נוסף על האמור, אין מקום לקבל את טענת רמ"י כי נאלצה לפנות ללמ"ס היות שהמחצבות הפסיקו להעביר אליה נתונים. היו בידיה את הנתונים הנדרשים מכל המחצבות, לרבות של אבן וסיד, עוד באותה העת. רמ"י לא עמדה בנטל להוכיח שהמחצבות הפסיקו למסור לה את נתוניהם, וגם לא הוכיחה את מעשיה בנדון, ככל שהיו כאלה, לשם קבלתם במועד. ממילא אין קשר סיבתי בין עניין נטען זה ובין התנהלות רמ"י שכן זו החליטה להסתמך על מחירי המחירונים ועל נתוני הלמ"ס לפני שבכלל ניתן היה להעלות טענה על אודות חוסר בנתונים.
- הטענה השנייה: הסכם הפשרה בין רמ"י ובין שלוש המחצבות מלמד על גביית היתר מכלל המחצבות. הוא מטיל על רמ"י את החובה להשיב סכומי כסף גם לאבן וסיד, וזאת נוכח המצגים וההבטחות שהוצגו אגב ההתדיינות שם
ההתחייבויות שרמ"י נטלה על עצמה בהליך הקודם, מטילות עליה כעת את החובה להשיב את כספי גביית היתר לכל המחצבות האחרות. זאת שכן רמ"י טענה במסגרת תביעת שלוש המחצבות כי אם תתקבל טענתן, הרי שיתעורר צורך לבחון את מחיר המכירה בפועל ויהיו לדבר השלכות רוחב כספיות כבדות משקל. זאת משום שיתעורר הצורך לבצע התחשבנות עם שאר המחצבות.
הלכה למעשה, השיבה רמ"י את התמלוג שגבתה ביתר לשלוש המחצבות בלבד, בגובה 16 מיליון ₪. החזר זה מהווה מעל למעלה מ-100 אחוז מהגובה הנומינלי של סכום התביעה שלהן. וכעת, הגיעה עת ההתחשבנות בהתאם להצהרות רמ"י.
בנוגע למחיקת האיגוד מהתובענה, נטען שהדבר נעשה על סמך התחייבות מצד רמ"י שהקביעות בנוגע לתמלוג יהיו ארציות, ומשכך בעלות השלכות רוחב על כלל הענף. לכן, אבן וסיד לא ראתה צורך בהגשת תביעה עצמאית בנדון, הגם שהאיגוד נמחק מהתובענה. אחרת ודאי שהייתה מתעקשת על זכויותיה עוד אז. משכך, אין באי-הגשת התביעה במועד מוקדם יותר משום ויתור מצידה. וזאת בייחוד מפני שהיא מסרה בהליך הקודם נתונים בהיקף עצום וחסר תקדים, שאף חברה אחרת לא מסרה (לרבות שלוש המחצבות עצמן).
עוד נטען כי הסדר הפשרה עם שלוש המחצבות אינו בגדר "הסדר פרטני". בכך שרמ"י הסכימה לאסוף נתונים ממחצבות אחרות במסגרת ההליך הקודם היא הודתה, הלכה למעשה, שהייתה צריכה לגבות את התמלוג לפי מחיר המכירה בפועל. פשרה מאוחרת בין הצדדים אינה משנה עובדה מהותית זו. המסקנה נובעת גם מכך שהסכם הפשרה אושר על ידי ועדת הפשרות המרכזית ברמ"י. אף היא הייתה מודעת לכך שאימוץ ההסכם כרוך בסיכונים, ושהוא עשוי להיות בעל השלכות רוחב לגבי יתר המחצבות. רמ"י פיצתה את שלוש המחצבות בהתבסס על מאגר נתונים שנבנה, רובו ככולו, על נתוני אבן וסיד. משכך אין זה מפתיע שהפרקליטות לא הייתה מוכנה להגן על עמדת רמ"י המקורית, אז שקלה להימנע מפיצוי כלשהו.