5. חברי, השופט י' כשר, סבור כאמור כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצג המרמה של המערער לבין קבלת כספי המשקיעים שהשיבו בשלילה לשאלה מס' 16 בשאלון, בה נשאלו אם היו משנים את החלטתם להשקיע בקרן קלע לו היו יודעים כי הכסף מועבר לחברות ועסקים הקשורים לברמלי ולא "להשלמות הון ל-72 שעות", כנוסח השאלה.
הנה, בעמדת חברי אותה תשובה בשאלון הופכת לראיה ניצחת ומוחלטת, הגוברת על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי; על ראיות אחרות ביחס לאירוע בכללותו; ואף על עדות מפורשת של חלק מהמשקיעים בבית המשפט, שהבהירו כי לא הבינו את השאלה שנשאלו בשאלון או השיבו כפי שהשיבו בשגגה.
--- סוף עמוד 57 ---
6. קבילותם של השאלונים אינה מצויה במחלוקת בשלב זה. אולם – קבילות לחוד ומשקל לחוד. השאלונים אינם בגדר ראיה ניצחת לקיומו או העדרו של קשר סיבתי; הם נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי, בדומה לכל ראיה אחרת, כחלק מכלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו. בסיכומו של דבר, נקבע על בסיס חומר הראיות כולו כי מתקיים הקשר הסיבתי העובדתי הנדרש.
הלכה היא כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (ע"פ 8957/21 קרא נ' מדינת ישראל, פסקה 29 [פורסם בנבו] (21.5.2023)). יתרה מזאת, רק במקרים נדירים תתערב ערכאת ערעור במשקל הראייתי שניתן לראיה מסוימת. אפנה בהקשר זה לדבריו הנכוחים של הנשיא מ' שמגר:
"לא מן הנמנע הוא, שבידודה של ראיה מסוימת ובחינתה באופן נפרד יובילו למסקנה שונה לחלוטין מאשר בחינתה של אותה ראיה על רקע נסיבותיו של מקרה נתון. ואולם תהא זו טעות לעשות כך, שהרי המשקל שיש לייחס לראיה מסוימת וכפועל יוצא מכך גם המסקנות שיש להסיק ממנה קשורים קשר בל-יינתק להתרשמותו הישירה של בית המשפט מהראיה שלפניו, להקשר הדברים ולמכלול הנסיבות, אף אם כל אלה לא תמיד מוצאים את ביטוים בפסק הדין. משום כך פסקנו לא אחת, כי: 'שאלת מהימנות ראיות והמשקל, שיש לייחס להן, מסורה לערכאה הראשונה. ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכך, להוציא מקרים נדירים - כשמסתבר כי ראיות מסוימות בשום פנים אין לסמוך עליהן [...]' (רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר ואח', פ"ד מב(4) 365, 374 (1988)).
בענייננו, קביעת בית המשפט המחוזי כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי נסמכה גם על השאלונים – אבל לא רק עליהם. מדובר בראיה אחת מתוך מארג ראייתי רחב. משכך, איני רואה כי יש במקרה דנן טעם לחרוג מן הכלל ולהפוך באופן חריג קביעה עובדתית זו של בית המשפט המחוזי.