--- סוף עמוד 21 ---
31. ויוזכר, התובעים בחרו מלכתחילה לעשות עסקים עם אותה חברה, חרף העובדה שזו הוקמה באי הבתולה. עם אותה חברה הייתה שותפות עוד מתחילה - בטרם נחתם הסכם המכר. עם אותה חברה נכרתו הן הסכם המכר משנת 2006 והן הסכם המכר המתוקן. אף שהחברה רשומה באי הבתולה, לא טרחו התובעים בכל השנים, לברר מי עומד מאחורי החברה; באמצעות איזה שרשור מחזיקים בה הבעלים; מה נכסיה - אם בכלל. התובעים לא דרשו התחייבות אישית זו או אחרת של מי מבעלי הזכויות בה ולו כערבים להתחייבויות החברה. נראה כי מיותר להזכיר את ההלכות הידועות לפיהן ערכאה שיפוטית לא תמהר להרים את מסך ההתאגדות והדבר לא יעשה בשגרה. הדין מקנה לחברה כושר לפעול כאישיות עצמאית ויוצר חיץ בינה ובין בעלי מניותיה. זאת, כדי לאפשר לחברה פעילות עסקית וכלכלית. להרמת מסך לא די בכך שהחברה כשלה באותה פעילות כלכלית. "יד קלה" בהרמת מסך עשויה לשבש פעילות מסחרית תקינה. מהפן של מחויבות חוזית - משבחרו התובעים לחתום על חוזים עם החברה ולא כללו כל חבות ישירה או אחרת על בעלי הזכויות בה, הרי שלא בנקל יוכלו לפנות לאלה. בהקשר זה אפנה לכך שאף לא הובהר מי הם בעלי המניות בחברת מידל איסט. נתבע 1 נשאל בחקירתו האם הוא בעל מניות בה ועל כך השיב "באופן עקיף, כן" (ר' עמ' 112 ש' 13). בהתאם לדבריו מעבר לכך הוא לא החזיק בה בכל תפקיד (שם, ש' 11). לא הוצג חומר ראייתי אשר ממנו ניתן ללמוד מי כלל בעלי המניות; מה החלוקה בניהם; מה היא אותה דרך עקיפה באמצעותה הנתבע 1 בכלל בעליה.
כאמור נטען כאן כי - לנוכח מקום רישום החברה, אין אפשרות לבצע הרמת מסך מכוח חוק החברות והתובעים לא התמודדו בכל דרך עם טענה זו. התובעים לא דרשו בשום שלב התחייבות חוזית ישירה של מי מהבעלים באיזה מהחוזים. אף שייתכן שהיה ניתן לסיים סוגיה זו כאן - אוסיף כי לטעמי, מכל מקום, ואף אם יונח כי חל סעיף 6 לחוק החברות, גם מבחינה מהותית אין מקום להרמת מסך. ברם, לכך אתייחס בהמשך.
משמעות היעדר צירוף חברת מידל איסט:
32. כפי שציין ב"כ הנתבעים, להיעדרה של חברת מידל איסט מכלל הנתבעים יש משמעות גם מבחינת העובדה שבכך למעשה ניתן לה פטור מחובותיה החוזיים. בהקשר זה הסתמך ב"כ הנתבעים על הוראת ס' 55(ג) לחוק החוזים, אשר מכוחה כאשר נושה מפטיר אחד החייבים מן החיוב, הוא מפטיר גם את החייב השני באותה מידה, אלא אם משתמעת מההפטר כוונה אחרת. נטען כי כאשר לא צורפה חב' מידל איסט כנתבעת, למעשה התובעים פטרו אותה מכל חבות או אחריות כלפיהם והדבר פוטר גם את יתר הנתבעים אשר נטען כי יש להם חבות לחוב שנותר כלפי התובעים. דברים אלו יפים במיוחד כאשר מבוקש לחייב את נתבע 1 מכוח הרמת מסך.