בהתאם לכל האמור לעיל, נראה כי בית המשפט המחוזי פעל במקרה דנן בהתאם לפסיקה שהותוותה בעניין הערכתה של עדות הזיהוי, וכי מסקנתו נומקה כדבעי, ועולה בבירור מהראיות שהוצגו. לפיכך, אין כל עילה להתערב בהכרעת הדין בנושא זה.
בנוסף, וכפי שאף הובהר בהכרעת הדין, שאלת זיהויו של מיכה הייתה רק "ערוץ משני" במארג הראיות הכולל, שבמרכזו מצויה העובדה שחבילת הסמים אותרה בעקבות קבלה ואישור המשלוח של הדואר, שנמצאו במהלך החיפוש בדירתו של ציון.
ואם לא די בכך, ערב לפני הגעתו של מיכה לסניף הדואר, התבצעה שיחה טלפונית בין דויד בן שיטרית (נאשם 6) לבין ציון אלון (מוצג ת/2188), ממנה עלה כי מיכה נשאר ללון אצל ציון (ביום 27.7.2004). עובדה זו משתלבת עם מציאת הקבלה מהדואר (הנושאת את התאריך 28.7.2004) בביתו של ציון, כפי שתואר לעיל.
לפיכך, עינינו הרואות, כי שיחה זו תומכת הן בעובדה שמדובר בדירה של ציון, הן בזיהויו של מיכה בסניף הדואר, כמי ששלח את חבילת הסמים.
573. כעת אפנה לשיחות הטלפוניות, שנקלטו בהאזנות סתר, ושסוסן טען ביחס אליהן בערעורו, כי לא היו קשורות לחבילת הסם שנתפסה. ואולם, עיון במקבצי השיחות מלמד על כך, כי משתקפת מהן בבירור מעורבות סוסן בעסקה, שעה שנשמע דובר בהן, בשפת קוד, עם עופר אמר (חברם המשותף של סוסן וציון), המכונה "קוקי" ועם אתי אלון (רעייתו של ציון), במאמציו לברר מה עלה בגורל חבילת הסמים לאחר שנשלחה ולא הגיעה ליעדה (מוצגים ת/1545ב1, ת/1545ב4, ת/1545ב5, ת/1545ב7).
משבחנתי בקפידה את תוכן השיחות, נכון יהיה לומר, כי התמונה העולה מהן מבטאת את חלקו המרכזי של סוסן בהתרחשויות. כפי שאפרט, השיחות עניינן בצורך להעביר מידע לציון, אם החבילה "עברה" או "לא עברה"; בנוסף, סוסן ניהל דו-שיח על אודות "המשיכה" הצפויה להם (בקבלת החבילה); ואף פנה לקבלת סיוע לשם בדיקה באתר האינטרנט של הדואר. אדגיש כי בית המשפט המחוזי התייחס באריכות וביסודיות לתוכן כל שיחה ושיחה, ואף בחן אותן בראי גרסת סוסן, על כל נדבכיה. בכך אין הצדקה להתערב.
בנוסף, ובהקשר זה, אין לקבל את טענת סוסן בערעורו לפיה רק שימש "צינור" להעברת מידע מציון לקוקי, ולא היה מודע לתוכן הדברים שהעביר. אני סבור, כי תוכן השיחות הטלפוניות מפריך טענה זו באופן מובהק.
כך למשל, שיחה מיום 2.8.2004 (מוצג ת/1545ב1), בין סוסן לבין קוקי, סובבת סביב בדיקה באתר האינטרנט של הדואר באנטוורפן בדבר "סטטוס" החבילה שנשלחה. בשיחה סוסן נשמע שואל את קוקי: "אבל תקשיב, בדקת מה שאמרתי לך אתמול באתר?" קוקי השיב כי לא הצליח לעשות זאת, וסוסן ביקש ממנו שייעזר ב"מישהו שמבין בשפה". קוקי השיב: "טוב תן לי לראות. אני אעשה לך טלפון" (עמ' 645 להכרעת הדין).
שיחה זו מצביעה על היוזמה שננקטה על-ידי סוסן, על מהות הבדיקה שהתבקשה על ידו, ועל העובדה שקוקי התבקש לבצע את שנידרש, והתחייב לחזור לסוסן ולעדכנו. בניסיון להסביר שיחה זו, סוסן העיד בהתייחסו לקוקי, כי "כנראה שרצה לייבא משהו, להזמין משהו, דבר שלא קשור בכלל אליי" (עמ' 656 להכרעת הדין). ואולם, מהשיחה המוקלטת לא עולה אזכור מפורש לייבוא כלשהו, והעלאת הנושא על-ידי סוסן ביוזמתו, בהסברו לשיחה – משמש רובד נוסף בתשתית הראייתית המפלילה נגדו.
משיחה נוספת בין סוסן לבין קוקי, יומיים לאחר מכן (מוצג ת/1545ב4), עולה כי שוחחו על עניין שבו לשניהם צריכה להיות "משיכה" בימים הקרובים. לכך לא היה בפי סוסן הסבר, והוא טען בבית המשפט המחוזי כי הדברים לא זכורים לו.
הנה כי כן, שיחות אלו מלמדות על מעורבותו האקטיבית של סוסן לצד קוקי, במאמציהם לאיתור החבילה, ודין הטענה לפיה סוסן שימש רק "צינור" להעברת מידע – דינה להידחות.
574. כעת אתייחס למקבץ שיחות נוסף, שהתקיים בין סוסן, קוקי ואתי אלון, ממנו ניתן ללמוד כי הצדדים לשיחה היו מוטרדים מכך שחבילת הסמים לא הגיעה ליעדה, ולכן ביקשו להתחקות אחר קורותיה.
בשיחה מיום 5.8.2004, שהתקיימה בין סוסן לבין קוקי (מוצג ת/1545ב5) עולה כי הראשון הנחה את האחרון להתקשר לאתי אלון בדחיפות. כשקוקי שאל מה הסיבה לכך שעליו להתקשר לאתי, סוסן השיב "היא התקשרה. היא שאלה אם היא חולה או השתחררה. אמרתי לה היא חולה" (עמ' 650 להכרעת הדין). יצוין, כי סוסן בעדותו הסביר את אמירתו "היא חולה" כמתייחסת לאתי אלון, וציין כי הדברים נאמרו בהלצה, מאחר שאתי הרבתה להתלונן שאינה חשה בטוב. ואולם, משהוטח בו בחקירה הנגדית, כי אין היגיון בכך שאתי התקשרה אליו על מנת לבקש ממנו לשאול את קוקי אם היא עצמה חולה – כשל בהסבריו.
למען שלמות התמונה יצוין, כי דקות ספורות לאחר שיחה זו, קוקי התקשר לאתי אלון, כפי שביקש ממנו סוסן כאמור (מוצג ת/1545ב8). בשיחה, אתי נשמעת שואלת את קוקי: "אה מה לגבי החולה היא אמרה, מה לגבי החולה?" וקוקי ענה כי "החולה לא עברה" (עמ' 651 להכרעת הדין). יצוין כי אתי אלון אישרה בעדותה בבית המשפט המחוזי, שקוקי הוא חבר של בעלה, ושבשיחה זו נתבקשה על-ידו למסור לו ש"החולה לא עברה", אך לא ידעה על מה מדובר ורק העבירה את המסר לבעלה.
יומיים לאחר מכן, התקיימה שיחה נוספת בין סוסן לבין קוקי (מוצג ת/1545ב7), ממנה עלה שסוסן עדכן את קוקי, כי דיבר "עם החברה ומסר לו שהיא חולה ולא השתחררה מבית החולים". סוסן אישר בעדותו כי באומרו "החברה" כוונתו הייתה לציון אלון.
בהקשר זה מקובלת עליי הקביעה, לפיה הנקיטה בלשון "חולה" היא שפת קוד. שוכנעתי כי השיח על אודות "החולה" "שלא עברה", שחזר על עצמו מספר פעמים על-ידי הדוברים בשיחות המוקלטות, נועד כדי להעביר את המסר לציון אלון שחבילת הסמים "לא עברה", ולמעשה לא הגיעה ליעדה בישראל.
אשר על כן, עינינו הרואות, כי במוקד הראיות באישום זה מצויה חבילת הסמים שנתפסה, בניסיון לשליחתה מבלגיה לישראל. לאחר המשלוח, הראיות התמקדו בשיחות הטלפון העוקבות, שתוכנן מעיד על שימוש בשפת קוד, ושבוצעו מיד בסמוך לאחר משלוח החבילה, ושבהן סוסן נטל חלק מרכזי, כאמור, במעורבותו האקטיבית לאיתורה.