7. דומה כי ניתן ללמוד מהמקרה שלפנינו על היתרון שבשימוש בשאלונים, כמו גם על החסרונות שבכך. מחד גיסא, השימוש בשאלונים מאפשר לנהל חקירות ביעילות ובמהירות במקרים שבהם מעורבים גורמים רבים. בענייננו, נשלחו שאלונים למעל 400 משקיעים. מטבע הדברים, לצורך זימון כל אחד ואחד מהמשקיעים וחקירתם במשטרה נדרשים משאבים יוצאי דופן, וייתכן שהדבר אף אינו מעשי.
--- סוף עמוד 58 ---
מאידך גיסא, שלא כבחקירה פרונטלית, הנשאל המשיב על שאלון מקוון יכול להיחשף תחילה לכלל השאלות, לתכנן את מהלכיו, להתייעץ עם עורך דינו או עם נשאלים אחרים, ורק אז להשיב. כמו כן, כאשר מדובר בשאלות מורכבות, מגבלת המקום בשאלון עלולה לפגום באיכות התשובות, כאשר לעיתים המשיבים מוגבלים להשיב בתשובות של כן/לא בלבד (להרחבה ראו: יוני לבני וגיא רווה "שימוש בשאלונים בחקירת תיקי מרמה המוניים – האם, למה ואיך" משפט ועסקים כז 403, 429 (צפוי להתפרסם ב-2023)). אוסיף, במישור הכללי, קיים קושי לנטרל חשש כי תשובה לשאלון תושפע במידה כזו או אחרת מלחץ או עניין כלשהו העלול להטות את תגובת הנשאל. מדובר אפוא בכלי שאינו חף מקשיים ויש לעשות בו שימוש זהיר ומושכל.
לא זו אף זו: עדות בבית המשפט – בנוכחות המותב, הצדדים ועורכי הדין, שונה בתכלית מהסביבה שבה עד ממלא שאלון, כפי שניתן ללמוד גם במקרה דנן. לפי תחשיב המשיבה, המקובל עליי, כ-86 משקיעים השיבו על שאלה 16 בשלילה. מתוכם, שבעה עשר נשאלים שינו את תשובותיהם בריענון שנערך להם ובעדויותיהם בבית המשפט. ההסברים של חלק מאותם משקיעים בדבר הסיבה לשינוי שחל בתשובתם מאירי עיניים – כך למשל, המשקיע אהוד אילני הסביר בעדותו בבית המשפט כי "[...] כנראה לא הבנתי את השאלה כשנשאלתי" (פרו' דיון מיום 3.6.2018, עמ' 848, ש' 25); והמשקיע יצחק ברגר השיב בעדותו: "[...] כשעברתי על השאלון עכשיו שוב אני הבנתי שטעיתי שם בשאלה אחת שעניתי לא במקום כן מאחר ואני מניח שלא קישרתי בין כל השאלות ועניתי שאלה שאלה" (פרו' דיון מיום 8.5.2018, עמ' 121, ש' 32-30). ביחס למשקיעים אלו, אשר חזרו בהם מהתשובה שמסרו בשאלון, קיים קושי ברור להעדיף כראיה את השאלון על פני עדות בבית המשפט. יתרה מזאת, מבין המשיבים אשר נמנו לפי ספירת המשיבה כמי שהשיבו תשובה שלילית לשאלה מספר 16, נכללו גם משקיעים שהשיבו תשובות מהוססות כגון "כנראה שלא", "יתכן שלא" ו-"נראה לי שלא".