אפשרות הקיזוז תעמוד במוקד הדיון בחלקו הבא והאחרון של פסק דין זה.
קיזוז - מסגרת נורמטיבית
מהות הקיזוז
- קיזוז הינו, כהגדרת מילון אבן שושן, "קיצוץ, הצגת סכום של חובה כנגד סכום של זכות וביטולו או הקטנתו על ידי כך" (אבן שושן המילון החדש (משה אזר עורך ראשי 2003); ההגדרה מובאת בקשות עירייה אחרות 6412/16 עיריית באקה אל-גרביה נ' קל בנין בערעור מיסים (בהסדר נושים), בפס' 16 לפסק הדין של כב' השופטת ברון (פורסם במאגרים; 2019) (להלן: עניין קל בנין)). הקיזוז מאפשר אפוא לאחד שני חיובים כספיים עצמאיים בין אותם הצדדים לכדי חיוב אחד. ככל שסכום החיובים שונה, פעולת הקיזוז תוביל להפחתת החיוב הגדול יותר בסכום שקוזז. על כן, "פעולת הקיזוז פורעת, באופן מלא או חלקי, את החובות ההדדיים" (שלום לרנר קיזוז חיובים 2 (התשס"ט) (להלן: לרנר)).
כבר כאן אנו למדים שהקיזוז מוגבל מעצם טבעו. כך למשל, אם יתרת החוב שנותרה לתשלום נמוכה יותר מהחוב שממנו מקזזים, הרי שיוותר לאחד הצדדים חוב שלא שולם ושלא ניתן לקבל סעד אופרטיבי לגביו מכוח עילת הקיזוז. הסביר זאת כב' השופט, כתוארו אז, הנדל בקשות עירייה אחרות 1737/15 מגדל סיני בערעור מיסים נ' בנק לאומי לישראל בערעור מיסים (פורסם במאגרים; 2016; בפסקה 5 לחוות דעתו) (להלן: עניין מגדל סיני):
קיזוז כשמו כן הוא - חיסור או הפחתה. אין הוא תביעת "הוספה", להשבה או תשלום פיצויים. על אחת כמה וכמה שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי לקיזוז - הצהרתי ולא אופרטיבי.
לכן, טענת הקיזוז אינה יכולה לבסס דרישה להשבת סכומים ששולמו עובר להגשת התובענה. על רקע זה נפסק באותה הפרשה כי "לא ניתן להלום אפוא את הבקשה שהעלה בא-כוח המערערים בדיון שנערך לפנינו, ולהורות על דיון בטענות המערערים לגופן, מתוך הנחה שאם תתקבלנה יינתן להם סעד של השבת סכומים ששילמו למשיב זה מכבר. אין זהו סעד הצהרתי ואין זה קיזוז" (שם; ראו גם בקשות עירייה אחרות 9838/17 גבעות דוד השקעות ונדל"ן בערעור מיסים נ' מנהל מערעור מיסים תל אביב-יפו, בפסקה 41 לפסק הדין של כב' השופט גרוסקופף (פורסם במאגרים; 2020); חבקין, בעמ' 181).
ובניסוח אחר: "קיזוז הוא אחת הדרכים להפקעתם של חיובים - סילוק הדדי של שני חיובים נגדיים בשיעור הנמוך מבין השניים והותרת ההפרש" (איל זמיר חוק המכר, תשכ"ח-1968 - פירוש לחוקי החוזים 285 (כרך שני, 2023) (להלן: זמיר מכר)).
- קיימות מספר הצדקות מקובלות לטענת הקיזוז. בקשות עירייה אחרות 1226/90 בנק לאומי לישראל בערעור מיסים נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 199 (1995) קבע כב' השופט גולדברג, כי הוראת הקיזוז נועדה להגשים שלוש תכליות - "מניעת העוול הנובע מאכיפת התחייבויותיו של צד לחוזה בשעה שהתחייבות כלפיו הופרה; הצגה מהימנה של מכלול היחסים שבין הצדדים; וחיסכון בהליכים משפטיים מיותרים."
- ועדיין, המבקש לקזז צריך להתבסס על מקור שבדין המאפשר לעשות זאת (מנחם מאוטנר "קיזוז" דיני חיובים - חלק כללי 462, 467 (דניאל פרידמן עורך, 1994) (להלן: מאוטנר)). המקור הנורמטיבי המרכזי לכוח הקיזוז מצוי בסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 (להלן: חוק החוזים), וההסדר שנקבע בו חל גם על פעולות משפטיות שאינן בגדר חוזה או נובעות מחוזה, וזאת ככל שאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הספציפי (בהתאם להוראות סעיף 61(א) לחוק החוזים; עניין קל בנין, בפס׳ 17 לפסק הדין של כב' השופטת ברון; בקשות שונות פלילי 8470/22 בנק לאומי לישראל נ' מדינת ישראל, פס׳ 7 לפסק הדין של כב' השופט מינץ (פורסם במאגרים; 2023) (להלן: עניין בנק לאומי); מאוטנר, בעמ׳ 477).
- וכך מורה הסעיף:
- קיזוז
חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.