68. באשר לטענה כי היה צריך לעדכן את התובעים במועד מוקדם מהמועד בו התקיימה הפגישה בשנת 2018,אפנה לדברים שנאמרו בע"א (מחוזי ת"א) 2643/00 מקס נ' ציטר סופט בע"מ [פורסם בנבו] (3.12.02) כדלקמן:
"במקרה דנא עסקינן בנושה רצונית, שיכולה הייתה, באם הייתה מעוניינת בכך, להתקשר ישירות עם המנהלים ולחייבם באופן אישי (ולהלן נדון בנפרד בשאלה האם עשתה כן).
זאת ועוד. קביעת הערכאה הדיונית משמעה גזירה שאין הציבור העסקי יכול לעמוד בה ואף אין הוא צריך לעמוד בה. שכן, מתעורר חשש כבד מפני תופעת "כדור השלג", לפיה כל אימת שחברה תיתקל בקשיים כלכליים כלשהם במסגרת פעילותה העסקית הרגילה, מיד תחול עליה חובת גילוי כלפי נושיה. אלו האחרונים, מטבע הדברים, יפסיקו עמה את הקשר ואף ידרשו את פירעון חובותיהם המיידי. התוצאה העגומה היא מניעה מראש של כל סיכוי להצלת העסק. שכן, בכך נמנעת מההנהלה האפשרות לנסות לשקם ולהציל את החברה שנקלעה לקשיים. בעצם הטלת חובת הגילוי במקרים כגון דא, מביאים את הקץ על כל חברה שנקלעת לקושי כלכלי.
למותר לציין את משמעות הדברים האמורים במצב בו שרוי המשק הכלכלי בארצנו בעת זו, וראו בהקשר זה את הדברים שנאמרו בפסק דין פז, עליו מסתמך ב"כ המערערים בטענותיו:
"... לא אחת נמצאים תאגידים בדחק כלכלי, שטרם הבשיל למצב של חדלות פירעון, אשר בעטיו המנהלים מודעים כבר היטב להעדר סיכוי סביר לפירעון החובות לנושים, וחרף זאת ממשיכים להפעיל את התאגיד וליצור לו חיובים חדשים. דרישה מהאורגנים להימנע מלנסות ולהציל את התאגיד המצוי בקשיים, בשל סיכון מוגדל לנושים, תהא תקנה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. ספק גם אם היא תפעל לטובת הציבור, שכן לא אחת קורה כי תאגיד המצוי בקשיים שב לאחר מכן לאיתנו, העובדים אינם מפוטרים וחובות כל הנושים נפרעים. בנסיבות אלו, מובנת הקביעה בפסיקה לפיה "יהא זה מרחיק לכת לדרוש מבעל עסק, כי כל אימת שהוא נמצא בקשיים עסקיים הוא יפרוש לפני לקוחותיו את קשייו, דבר שבהכרח ירחיק לקוחות מעסקו ובכך יחמיר את מצבו עוד יותר..."
לא מצאתי כי היה על מי מהנתבעים לעדכן את התובעים בדבר מה נוסף במועד מוקדם יותר, זאת בכלל ובשים לב למגעים שקוימו מנגד לשפר ביצוע החברה - בפרט.
69.
--- סוף עמוד 38 ---
אעיר כי הלכה ידועה היא כי כדי להטיל חובה נזיקית על נושא משרה בתאגיד, לא די בעצם תפקידו בחברה, אלא יש להוכיח את יסודות העוולה הנזיקית לכשעצמם וללא קשר לתפקיד. ככל שעוולה דורשת חובת זהירות יש לבסס מערכת נתונים החורגת מהפעילות הרגילה והשגרתית של נושא המשרה בחברה. לטעמי התובעים לא תמכו טענותיהם באופן אשר לאורו יש צורך לפנות ולנתח את רכיבי כל אחת מהעילות ביחס למקרה (כפי שנעשה בסיכומים). לטעמי - די באמור בפסק הדין כדי להוות מענה לטענותיהם, גם ללא פירוט זה. הדברים יפים במיוחד ביחס לטענת תרמית (מבין יתר העילות שצוינו) אשר בכל מקרה לגביה נדרש נטל הוכחה מוגבר.