ולעומת זאת, בכל הנוגע בעניין רשות השידור (לעיל בפסקה 105), ההתדיינות בנושא נמשכה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (המרצת פתיחה (מחוזי ב"ש) 8048/06 קיבוץ אורים ו-120 קיבוצים נוספים נ' רשות השידור (פורסם במאגרים; 2012) (להלן: עניין קיבוץ אורים). באותו המקרה קבע כב' השופט, כתוארו אז, ואגו כי אין לסלק על הסף את טענת הקיזוז, למרות שעילת התביעה התיישנה. זאת משום "שהחל משלב מוקדם מאד, שנת 1995, החלו הקיבוצים לנהל המאבק המשפטי מול הרשות בסוגית ההנחה. הרשות היתה מודעת, לפחות צריכה היתה להיות ערוכה לכך, מהיבט שימור ראיות ומסמכים, וצפיותיה הסבירות בכל המישורים, שהקיבוצים יוסיפו ויעמדו על תביעתם חרף האכזבות המשפטיות שהיו מנת חלקם. בשום שלב לא הוצג להם, ולו מכללא, מצג של ויתור והשלמה מצד הקיבוצים" (בחלק ז' להחלטה). התדיינות זו כללה שם גם הגשת תובענה ייצוגית שהתברר לאחר שנים כי לא ניתן היה לנהלה, ולאחר מכן את הגשת המרצת הפתיחה הרלוונטית.
- דוגמאות אלה עולות בקנה אחד עם הגישה הכללית שהצגתי לעיל. במקום שבו לא יוכל בעל כוח הקיזוז לתת הסבר לקפיאתו על השמרים, הרי שתובענו לא תתברר לגופה. ולעומת זאת, אין מקום לחסום את דרכו בנסיבות שהיה ברור שהוא עומד על זכויותיו בכל השנים שחלפו.
בנסיבות המקרה אין מקום לחסום את השימוש בכוח הקיזוז של אבן וסיד - שהייתה מעורבת לאורך בליבון המחלוקות מול שלוש המחצבות ואף מסרה לרמ"י נתונים רבים בשנת 2015
- בנסיבות המקרה הנוכחי הגעתי למסקנה כי אבן וסיד ביססה צידוק האפשר לה לברר את טענתה בעניין הקיזוז, הגם שעילת תביעתה התיישנה. זאת משום שצריך היה להיות ברור לרמ"י כי סוגיית התמלוג נותרה מבחינתה פתוחה בשנים שחלפו.
- כזכור, המחלוקת סבה סביב גביית התמלוג בין השנים 2005-2000. בשנת 2008 הגיש האיגוד את התובענה לסעד הצהרתי ועמו שלוש המחצבות. ברור שלאבן וסיד היה עניין ישיר בהתדיינות, נוכח משקלה הנכבד בשוק המחצבות. כפי שראינו, הסעד הארצי נגע בשוק המחצבות כולו (ראו לעיל בפסקה 6).
בשנת 2012 נמחק האיגוד ונותר עניין שלוש המחצבות. גם כאן נותרו על כנם מרכיבים ארציים. פסק הדין משנה זו שלח הרי את הצדדים לחשב מחיר מכירה משולל (ראו לעיל בפסקה 7).
וכאן באה מעורבותה הישירה של אבן וסיד. במסגרת ההתדיינות בבית המשפט המחוזי בירושלים סוכם על העברת נתונים ענפיים, ואין חולק כי אבן וסיד העבירה נתונים רבים אף בשנת 2015. בשנת 2016 הגישו שלוש המחצבות את תובענתם הכספית, שהסתיימה בפשרה באותה השנה, ואילו אבן וסיד הגישה תובענה זו בשנת 2017, לאחר שניסיונות הדברות עם רמ"י לא צלחו.
- בנסיבות אלה ניתן לראות חיותה הנמשכת של המחלוקת במערכת היחסים שבין אבן וסיד ורמ"י, בכל השנים הללו. על רקע זה שאלתי את עו"ד אהרוני, המצהיר מטעם רמ"י, עם סיומה של החקירה הנגדית שלו (עמ' 770 ש. 6 - עמ' 771 ש. 2):
ש: בעצם לגבי כל הסוגיה של העברת הנתונים כאן של התובעת כאן. אדוני גם אומר שהתובעת העבירה נתונים חלקיים [...] אבל השאלה היא בעצם מדוע שתעביר נתונים מלכתחילה בהליך שקשור בעצם לשלושת המחצבות הרי בשם מה ביקשתם מהם את הנתונים מהבסיס?