בדומה, כב' השופטת ארבל ציינה בעניין ארידור כי "כאשר הרשות עושה שימוש בטענת התיישנות כדי לפטור עצמה ממילוי חובותיה, עשויה להיווצר תחושה של אי נוחות [...] משמעות הדברים היא שכאשר הרשות טוענת טענת התיישנות אין היא כופרת בקיומה של הזכות, אלא היא מבקשת רק לחסום את מימושה. הווי אומר, היא מחזיקה בכספו של האזרח בטענה פרוצדורלית אך ללא כל זכות מהותית. התנהלות כזו של רשות ציבורית מעוררת קושי" (שם, בעמוד 489). באותו עניין קבע כב' המשנה לנשיא חשין כי אל למדינה לטעון טענת התיישנות בקשר עם פיצויי הפקעה כאשר היא אינה כופרת בזכותו הרעיונית של הטוען לפיצויי ההפקעה (שם, בפסקה 42 לפסק דינו).
מכאן שכדי שיהיה פסול בהעלאת טענת ההתיישנות מצד רמ"י, צריכות להתקיים נסיבות קונקרטיות המבססות את המסקנה שהעלאתה פוגעת בחובת ההגינות המוטלת עליה.
נסיבות אלה לא בוססו על ידי התובעת. המצגים שהיא טענה להם לא ביססו הבטחה כזו או אחרת. הפשרה שגובשה עם שלוש המחצבות אינה עולה לגדר הודאה בצורך לבצע השבה, או בקיומו של מחיר משוקלל. רמ"י סברה בזמן אמת כי תביעת יתר המחצבות התיישנה. היא העלתה את הדברים על הכתב בחילופי הדברים עם בא כוחן של שלוש המחצבות. זו הייתה הסיבה שהייתה נכונה לפשרה. אין זה מפתיע אפוא כי העלתה טענת התיישנות בהליך הנוכחי, ואיני רואה בהתנהלותה של רמ"י הפרה של חובת ההגינות המוטלת עליה או פעולה בחוסר תום לב.
סיכום ביניים
- עילת תביעתה של התובעת התיישנה. אלא שההתיישנות שאנו עוסקים בה היא דיונית, כמצוות המחוקק. אין היא מבטלת את הזכות המהותית, ומכאן שלא נסתם הגולל על זכותה המהותית של אבן וסיד, ככל שתוכח. ואכן, התובעת מעלה טענת קיזוז. הקיזוז הוא כוח שהזכאי לו יכול להפעיל עצמאית, באופן שאינו מחייב פניה לערכאות. הוא רלוונטי למצבים שבהם נמשכת ההתחשבנות בין הצדדים. זהו המצב בענייננו. על רקע זה קיימת אפשרות כי התובעת תוכל לממשו. במקום להפעילו עצמאית היא מבקשת סעד הצהרתי כי תוכל לקזז את חובה של רמ"י כלפיה אגב ההתחשבנות השוטפת והעתידית ביניהם. נמצא שההתיישנות אינה שוללת על הסף, בהכרח, את מימוש הקיזוז.
וכבר כאן חשוב לחדד ולהבדיל בין עילת התביעה שהתיישנה ובין טענת הקיזוז. נוכח התיישנות עילת תביעתה, נחסמה הדרך לפני אבן וסיד לעתור לפיצוי ישיר בגין מלוא החוב שהיא טוענת לו. אלא שככל שחוב זה יבוסס, הוא יוכל להילקח בחשבון במסגרת מערכת היחסים הנמשכת עם רמ"י על ההתחשבנות הנלוות לה. וכל זאת בכפוף, כמובן, להתקיימות היסודות שבדין שמאפשרים את הקיזוז.