילות השיר (הסכם הפשרה צורף כנספח 4 לתצהיר הנתבע – נ/6).
15. בסמוך לכך, ביום 27.1.19, הגיש התובע את התביעה דנן, בה עותר הוא לצו מניעה קבוע ופיצוי סטטוטורי לפי סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים בסך של 300,000 ₪ לפי מספר ההפרות הנטען. במהלך הדיונים המקדמיים בתביעה הבהיר התובע כי הוא איננו טוען כלפי הנתבע כי שידור הסרטון הראשון בתוכנית "מה נסגר", כשלעצמו, מהווה הפרה של זכויותיו וכי אינו תובע סעד בגין עצם השידור של הסרטון הראשון.
תמצית טענות התובע:
16. התובע הוא היוצר של הלחן המוגן ובעל זכות היוצרים בו ועובדה זו ידועה לכל מזה למעלה מחמישים שנה.
שמו של התובע מופיע כיוצר הלחן המוגן בכל פורמט קיים, על גבי דיסקים, ביוטיוב וכן באתרי האינטרנט השונים. כמו כן, אקו"ם מעבירה לתובע תמלוגים בגין השימוש בלחן המוגן במשך למעלה מ- 50 שנה ובכך ישנו חיזוק לעובדת היותו בעל זכויות היוצרים בלחן המוגן באופן שאינו מוטל בספק.
חזקה היא שאדם אשר שמו מופיע על היצירה בדרך מקובלת, הוא יוצר היצירה ועל פי הדין היוצר – הוא הבעלים הראשון בזכות היוצרים ביצירה.
17. יש לדחות את טענת ההגנה של הנתבע לפיה זכות היוצרים בלחן המוגן אינה שייכת כביכול לתובע אלא שייכת למדינת ישראל, בשל כך שהיה חייל בשירות סדיר בעת יצירת הלחן המוגן. בחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן - החוק הקודם), שהוא הדין החל על התובע במועד יצירת הלחן המוגן – לא היתה קיימת כל הוראה דומה להוראת סעיף 36 לחוק זכות יוצרים החדש, בעניין "עובד מדינה". יתר על כן, לא היתה בחוק הקודם הוראה המשווה את מערכת היחסים בין המדינה לחייל למערכת יחסים של מעביד ועובד.
כמו כן, הנתבע לא הרים את הנטל להוכחת טענתו זו, שכן גם העדים שהובאו על ידי הנתבע הודו כי אין ביכולתם לזכור, בחלוף 50 שנה, את המועד בו הסתיימה הלחנתו של השיר. בבחינת למעלה מהצורך מבהיר התובע כי יצירת הלחן המוגן עבור השיר הסתיימה לאחר שחרורו מצה"ל. יתר על כן, גם אם תתקבל הטענה כי במועד בו הושמע השיר לראשונה היה התובע עדיין חייל – לא הוכיח הנתבע כי התובע הלחין את הלחן המוגן עקב ומתוקף תפקידו בצה"ל או לפי פקודה צבאית.
18. אין כל ספק כי הקליפ הוכן ונערך על-ידי הנתבע או מי מטעמו, או לכל הפחות ביוזמתו או בהרשאתו. מדובר בסרטון וידיאו שנועד להלל את הנתבע ולקדם את הקמפיין הפוליטי שלו כמועמד לראשות עיריית אריאל. בדומה, לא יכול להיות כל ספק שהסרטון השני הוכן על-פי בקשתו של הנתבע, שכן על גבי הסרטון מופיע הלוגו "PTP", ואף מר פינקר הצהיר בתצהירו כי סרטון זה הוכן על-פי בקשתו של הנתבע.
יוזכר, כי הנתבע "שכח" להזכיר את דבר קיומו של הסרטון השני בכתב הגנתו, ולאחר מכן גרס פעם אחר פעם כי אינו יודע מי הכין אותו. גרסה זו השתנתה משהוגשו תצהירי העדות הראשית. מדובר, אפוא, בהתנהלות חסרת תום לב שיצרה סחבת דיונית רבה, ועל כן יש לפסוק הוצאות משמעותיות בגין התנהלותו זו.
19. הכנת הסרטון הראשון והסרטון השני על-ידי הנתבע או מי מטעמו מהווים הפרה של זכות היוצרים של התובע בלחן המוגן.
הלחן המוגן מהווה יצירה מוזיקלית מוגנת בזכות יוצרים לפי סעיפים 4(א), 8(א)(1)-(2) לחוק. הנתבע לא קיבל את רשותו של התובע או של אקו"ם לעשות שימוש בלחן המוגן, ואף לא שילם כל תמורה בגין השימוש שנעשה על ידו בלחו המוגן.
20. הנתבע אף הפר את הזכות המוסרית של התובע בלחן המוגן. הנתבע הפר את זכותו של התובע כי שמו יוזכר כמלחין הלחן המוגן באופן המקובל, וכן סילף ופגם ביצירתו של התובע עת שהצמיד את הלחן המוגן לטקסט רדוד, ובכך פגע בכבודו ובשמו של התובע כמלחין מוערך.
21. מעבר להכחשה הסתמית של הנתבע בעניין מעורבותו ביצירת הסרטון הראשון ולטענה כי מדובר בסרטון אשר מגחיך אותו ואשר נועד לפגוע בקמפיין שלו – לא הובאה כל ראיה על ידי הנתבע בעניין זה ולא הוכחה טענת ההגנה שלו לפיה אינו קשור ליצירת הסרטון הראשון או כי ניסה להביא להסרתו מאמצעי המדיה בהן פורסם. טענת הנתבע לפיה, כביכול, נוגד הקליפ את תפישת עולמו ופוגע בו, לא הוכחה כנדרש, ובכלל זה לא הוכיח מה היא תפישת עולמו ומדוע הסרטון הראשון נוגד אותה.
22. יתרה מזאת, הנתבע סתר עצמו במעשיו שלו עצמו, שכן לא זו בלבד שלא פעל באופן אקטיבי להסרת הסרטון הראשון מאמצעי המדיה, אלא אף הגדיל לעשות והזמין את הכנתו של הסרטון השני, בו חזר והשתמש בלחן המוגן, בעשרים שניות מתוך הסרטון הראשון המפר, כאשר ברור הוא כי הנתבע ביקש למנף לצרכיו ולתועלתו בקמפיין הבחירות את המומנטום ("הוויראליות") שנוצר סביב הסרטון הראשון המפר. הנתבע אף הודה בריאיון בתוכנית "הצנרת" עם גיא לרר בערוץ 13, שהוא שמח מאוד על שידור הסרטון הראשון, ולא הכחיש את מעורבותו בהכנתו במסגרת אותו ראיון.
23. זאת ועוד, אף הוכח כי הסרטון הראשון המפר מקורו בדף הפייסבוק של הנתבע, ואזכור המקור על גבי הסרטון הראשון ניתן במסגרת מתן הקרדיט בתוכנית "מה נסגר".
24. יש לקבוע, כעניין של מדיניות שיפוטית ראויה, כי נתבע המתכחש להפרת זכות יוצרים על ידו, כאשר ההפרה בוצעה באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט, יש להכביד עמו את פסיקת הפיצוי. זאת, על מנת שלא להפוך את דפי הפייסבוק, בין היתר, לקרקע פורייה להפרת זכויות יוצרים, באמצעות הטענה כי לבעליו של דף הפייסבוק אין כל קשר ליצירה המפרה שהועלתה עליו.