בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 44827-10-21 אבישר ואח' נ' דואק ואח'
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט הבכיר, ד"ר מנחם רניאל
תובע/ נתבע שכנגד
צבי אבישר
ע"י ב"כ עו"ד יאיר אבני
נגד
נתבעים 1.יוסי דואק (התובע שכנגד)
ע"י ב"כ עו"ד מוני עזורה
2.שי לנדמן
ע"י ב"כ עו"ד חיים ברוטמן
פסק דין
תביעה ותביעה שכנגד לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), שעניינן טענות לפרסומי לשון הרע ברשת החברתית "פייסבוק" (להלן: "פייסבוק"). התביעה העיקרית הוגשה בגין 45 פרסומים, שלטענת התובע פורסמו כלפיו במהלך קמפיין הכפשה שנוהל כנגדו בין השנים 2016-2018 על ידי הנתבעים בפייסבוק, כחלק מקמפיין הבחירות של ראש עיריית קריית מוצקין, מר חיים צורי (להלן: "ראש העיר צורי"). התביעה שכנגד הוגשה במקור על ידי התובע שכנגד בגין 26 פרסומים, אך צומצמה בסיכומיו לשישה פרסומים בלבד, שלטענתו הוכח שאבישר אחראי לפרסומם.
הצדדים להליך
1. התובע והנתבע שכנגד (להלן: "אבישר") הוא המייסד ועומד בראש תנועת "רוח חדשה בקריית מוצקין", שהוקמה בשנת 2016 כמתחרה על ההנהגה המוניציפאלית בקריית מוצקין. בין השנים 2011-2014 שימש אבישר כמנהל אגף התקשוב וההסברה של ראש העיר, ובאוקטובר 2014 עזב את עבודתו. כיום אבישר משמש חבר מועצת העיר קריית מוצקין ויו"ר האופוזיציה.
2. הנתבע 1/התובע שכנגד (להלן: "דואק") הוא איש תקשורת ועיתונאי ובתקופה הרלוונטית לתביעה שימש כעורך הראשי של המקומון "חדשות הקריות", עורך ראשי של אתר האינטרנט DYNEWS.CO.IL ובעל משרד הפרסום D&Y MEDIA . הנתבע 2 (להלן: "לנדמן") היה בתקופה הרלוונטית לתביעה בעלים של העסק "גאון מחשבים" ומשנת 2019 או סמוך לכך משמש כמנהל המחשוב בעיריית קריית מוצקין.
טענות הצדדים
טענות התובע
3. לטענת אבישר, הפרסומים מושא תביעתו (מוצגים ת/4 ו-ת/6 – להלן יקראו כמכלול: "הפרסומים") פורסמו באמצעות פרופילים פיקטיביים (של אנשים שאינם קיימים), כשהבולטים בהם הם: בני מור, אסתי בר לב, פנחס אדר, פיני אדר, אורית סהר, אושר הפללו, שמוליק תמירי, שרה אינסאו וירון עוז. הפרסומים נעשו תחילה בשתי קבוצות פייסבוק פופולאריות שפעלו אותה עת - קבוצת "תושבי מוצקין" שנוהלה על ידי תושב העיר ניר פוטר, וקבוצת "תושבי נווה גנים קריית מוצקין", שנוהלה על ידי תושב העיר דותן לוי. בשלב מאוחר יותר פורסמו הפרסומים בקבוצות ובדפים ייעודיים לקמפיין הכפשה כנגדו, כשהקבוצה המרכזית בהם היא קבוצת "קריית מוצקין- הבית שלנו" (קבוצה זו תיקרא להלן: "הקבוצה"), ששינתה את שמה פעמים רבות ובדפים מתחזים כדוגמת "רוח חדשה בקריית מוצקין" ו"פוסטים אפשריים של צביצי אבישר". לטענתו, קיימות ראיות רבות המובילות אל דואק כמי שעמד מאחורי הפרסומים כנגדו, ואל לנדמן כמי שנטל חלק בהקמת הקבוצה יחד עם דואק, ועל כן אחראי לפרסומים המכפישים שפורסמו על ידי הפרופילים הפיקטיביים בקבוצה זו.
4. לטענת אבישר, הפרסומים עונים על הגדרת "פרסום" שבסעיף 2 לחוק– הפרסומים פורסמו בכתב ברשת החברתית "פייסבוק", ויועדו לאדם זולתו, ואף הגיעו בפועל לאנשים זולתו ולפיכך רכיב הפרסום התקיים בעניינו. כמו כן, כל הפרסומים הם פרסומים פוגעניים שמטרתם היא הכפשתו, ביזויו, לשים אותו ללעג בפני הציבור ולפגוע בסיכוייו להיבחר לתפקיד ציבורי.
5. לטענתו, הקבוצה שבה בוצעו הפרסומים הוקמה כקבוצה ייעודית ראשונה כחלק מקמפיין הבחירות של ראש העיר צורי ושימשה פלטפורמה לקמפיין הכפשה כנגדו. הקבוצה הוקמה ביום 25.9.16 בשעה 21:17 בערב על ידי פרופיל בשם "אסתי בר לב" שאין מחלוקת בין מומחי הצדדים בתיק זה שהוא פרופיל פיקטיבי (עמ' 18 למוצג ת/2, וסעיפים 4(1) ו-4(2) למוצג נ/12). דואק צורף לקבוצה על ידי הפרופיל הפיקטיבי אסתי בר לב ביום 29.9.16 שלושה ימים לאחר הקמתה ובאותו מועד מונה כ"אדמין" (מנהל) של הקבוצה (סעיף 6(1) לחוות דעת מר אייל בלום – מוצג נ/12). במועד זה, הפעילות העיקרית בקבוצה היתה צירוף מספר רב של חברים. מר בלום ציין בסעיף 6(6) לחוות דעתו שדואק סיפר לו בעצמו שצירף לקבוצה מספר רב של אנשים במהלך כמה ימים.
6. אבישר טען לסתירות רבות בעדותו של דואק לעניין הצטרפותו או אי הצטרפותו לקבוצה זו, טענתו שאינו יודע איך לצרף חברים לקבוצה ואף ביחס לטענתו שלא סיפר למר בלום, נותן חוות הדעת מטעמו, שצירף חברים רבים לקבוצה. מר בלום כתב בחוות דעתו (סעיף 6(5)) שלאחר מספר ימים דואק הבין שהוא רשום כמנהל וביקש להסירו. לפיכך לטענתו אין לתת אמון בעדותו של דואק לפיה לא ידע שהיה מנהל הקבוצה.
7. לטענת אבישר הופעה של אדם כמנהל של קבוצה קושרת אותו אליה. המומחה מטעמו, מר יוסי דורפמן, הבהיר שמנהל קבוצה יכול להגדיל את נפח חבריה ובכך גם להגדיל את תפוצת החומרים המפורסמים בה, כפי שעשה דואק בפועל (עמ' 30 למוצג ת/2). בתקופת ההקמה של הקבוצה, דואק ולנדמן היו שני הפרופילים האמיתיים היחידים ששימשו כמנהלים של הקבוצה ויחד עמם היתה אסתי בר לב –הפרופיל הפיקטיבי. דואק הוא שצירף לקבוצה את הפרופיל הפיקטיבי "פנחס אדר", ששימש יחד עם 6 פרופילים נוספים כמנהלי הקבוצה, לאחר שדואק הפסיק לשמש כמנהל בשמו האמיתי. לאחר שדואק הפסיק לשמש כאדמין (בשמו האמיתי) רק לנדמן נותר כמנהל בשמו שלו וכפרופיל אותנטי, ונכון למועד הגשת התביעה נותרו בקבוצה שני מנהלים- לנדמן והפרופיל הפיקטיבי "בני מור". לפיכך נטען שדואק שימש כמנהל הקבוצה בידיעתו, ואף צירף מאות מחבריו על מנת להגדיל את תפוצת הפרסומים. יתרה מזאת, דואק הקים את הקבוצה בעצמו באמצעות הפרופיל הפיקטיבי "אסתי ברלב".
8. לטענת אבישר, הדפים המתחזים לעמוד הפייסבוק המקורי של "רוח חדשה במוצקין –הדף הרשמי" היו שלושה: הדף "רוח חדשה במוצקין – הדף הרשמי" שנוצר ב-23.9.16, יומיים לפני הקמת הקבוצה "קריית מוצקין –הבית שלנו" וסמוך להיווצרותם של הפרופילים הפיקטיביים (עמ' 21 לת/2, הדף "הרוח החדשה במוצקין –הדף הרשמי" והדף "ציקי אבישר – רוח חדשה במוצקין". בדפים מתחזים אלו הועלו תכנים מכפישים רבים כנגדו הזהים מבחינה ססגונית והשפה הגרפית לתכנים שהועלו על ידי הפרופילים הפיקטיביים, באופן המצביע על כך שמי שעומד גם מאחורי הדפים המתחזים הוא לא אחר מאשר דואק.
9. לטענתו, הדף "פוסטים אפשריים של צביצי אבישר" שימש אף הוא כלי בקמפיין ההכפשה ופורסמו בו אמירות מכפישות הנוגעות לחייו הפרטיים ולמשפחתו, רמיזות מיניות ולעג לגובהו. חלק מהפרסומים שפורסמו בו זהים לפרסומים שפורסמו על ידי הפרופילים הפיקטיביים ולפרסומים שהועלו בדפים המתחזים "רוח חדשה במוצקין- הדף הרשמי" ו"הרוח החדשה במוצקין-הדף הרשמי". הזהות בתוכן, בסגנון ובשפה הגרפית הביאו את המומחה דורפמן למסקנה שאדם אחד עומד מאחורי כל הפרסומים כחלק מקמפיין מנוהל (סעיף 4.1 עמודים 25-26 לת/2). לפיכך נטען שדואק הוא העומד גם מאחורי דף זה ואחראי לכל הפרסומים שפורסמו בו.
10. לטענת אבישר, לא עומדת לדואק הגנה מפני אחריות לפרסומים. טענות ההגנה "אמת בפרסום" ו"תום הלב" נטענו על ידו בעלמא, בלי שהובאו לגביהן כל ראיה. יש לדחות גם את טענתו שמדובר בפרסומים שהם בגדר הבעת דעה על איש ציבור, שכן לא הובעה בהם דעה, אלא הונחו בפני הקוראים תיאורים עובדתיים שקריים. בחינת הפרסומים, תוכנם, מועד פרסומם, המטרה לשמה פורסמו והעובדה שפורסמו תוך שימוש בפרופילים פיקטיביים, שעה שדואק מבקש להרחיק עצמו מאותם פרסומים, מובילים למסקנה שיש לפסוק בגינם את הפיצוי המירבי לפי סעיף 7(א)(ג) לחוק, או למצער פיצוי ברף הגבוה, מאחר שהייתה בהם כוונת זדון לפגוע, ולא פגיעה שהיא תוצאת לוואי של עצם הפרסום, מבלי שהמפרסם התכוון לפגוע.
11. לטענתו, לא מדובר בהתבטאויות פוגעניות במסגרת התמודדות לגיטימית על דעת הקהל הציבורית, אלא במניפולציית רשת, שבה דואק, המפרסם האמיתי, מבקש להרחיק את עצמו ולמנוע כל זיהוי בינו וחופש הביטוי לו הוא זכאי, לבין הפרסום עצמו. בנסיבות אלה, אין תחרות בין חופש הביטוי של דואק לשמו הטוב של אבישר. חומרת הפגיעה מתעצמת נוכח העובדה שמסכת פרסומי לשון הרע נמשכה כשנתיים, במסע הכפשה מתוכנן, פעמים רבות ממומן, שכלל עשרות פרסומים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, וכשהם מצטברים יחד, כל אחד מהם מעצים את משנהו. הפוגענות הבוטה שבפרסומים מקבלת משנה חומרה על רקע התקופה – מערכת הבחירות לרשויות המקומיות והמטרה לפגוע בסיכוייו של אבישר להתמודד ולהצליח להיבחר למשרה ציבורית.
12. שיקול נוסף המצדיק לטענתו פסיקת פיצוי ברף הגבוה בענייננו הוא היקף התפוצה של הפרסום והפגיעה הנובעת ממנו, כשהפרסומים נעשו במספר רב של דפים וקבוצות פייסבוק, ובחלקם אף פורסמו כתוכן ממומן על מנת להגדיל את חשיפתם לציבור, ודואק צירף לקבוצות אלו, בעצמו ובאמצעות הפרופילים הפיקטיביים שעמד מאחוריהם, חברים רבים במטרה להגדיל את החשיפה. פרסומים כאלו המטילים רבב באישיותו ובאמינותו ומציגים אותו בצורה נלעגת ובזויה פוגעים בעוצמה רבה יותר דווקא באיש ציבור, ובוודאי באיש ציבור המצוי בעיצומה של מערכת בחירות.
13. לאור כל האמור לעיל אבישר טען שיש לפסוק לו בגין כל פרסום פיצוי מקסימאלי בהתאם לסעיף 7(א)(ג) לחוק, ולחייב את דואק לשלם לו את מלוא סכום הפיצוי שהועמד לצרכי אגרה על סך של 2,600,000 ₪.
14. אשר לאחריותו של שי לנדמן טען אבישר שהתביעה הוגשה בגין 5 פרסומים שנכללו בתביעה ופורסמו בקבוצה (פרסומים 2, 13, 14,15, 16). אחריותו של לנדמן לפרסומים הנ"ל נובעת מתפקידו כמנהל הקבוצה שהוקמה על ידו ועל ידי דואק כחלק מקמפיין הבחירות של ראש העיר צורי, במטרה ליצור מרחב שיח לפרופילים הפיקטיביים ולפרסומים המכפישים. יש לדחות את טענת לנדמן שלא עקב באופן שוטף אחרי הפרסומים הרבים בקבוצה, וכי אין להטיל עליו אחריות בגין הפרסומים מאחר שאבישר לא פנה אליו בדרישה להסירם. לנדמן הוא מנהל קבוצה שהיה שותף יחד עם דואק ביצירתה, וככזה אחראי לפרסומים בה כמי ששיתף עצמו וסייע לדואק בביצוע העוולה לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") החל על עוולות לשון הרע, מכח סעיף 7 לחוק.
15. לטענתו, קיים מסד ראייתי הקושר את לנדמן לייסוד הקבוצה. ראשית, החל משנת 2017 משמש לנדמן כאחראי המחשוב בעיריית קריית מוצקין ובתקופה הרלוונטית להקמת הקבוצה סיפק שירותי מחשוב לדואק, כך שההכרות בינו לבין דואק קיימת מחוץ למרחב הווירטואלי. שלושה ימים בלבד לאחר הקמת הקבוצה, צורף לנדמן אליה על ידי אסתי ברלב (קרי- דואק) יחד עם הפרופיל האמיתי של דואק. לנדמן, כמו דואק, התמנה למנהל בקבוצה.
16. לטענתו, היו ללנדמן מספר גרסאות סותרות מדוע הסכים לשמש כמנהל הקבוצה. בעת שצורף לקבוצה לא היתה בה כל פעילות. הפרופיל "אסתי בר לב" צירף באותה עת את "בני מור", את דואק ולנדמן. מאותה עת החל לנדמן לצרף אלפי חברים לאותה קבוצה. המומחה בלום מטעם דואק קבע בחוות דעתו שלנדמן צירף מעל 2,240 חברים (סעיף 5(6) לנ/12) ולנדמן לא סתר קביעה זו (תמליל מיום 18.9.22, עמ' 43, שורות 20-24). התנהלות זו מלמדת שהוא היה ממקימי הקבוצה. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שלנדמן (לפי חוות דעת דורפמן) המשיך לצרף חברים חדשים לקבוצה לפחות עד 7.10.16 ואף צירף במועד זה כמנהל לקבוצה את "אלי מזרחי", פרופיל ששני המומחים קבעו שהוא מזויף (עמ' 207 לת/2). לנדמן היה אחד משני הפרופילים האמיתיים (עם דואק) שניהל תקשורת שוטפת עם הפרופילים הפיקטיביים של דואק, הן בקבוצה שהקים עם דואק והן בקבוצה "תושבי מוצקין" של ניר פוטר. לטענת אבישר, עובדות אלו קושרות את לנדמן קשר הדוק ומהותי לקבוצה.
17. לטענת אבישר, עדות מר דובי שפיגלר מלמדת שלנדמן נטל חלק בקמפיין של חיים צורי ובהכפשת אבישר. מר שפיגלר העיד שנשלח על ידי דואק לשמש כחפרפרת במטה הבחירות של אבישר ולהקליט את הפגישות במטה ואת ההקלטות היה מביא ללנדמן, שהיה מוריד אותן למחשב (תמליל מיום 15.9.22, עמ' 66, שורות 28-33). עדותו זו לא נסתרה.
18. אבישר טען שמאחר שלנדמן הקים את הקבוצה כחלק מקמפיין, אפשר את צירופם של הפרופילים הפיקטיביים והמשיך לשמש כמנהל הקבוצה האותנטי היחיד, הוא אחראי לפרסומים המכפישים שעלו בה. העובדה שלא פנה ללנדמן להסרת הפרסום אינה שוללת את אחריותו של לנדמן. לנדמן סייע בהקמת הקבוצה כדי ליצור מרחב שיח לפרופילים מכפישים, הוא מנהל קבוצה שיצר את האפשרות לפרסומם ואת הקבוצה במטרה שתשמש לכך, ולא מנהל קבוצה שנקלע לכך. על כן, יש לראותו כמי שיכל וצריך היה למנוע הכפשה בקבוצה אותה ניהל, יכול היה למנוע מהפרופילים הפיקטיביים של דואק לפעול בקבוצה, ומשלא עשה כן – יש לראותו אחראי כשותף לפעולת ההכפשה. העובדה שהיה שותף להקמת הקבוצה מלמדת על כוונתו לפגוע באבישר, ולכל הפחות על אדישות לפגיעה שכזו. לטענתו, בגין אחריותו של לנדמן, יש לחייבו יחד ולחוד עם דואק בגין פרסומים 2, 13, 14, 15 ו-16 בסך כולל של 300,000 ₪.
19. באשר לתביעה שכנגד, הודה אבישר שפרסום בנספח 84 לכתב התביעה שכנגד (חלק מנ/5) נעשה על ידו בעמוד הפייסבוק שלו, אך לטענתו מדובר בהבעת דעה על התנהלות דואק ועל יחסי הגומלין בינו לבין ראש העיר צורי והוא חוסה תחת הגנת סעיף 15(4) לחוק. לטענתו, פרסום זה הניח בפני הקוראים את העובדות עליהן מבוססת דעתו ועליהן מבוססת ההשוואה בין מקרה "כרמיאל" הנכלל בכתבת התחקיר שבערוץ 12 לבין יחסי הגומלין בין דואק לעיריית קריית מוצקין. העובדה שדואק פברק מכתבים למערכת העיתון – הוכחה כנכונה. דואק הודה במסגרת ההליך שהוא משתמש בשמות עט לכתוב דברים שהוא לא רוצה שידעו שכתב אותם. דואק אף אישר לדוגמא את מכתב ת/8 כמכתב למערכת שכתב בשם אחר. כמן כן, בפרסום הבהיר אבישר לקוראים על מה מבוססת דעתו שדואק מושחת, על ידי תיאור העובדות והסברת מסקנתו כך שהקורא הסביר יכול לשפוט אם הוא צודק במסקנתו על בסיס העובדות ששטח, ובכך שמר על ההפרדה הנדרשת בין העובדות לבין הבעת הדעה. כמו כן, נוכח מתקפת ההכפשה לה היה נתון מצד דואק באמצעות מערך פרופילים פיקטיביים קבוצות ודפים מכפישים ומתחזים לצורך פרסום פרסומים מבזים כנגדו, הדברים שנכתבו הם תגובה סבירה וראויה שיש בה כדי להגן עליו מפני לשון הרע שפורסמה עליו, ולכן חוסה הפרסום גם תחת הגנת סעיפים 15(3) ו-15(10) לחוק.
20. באשר לפרסום בסעיף 93 לכתב התביעה שכנגד, טען אבישר שהפרסום לא הוגש במסגרת הפרסומים מושא התביעה ולא נכלל בנ/5. דואק הודה שמדובר בציטוט מתוך פרסום גדול יותר (תמליל מיום 3.10.22, עמ' 69, שורות 36-38) והפרסום עצמו לא צורף על ידו לכתב התביעה שכנגד. במסגרת הראיות לא הוצג המסמך או הסרטון ממנו לקוח הציטוט המופיע בסעיף זה. משכך טען אבישר שחרף העובדה שלא הכחיש ציטוט זה, דואק לא עמד בנטל להוכיח שהוא זכאי לפיצוי בגין דברים אלו, שכן לפי ההלכה הפסוקה, על בית המשפט בקובעו את משמעות הפרסום בעיני האדם הסביר, להביא בחשבון את ההקשר הענייני בו נאמרו או נכתבו הדברים. משלא צורף הפרסום המלא על ידי דואק, הוא גם לא הוכיח את היקפו ומהותו. על כן, יש לדחות את תביעתו בכל הקשור לפרסום חלקי זה.
21. לחילופין טען שמנוסח הציטוט החלקי ניתן להבין שמדובר בהבעת דעת וביקורת של אבישר על התנהלותו של דואק, המבוססת על ממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט בהליך שהתנהל בין דואק לאבישר בבית המשפט השלום בקריות, ועל הקביעה שדואק הפעיל פרופילים פיקטיביים שהכפישו אנשים. אף אם הביקורת שהובעה על ידו נוסחה בלשון חריפה, אין בה בכדי להוציאה מתחום הסביר או לשלול את הגנת סעיף 15(3), 15(4) ו-15(10) לחוק.
22. לטענתו, אם בית המשפט יקבע שדואק זכאי לפיצוי בגין איזה משני הפרסומים האלה, יש לפסוק לו פיצוי ברף התחתון נוכח התנהלותו הפוגענית של דואק כלפיו ותפקידו המרכזי ביצירת שיח פוגעני ומבזה בפייסבוק במסע הכפשה, שנמשך כשנתיים טרם הפרסומים המיוחסים לאבישר. כמו כן, יש לתת את הדעת על כך שהפרסום השני היה תגובית לכתבה שפורסמה באתר העירייה וחלק ממסכת ההתכתבויות בתגובה לאותה כתבה. משקלה של תגובית בהקשר לפוטנציאל הנזק שלה אינו כמשקלה של כתבה רגילה ולפיכך גם מטעם זה יש מקום לפסיקת פיצוי, אם בכלל, על הצד הנמוך. עוד הוסיף אבישר, ששיעור הפגיעה בגין פרסום לשון הרע על אדם ששמו נקי מרבב אינו כשיעור הפגיעה בשמו של אדם המיוחסים לו מעשים שליליים, ואין ממש בטענתו של דואק שהוא בעל שם טוב ומוניטין ללא רבב. בתי המשפט השונים שדנו בשורת תביעות בגין לשון הרע שהגיש דואק מצאו אותו דובר שקר ובלתי מהימן.