פסקי דין

תיק אזרחי (תל אביב) 42750-07-17 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל - חלק 12

03 דצמבר 2024
הדפסה

על רקע זאת, וגם מבחינה מהותית, אבן וסיד טוענת כי תביעתה לא התיישנה.  וזאת בעיקר מפני שחובת ההשבה התגבשה ביום שבו נוצר מאגר הנתונים אצל רמ"י או כאשר נקבע המחיר המשוקלל - דהיינו, רק בשנת 2015 או שנת 2016.  טרם מועד זה אבן וסיד נעדרה כוח תביעה, שכן נעלמו ממנה העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בה, ושאף בזהירות סבירה לא הייתה יכולה לגלותן.

טענת ההתיישנות נטענה על ידי רמ"י בחוסר תום לב מובהק ובניגוד לחובת ההגינות, שעה שהיא זו שגרמה לאבן וסיד להימנע מלהגיש תביעה עצמאית באותו המועד.  העלאת הטענה כעת מהווה ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים על ידי רמ"י; ומנוגדת למצגים ולהודיות הפורמליות שלה - מה שמוביל לכך שהיא מושתקת מלטעון זאת.  בנוסף, מאחר שרמ"י ויתרה על טענות ההתיישנות במסגרת תביעת שלוש המחצבות, עליה לנהוג באותו האופן גם עתה.  באופן כללי, מוסיפה אבן וסיד כי טענת התיישנות מתקבלת במקרים חריגים בלבד, ואין לקבלה בענייננו נוכח המפורט לעיל.  לבסוף, גם אם טענת ההתיישנות תתקבל, הרי שהיא איננה חלה על שאלת הקיזוז.  אם כן, הואיל וממילא עתיד להתקיים דיון לכל הפחות בשאלת הקיזוז, אין זה מוצדק לקבל את טענת ההתיישנות בנוגע לתביעה כולה, ויש לדון בה.

  1. הטענה הרביעית: יסודות הקיזוז מתקיימים בענייננו

לאבן וסיד עומדת זכות קיזוז מול תשלומים עתידיים שהיא צריכה לשלם לרמ"י, גם אם ייקבע כי התביעה התיישנה.  יש לוודא כי עמידה של התובעת על זכויותיה לא תוביל לפגיעה כלשהי בה על ידי רמ"י.  מעבר לכך, יש לקבל את טענת הקיזוז אף מהטעם שרמ"י לא התייחסה לכך בתצהיריה, ומשכך זנחה את טענותיה בנדון.

לגופם של דברים, כל יסודות הקיזוז מתקיימים: (1) מקור הקיזוז הוא בחיובים כספיים עתידיים שאבן וסיד עוד אמורה לשלם לרמ"י; (2) מקור החיובים הוא בעסקה אחת.  במקרה הנוכחי אתרי החציבה השונים של התובעת מוסדרים תחת אותו הסכם מסגרת, תוך יצירת מערכת יחסי מסחר רציפה ומתמשכת.  (3) המדובר בחיובים קצובים - החישוב במקרה דנן הינו חישוב אריתמטי, שאיננו בגדר הערכה ואינו טעון שומה, ולכן זהו חיוב קצוב הגם שזהו חישוב מורכב שאינו מוסכם על הצדדים; (4) נשלחה הודעת קיזוז במסגרת כתב התביעה.

  1. מקבץ טענות נוספות

אשר לסכום הכספי של גביית היתר: נטען כי כדי לחשבו בהתבסס על הסכום ששולם לשלוש המחצבות, ושגובש כזכור על בסיס נתוני אבן וסיד.  הוצגו שלוש דרכים לחישוב גביית היתר: א.  להכפיל את הסכום ששולם לשלוש המחצבות בהתאם ליחס בתפוקות בין שלוש המחצבות ובין אבן וסיד; ב.  חישוב עצמאי לפי הנתונים שבידי רמ"י; ג.  חישוב עצמאי לפי הנתונים שבידי אבן וסיד.  הדרכים מובילות לסכום כספי הנאמד סביב ה-116 מיליון ₪ (ראו בפסקאות 577 ואילך לסיכומים), וחלקן אף לסכום גבוה יותר.

עמוד הקודם1...1112
13...48עמוד הבא