16. בבואו לגזור את עונשו של המערער, קבע בית משפט קמא כי כבר למן הרגע הראשון פעל המערער בתחכום ובמרמה על מנת לגייס מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. בעשותו כן, המערער לא פעל תחת השפעות או לחצים חיצוניים. האינטרס שהניע את המערער היה בצע כסף גרידא, וכדי לקדם אינטרס זה היה המערער מוכן לפגוע באין-ספור משקיעים, רובם ככולם בלתי-מתוחכמים, אשר כתוצאה מכך איבדו את רוב חסכונותיהם. בית המשפט התייחס לאינטרס של הרתעת הרבים בעבירות כלכליות באופן כללי, ובעבירות ניירות ערך בפרט – זאת, לנוכח האפשרות הממשית להרתיע עברייני צווארון לבן פוטנציאליים, אשר על-פי רוב מכלכלים את צעדיהם בדקדוק. כמו כן, הבהיר בית המשפט כי המערער אמנם נעדר עבר פלילי, אולם משקל נסיבה זו מתאיין לנוכח העובדה שהמערער ביצע שורה של עבירות חמורות מאד לאחר תכנון ובמשך פרק זמן ארוך. עוד צוין כי המערער דחה את המיוחס לו בכתב האישום,
--- סוף עמוד 11 ---
לא נטל שום אחריות למעשיו ומן הסתם לא הביע חרטה כנה. מההיבט של נסיבות מקלות, בית משפט קמא הביא במניין שיקוליו את הפגיעה שסבלה משפחת המערער – ובפרט ילדיו הקטינים – משפחה שמתמודדת עם קשיים רבים, כלכליים ונפשיים כאחד, אחרי שנפתח ההליך המשפטי נגדו.
17. לאור כל המקובץ, קבע בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם עומד במקרה דנן על 16-10 שנות מאסר עבור פרט האישום הראשון; 24-12 חודשי מאסר עבור פרטי האישום השני והשלישי; וכן 18-6 חודשי מאסר עבור פרט האישום הרביעי. לבסוף, החליט בית המשפט לגזור את עונשו של המערער, בהתחשב בנסיבות משפחתו, ברף הנמוך של מתחם הענישה, ולהשית עליו 10 שנות מאסר לריצוי בפועל בגין האישום הראשון. לצד זאת, הושתו עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין האישומים השני והשלישי, וכן 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין האישום הרביעי – מאסרים שירוצו בחופף לעונש המאסר אשר הושת על המערער בגין האישום הראשון. כמו כן גזר בית המשפט על המערער 18 חודשי מאסר על-תנאי ותשלום קנס בסך של 400,000 ש"ח.
18. מכאן הערעורים ההדדיים: זה של המערער, וזה של המדינה.
הערעורים
טענות הצדדים
19. במסגרת ערעורו, משיג המערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. ערעורו על הכרעת הדין נסוב אך ורק על הרשעתו בגניבה בידי מורשה ובזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות. המערער אינו מלין על הרשעתו ביתר סעיפי האישום. כאמור לעיל, בתום הדיון שנערך לפנינו, קיבלה המדינה את המלצתנו והסכימה לכך שנזכה את המערער מעבירת הזיוף במסגרת פרט האישום השלישי. אחרי שהחלטנו לזכות את המערער מעבירת זיוף כאמור, אין כל סיבה שנידרש לטענותיו בעניינה. טענות אלה יורדות אפוא מן הפרק.