מ"מ הנשיא
השופט א' שטיין:
1. אני מצטרף למסקנה אליה הגיע חברי, ממלא מקום הנשיא: אפשרויותיהם של בני זוג מאותו מין לאמץ ילד או ילדה בישראל אינן פחותות מאלו של בני זוג הטרוסקסואליים.
2. מסקנה זו מתחייבת, ואף מתבקשת, מהאמור בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ), גופו.
3. ראשית, אציין כי סעיף 3(1) לחוק האימוץ מסמיך את בית המשפט "ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד [...] אם בן זוגו [...] אימץ אותו לפני כן" (ההדגשה הוספה – א.ש.) בהוראה זו, התיבה "בן זוגו" שונה מהמילים "איש ואשתו יחד", בהן עושה שימוש סעיף 3 רישא בהתייחסו להורים מאמצים. שוני זה, הוא כשלעצמו מאפשר אימוץ על ידי בני זוג מאותו מין במתכונת של זה-אחר-זה. מתכונת זו ניתנת להפעלה במסגרתו של הליך משפטי אחד המשותף לשני בני הזוג.
4. שנית, המילים "איש ואשתו", שכאמור מופיעות בסעיף 3 רישא, אינן עומדות לבדן. מילים אלו יש לקרוא יחד עם הוראת סעיף 6 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות), אשר קובעת כי "האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך". ודוק: הגדרה זו אינה כפופה לסייג הפרשני השכיח "באין כוונה אחרת משתמעת", כדוגמת זה שמופיע בסעיפים 16 ו-19 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש]. זאת ועוד: סעיף 1 לחוק הפרשנות מורה כי "חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה". בהיעדר החרגה מפורשת של בני זוג מאותו מין ממעגל ההורים המאמצים, ונוכח האפשרות של אימוץ על ידי בני זוג מאותו מין במתכונת של זה-אחר-זה – סבורני כי נכון נעשה אם נפרש את המילים "איש ואשתו", בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק הפרשנות, כזוג שיכול להיות מורכב מגבר ואישה, משתי נשים או משני גברים. הווה אומר: עיקר העיקרים הוא שילדים בני אימוץ יאומצו אל תוך מערכת זוגית מוכרת כלשהי שבבסיסה קשר נישואין או מסגרת של "ידועים בציבור כנשואים" – זאת, כאשר הכלל המנחה הוא זה של טובת הילד המאומץ, כאמור בפסק דינו של חברי, ממלא מקום הנשיא.
5. במילים אחרות: הביטוי "איש ואשתו", שמופיע בחוק האימוץ, נועד לשרת את מטרותיו של אימוץ ילדים במשך שנים ארוכות. בתור שכזה, הוא מפנה למערכת זוגית מקובלת ומוכרת בזמן האימוץ – זאת, גם אם מערכת זו לא זכתה להכרה בזמן חקיקתו של החוק ואף לא נצפתה על ידי המחוקק באותה נקודת זמן. ביטויים כלליים כגון זה יש לפרש בהתאם למשמעותם הפומבית והמקובלת בזמן יישומם – לשם כך הם נועדו מעיקרם (ראו: Alex Stein, Probabilism in Legal Interpretation, 107 IOWA L. REV. 1389, 1428 (2022)).
6. תוצאה פרשנית זו מקבלת תמיכה מעיקרון הניטרליות אשר מגדיר את תפקידי המדינה בחברה של אזרחים בני חורין. עיקרון זה קובע כי המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה. כפי שלימדנו הפילוסוף ג' רולס,
"A very different way of defining neutrality is in terms of the aims of basic institutions and public policy with respect to comprehensive doctrines and their associated conceptions of the good. Here neutrality of aim […] means that those institutions and policies are neutral in the sense that they can be endorsed by citizens generally as within the scope of a public political conception. Thus, neutrality might mean, for example, (1) that the state is to ensure for all citizens equal opportunity to advance any conception of the good that they freely affirm; (2) that the state is not to do anything intended to favor or promote any particular comprehensive doctrine rather than another, or to give greater assistance to those who pursue it; (3) that the state is not to do anything that makes it more likely that individuals will accept any particular conception rather than another unless steps are taken to cancel, or to compensate for, the effect of policies that do this".
John Rawls, The Priority of Right and Ideas of the Good, in JOHN RAWLS, COLLECTED ESSAYS 449, 459 (Samuel Freeman, ed., 1999).
ראו גם: JOSEPH RAZ, THE MORALITY OF FREEDOM 114-115 (1986); וכן Carlos A. Ball, Moral Foundations for a Discourse on Same-Sex Marriage: Looking Beyond Political Liberalism, 85 GEO. L.J. 1871, 1883 (1997) ("Liberalism, with its respect for equality, toleration, and state-neutrality, has become the predominant theory of political morality of our time. A central component of contemporary liberalism has been to call for a moral bracketing in matters of public reasoning; namely, for a strict separation between the differing conceptions of the good held by individuals and the broader political discourse that seeks to define individual rights and formulate public policy").
7. עיקרון זה, לצד הכלל הטכני שבסעיף 6 לחוק הפרשנות, קובע את תוצאת הדיון בעתירה: לעניין אימוץ ילדים, זוגות מאותו מין וזוגות הטרוסקסואליים – חד הם. כל הזוגות הללו רשאים לאמץ ילד או ילדה בכפוף לכלל הגדול של טובת המאומץ.