אין מקום לקבל את הטענה כי כוונת הבעלים הייתה לרוקן את החברה מנכסיה וזאת עוד מלכתחילה:
33.
--- סוף עמוד 22 ---
בתביעה הועלתה הטענה כי מטרת הנתבעים עוד "מלכתחילה" הייתה לרכוש את מניות החברה כדי להעביר את כל לקוחות החברה ומכשירי החברה לידי חברות שונות ברחבי העולם. ר' לדוגמה את הטענה בס' 81-80 לתביעה. כבר במהלך שמיעת העדויות הסכימו עדי התביעה כי אין בפיהם טענה שכזאת. עלה מהעדים כי ככל שניתן להעלות את הטענה - הרי שהיא מועלית רק ביחס להסכם המכר החדש משנת 2017, ואולי אף ביחס למועד המאוחר לכך.
34. בעניין זה ר' את חקירתו של מר לוי בעמ' 15 החל מש' 16:
עו"ד פייל: טוב, אוקיי. עכשיו, אני מבין שהטענה שלכם היום, היא שכבר בשנת 2006 או 2007, לפני החתימה של ההסכם הראשון, כל המטרה של מידל איסט בהתקשרות עם קיבוץ נערן הייתה לרמות אתכם ולעשוק את הקיבוץ.
אריק לוי: לא. לא. אמרתי קודם שמה ש, שהטענה שלי היא שב2017, לאחר 10 שנים שאנחנו נמצאים בעיקובים ופיגורים ונותנים בטחון בשותפים, בבעלים זה ובקמי וביוסי, הגענו להסכמה מחודשת וששמה, אני די בטוח שידעו שהמפעל לא הולך להמשיך, למרות זאת חתמו איתנו על הסכם של להישאר עוד 10 שנים. ב2007 אני לא יודע מי יודע מה ואני לא יודע, המצב הכלכלי היה אחר, אני לא חושב שמישהו ניסה לרמות אף אחד אחר ב2007.
עו"ד פייל: הבנתי. זאת אומרת טענת התרמית שמופיעה בכתב התביעה שלכם לא מתייחסת להסכם הראשון של 2006 או 2007, אתה אומר שלפי מה שאתה מבין, היא מתייחסת ל2017.
אריק לוי: כן."
טעויות ושיבושים הם כך במקור בפרוטוקול - ע.ז.
35. טענה לכוונה להונות או לרוקן את החברה מנכסיה עוד משנת 2006, לא יכולה לעלות מפי העד לוטם פרן פרח - זאת עת שאותו עד הדגיש "להסכם 2007 לא היה לי שום קשר.." (ר' עמ' 31 ש' 10). ואף ב"כ התובעים בסיכומיו הסכים למעשה כי לא נותרה עוד טענה לכוונות כאמור ביחס להסכם המכר. כך בעמ' 164 לפרוטוקול עת הופנה על ידי במהלך הסיכומים לכך שלמעשה העדים מטעם התביעה חזרו בהם מאותה טענה מקורית (אשר הייתה טענה עיקרית בתביעה) השיב באומרו כך -
"גבירתי, יכול להיות, אני רוצה לומר, כשאנחנו הגשנו את כתב התביעה היה לנו חבר [צ"ל - חסר] הרבה מאוד מידע. אז זה נכון שסביר להניח שלא הייתה תוכנית ב- 2006. אני מניח, ובאמת, יוצא מנקודת הנחה ונותן את הקרדיט לנתבעים ולחברה שב- 2006 באמת רצו כן לעמוד בהסכם משנת 2006. אבל הדברים לא הסתדרו. והיו קלקולים לאורך כל הדרך והתשלומים לא שולמו. הקיבוץ המתין. גבירתי, אני חייב לומר, אולי המתין כמו פראייר.... הדברים, גבירתי, קיבלו כנראה תפנית 2017 אולי קצת קודם לכן, אינני יודע, בטח ב- 2018..."