כך, מעמדו הבלתי מעורער של אברג'יל, כראש הארגון; הקבוצות השונות ופעילותן ברחבי הארץ ומחוצה לה; העיסוק השיטתי של הארגון בניסיונות החיסול והמאבק ברוזנשטיין, כפי שהעידו בעניין עדי המדינה; עסקאות הסמים הבינלאומיות; הדיווחים והעדכונים השוטפים שעלו מהשיחות הטלפוניות; הקשרים בין חברי הארגון וההתכנסויות המשותפות (בדירת אוזיפה ובביתו של ה.צ) – כל אלה מובילים בבירור למסקנה, אליה הגיע בית המשפט המחוזי, שלפנינו עומד ארגון פשיעה.
332. לכך מתווסף כאמור תפקידו של אברג'יל שעמד בראש הארגון, ושניהל, ארגן, הנחה את הכפופים לו, כיוון ופיקח על פעילותם, והכל באופן שיש בו לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. מתוך עדות עדי המדינה ניתן ללמוד על מרכזיותו והנהגתו של אברג'יל, על השפעתו המוחלטת, ועל ההערצה שחברי הארגון רכשו לו.
הוכח בפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי אברג'יל קיבץ תחתיו קבוצות עבריינים, מונהגות בידי מנהלים הפועלים ישירות מולו, ופזורים בחלוקה גיאוגרפית בארץ, ושחלקן התמחו במאבק ברוזנשטיין, חלקן בעיסוק בתחום הסמים, וחלקן שילבו בין התחומים ועסקו גם בתחומי פשיעה נוספים, כמקור מימון לפעילות הארגון. כל חלקי הארגון היו כפופים למרותו הבלעדית והברורה של אברג'יל, וקיימו ביניהם יחסי גומלין, תוך סיוע ועזרה הדדית, לשם פעילותו הפלילית של הארגון. בעניין זה אציין כי המאבק של הארגון ברוזנשטיין מספק דוגמה להשפעתו ושליטתו של אברג'יל על הארגון בכללותו, ולהירתמות הארגון לביצוע הוראותיו של אברג'יל ללא היסוס.
בשים לב למאפיינים שהוכחו, צורת ההתארגנות, הקשרים בין המערערים, ומעורבותם בפעילות המאורגנת, ניתן לקבוע בבירור כי לפנינו "ארגון פשיעה" על פי ההגדרה שבחוק המאבק, והוכחת קיומו של הארגון מבוססת היטב בחומר הראיות. מן האמור עולה במפורש כי אברג'יל עמד בראש הארגון המתואר, ולפיכך לא מצאתי מקום להתערב בהרשעתו בעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק המאבק, ויש להותירה על כנה.
333. כעת אתייחס לטענת אברג'יל בערעורו, ביחס להרשעתו באישום זה, והיא כי כבר נתן את הדין על כך שהוא ראש ארגון הפשיעה האמור, במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגדו בבית משפט באנטוורפן שבבלגיה, בו הורשע בשנת 2008, בעמידה בראש ארגון פשיעה, ואף ריצה בגינו 5 שנות מאסר עת הוסגר לארה"ב, במסגרת הליך אחר. משכך נטען, כי בהתאם לסעיף 5 לחסד"פ, יש לבטל הרשעתו באישום זה.
המדובר בטענת ההגנה "כבר הורשעתי", ואקדים ואומר כי דינה להידחות, וזאת ממספר נימוקים שיפורטו להלן. לצורך המסגרת הדיונית אציג את הוראת סעיף 5 לחסד"פ שכותרתה "אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד":
"אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; 'הרשעה', לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה".