53. סיכום הפגישה (מוצג ד', אשר צורף כנספח 8 לתביעה) - תואם גם הוא לטעמי את אותם דברים. יצוין כי במקביל להגשת תמליל השיחה, הוגש גם החסן נייד אשר עליו מוקלטת השיחה ואף האזנתי להקלטה זו. גם לאחר עיון בתמליל והאזנה לשיחה, לא מצאתי מקום להגיע למסקנה שונה. הנתבע 3 לא הסתיר דבר מהתובעים, הוא אמר באופן ברור כי יש כוונה להפסיק את הפעילות היצרנית ואף פירט את לוח הזמנים הצפוי לכך. בד בבד הוא העלה את הקושי שאכן היה ברור שייווצר - בעניין הפסקת שכירת המקום וממילא הפסקת נשיאה בתשלומים הקשורים בכך (ארנונה). עם הפסקת הפעילות היצרנית, ברור הוא שיש צורך לבחון מה יהא ניתן לשלם מהפעילות החלופית של החברה ובאיזה אופן, כאשר זו כבר לא יצרנית וכאשר זו כבר אינה נדרשת לתשלומי שכירות חודשיים. בהקשר זה הפנה הנתבע 3 את נציגי הקיבוץ לבוא בדברים עם הבעלים. כפי שאמר בעת עדותו, הוא למעשה רמז להם לפנות ישירות לנתבע 1, אשר להתרשמות נתבע 3, היה יותר קשוב לצרכי הקיבוץ. אעיר כי התרשמות זו מתיישבת היטב גם עם התרשמותי מהנתבע 1 בעת עדותו. היה ניכר כי מעורבותו העסקית
--- סוף עמוד 31 ---
במקום לא נבעה רק משיקולים כלכליים. נתבע 1 בחר להשקיע בישראל ובקיבוץ משיקולים ציוניים. לתחושתו היה לו קשר מיוחד עם הקיבוץ. על רקע אותה תחושה, הוא נפגע מאוד כאשר לאחר אותה פגישה בחרו נציגי התובעים שלא לפנות תחילה ולהידבר עמו, אלא לרוץ באופן מידי להליך של פירוק. נתבע 3 שטח באופן ברור את הניסיונות שנעשו לשקם את החברה ובכלל האמור גם מכירת אופל, אך בד בבד הבהיר שקיים קושי בגלל עלות הייצור הגבוהה בארץ ביחס לאלטרנטיבות ואמר במפורש כי המסקנה הייתה שאין יותר סיכוי להרוויח מהמפעל "וברמה העקרונית זה חייב להיסגר" (ר' שם עמ' 5, ש' 5-4). הוא הוסיף והבהיר כי מנסים כעת להוציא את המקסימום בהיבט התזרימי וגם לא הסתיר את העובדה שקיימים - "לא מעט חובות..." (שם, ש' 12). הוא ציין מתווה שהבעלים מנסים לבצע כדי שיהיה להם רווח בדרך אחרת, באמצעות חברה קשורה בחו"ל, ובהקשר זה אמר: "והחברה הקשורה בחו"ל אולי תדע לעשות מזה איזה שהוא רווח וזה יהיה איזה שהוא מקור לבעלים לשלם את ההתחייבויות שלהם" (ר' שם, עמ' 7 ש' 10-9).
54. נתבע 3 אף אמר באופן מפורש כי הכוונה היא להפסיק לייצר במהלך חודש אוגוסט (ר' שם, עמ' 9 ש' 3) והדבר מעלה ישירות את הקושי באשר לנושא שכר הדירה, שכן לא ישכרו מבנה בלי לעשות עמו דבר. עוד הבהיר, כי הבין משיחתו עם סרג'יו שקיימות כוונות טובות לגבי החוב לקיבוץ, אך בד בבד רמז לקיבוץ כי כדאי להיפגש עם הבעלים ולפרוט את אותן כוונות טובות למשהו ברור ומחייב. בהקשר זה אמר, בין השאר: