· האופן שבו יש ליישם את מבחן הסיבתיות הצר יותר, הקרוי "תנאי-שאין-בלתו", במשפטים פליליים (שכאמור אין לו תחולה במקרה שלפנינו, ועל כן התייחסותי אליו מובאת מעבר לנדרש).
ההלכה הפסוקה באשר למבחן הסיבתיות ב"קבלת דבר במרמה"
--- סוף עמוד 32 ---
64. ההלכה המחייבת בעניין הקשר הסיבתי בין "מרמה" לבין "קבלת דבר" קובעת שהמרמה צריכה להיות סיבה יעילה – יעילה, ותו לא; ולאו דווקא סיבה יחידה או סיבה מכרעת – לקבלת הדבר מידי המרומה. כפי שכבר ציינתי, הלכה זאת סוכמה והוסברה היטב על ידי השופט לוי בפסק דינו בעניין פרי, אשר מבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי "יתכנו מצבים בהם יהיה קיים ספק לגבי בלעדיותם של מצגי השווא בהעברת ה'דבר' מהמרומה למרמה, אך לא יהיה בכך כדי לשלול את הרשעת האחרון בעבירה, ובלבד שלמצגים הנ"ל היה תפקיד ניכר בהערכת המצב של המרומה" (ראו: עניין פרי, פסקה 41).
65. בית משפט זה חזר על הלכה זו מספר פעמים (ראו, בין היתר: עניין גוטסדינר, פסקאות 35-33 לפסק דינו של השופט הנדל; ע"פ 1242/06 צור נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(2) 271, 307 מול האות ב' (2007); ע"פ 555/77 רבי נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 762, 774 (1978); ע"פ 281/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 673, 694-689 (1983)). מדובר בהלכה מושרשת ואיני רואה כל סיבה לשנותה.
66. שורשיה של הלכה זו נטועים במשפט המקובל האנגלי, ממנו שאבנו את פקודת החוק הפלילי, 1936, שחלקים ניכרים ממנה, לרבות עבירות מרמה, מצאו את מקומם בחוק העונשין. ספרם הקלאסי של הארט והונורה (להלן: הארט והונורה) – אשר עוסק בסיבתיות במשפט בכלל ובמשפט המקובל בפרט – אף הוא מצדד במבחן הסיבה היעילה בהקשרה של "קבלת דבר במרמה":
"[T]he false belief must be at least part of – not necessarily the whole – reason for making the payment. If the victim believes the statement but is not influenced by it in making the payment [the] accused has not obtained the money by deception. Whether the deception acted on the mind of the person to whom it was addressed should in the ordinary way be proved by direct evidence, i.e., by asking him his reason for parting with the property" (H.L.A. HART & TONY HONORÉ, CAUSATION IN THE LAW 365 & n. 11 (2d ed., 1985)).
במילים אחרות: כל השפעה משמעותית של המצג הכוזב על החלטת המרומה להפקיד כסף או נכס מנכסיו אצל המרמה או שלוחיו מקיימת את דרישת הקשר הסיבתי בין מעשה המרמה לבין קבלת הדבר.